איום אסטרטגי מידי

כותרת כתבה ב-ynet מיום 14 במאי 2026 קובעת כי ראשי האוניברסיטאות בישראל הגיעו לכלל הבנה שהחרם נגד מדינת ישראל מהווה "איום אסטרטגי". כוונתם לתנועת החרם הפלסטינית BDS, הממומנת על ידי הישות הנפשעת קטאר ותנועת הטרור האחים המוסלמים. הללו רודפים אותנו בכל בימה בין-לאומית אפשרית ומנחילים לנו תבוסות מביכות, מבישות ומחפירות. כל הניסים והנפלאות, האמיתיים לחלוטין, שזרועות הביטחון עושים לנו נגד אויבינו אינם משתווים להצלחות הסוחפות של תנועת החרם במערב הצבוע. מצבנו גרוע כל כך עד שאנו נותרים חסרי אונים, נטולי עצה ומשוללי תבונה.

אחד העיתונים הידועים ביותר באמריקה, New York Times, פרסם לאחרונה מאמר שלא ניתן לתארו אלא כתעמולה אנטישמית מבית מדרשו של גבלס; מאמר שלפיו ישראל מבצעת פשעי מין בפלסטינים. הנאציזם הפלסטיני ועוזריו מבינים שאירוע האונס ההמוני ביום 7 באוקטובר השחיר את פניהם. כעת הם מנסים לאזן זאת בהאשמת ישראל בפשעים כאלה. איך עושים זאת? משחדים משפיענים, מזינים אותם במידע כוזב ומפיצים את הכזבים באופן עצים בכל העולם. מה היא תגובתה הרשמית של מדינת ישראל? איום בתביעה משפטית. במחילה, זו לא תגובה ראויה. ככה לא בונים חומה וככה לא תוקפים את האויב.

אחד המחדלים העומדים לנו לרועץ הוא הניסיון להיתפס כאמיתיים ומדויקים בקרב העמים. זאת מתוך הנחה שהקרדיט שלנו יתעצם ורווח והצלה יעמוד ליהודים מן המקום הזה. כאשר הטרור הפלסטיני הנחית טילים שכשלו על בית חולים פלסטיני בעזה, כל כלי התקשורת, כולל הישראלים, הדהדו את השקר הפלסטיני שישראל תקפה בית חולים והרגה 500 חולים ואנשי צוות. מה הייתה התגובה המיידית של מדינת ישראל? "אנו בודקים". בודקים מה? אש השקר הפלסטיני מלחכת בנו ואנו בודקים?! קומו והפגיזו את העולם במידע סותר ולא חשוב מהי מידת מהימנותו. הוא הדין לגבי כל מסע השקרים הבין-לאומי נגדנו. שיתוק מוחלט מכה בנו, קיפאון עמוק אוחז במוחנו ואלם גמור סוכר את פינו בכל פעם שעלינו להגיב בזמן אמת.

כעת שימו לב לאבסורד, שכנראה איננו מודעים אליו והוא פרי עמלנו, תוצרת כחול לבן. מרגע שנצליח לגרש את ראשי הטרור הפלסטיני מעזה, אנו נשמוט את הטיעון האחרון שיש לנו נגד רעיון המדינה הפלסטינית שהעולם מקדם נגדנו. לא נוכל לטעון שאנו נלחמים בטרור הפלסטיני, כי הוא כבר לא יהיה קיים, לפחות מבחינת המערב הצבוע. הרשות הפלסטינית, הזוכה לתמיכה בין-לאומית עצומה, תתקוף אותנו במוסדות הבין-לאומיים, כפי שהיא עושה זה זמן, ותנועת החרם תשיג את מבוקשה – מצור בין-לאומי על מדינת המיעוט היהודי במזרח התיכון. ליום השחור הזה איננו ערוכים ולו במעט. יתרה מזאת, בחדלוננו אנו מקדמים אותו.

אחד מגורמי החידלון הוא אי-הסכמה רחבה על הנרטיב של מדינת ישראל. למשל, האם המדינה היא דמוקרטיה ליברלית ושוויונית או למצער מדינת הלכה אורתודוקסית. מובן שהאפשרות הראשונה נראית טוב יותר במערב הצבוע והיא יכולה לשמש בידינו טיעון חזק בעיקר נגד דיקטטורות, מונרכיות ואוטוקרטיות הממלאות את ספסלי האו"ם המושחת. אך אם נשווק את עצמנו כדמוקרטיה ליברלית, יקומו השמרנים שבינינו ויתנגדו. ואילו אם ניתפס בעיני העולם כמדינת הלכה, מה לנו כי נלין על חוקי השריעה, שמנסה האסלאם לכפות על המערב?!

צר לי לומר זאת, איננו מבינים את גודל האסון העומד להתרגש עלינו בקרוב. המלחמה הבאה תהיה מלחמת הקיום של המיעוט היהודי במזרח התיכון בזירה הבין-לאומית, כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי… סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים. אם לא נדע לקדם את פניה עוד היום, בוא תבוא שואה נוספת כזו של שואת שמחת תורה ואף גדולה מכך. הכתובת לא רק על הקיר אלא מצויה בכל חוצות מדינות הכיבוש האסלאמו-פלסטיני במערב, כולל בארצות הברית של אמריקה, שם אנחנו מאבדים בכל יום נתון עוד מתומכי ישראל המתמעטים והולכים. אינני מבקש לזרוע בהלה או דכדוך בקרבנו, ממש לא. עלינו להתעורר ולקדם את פני הרעה. בידינו להשיב מלחמה שערה, חכמה ונבונה ויעילה לא פחות מאותם הישגים צבאיים מופלאים שעשו לנו זרועות הביטחון בשנים האחרונות. בישראל ובתפוצת העם היהודי מצויים מיטב המוחות המבריקים והיצירתיים ביותר בעולם. מדוע לא נארגן אותם ונוכיח לעצמנו ולעמים את צדקת דרכנו?!