אומה תלויה באיש אחד

בגרמניה של ראשית המאה ה-18 חי כלכלן יהודי מוצלח ביותר בשם יוזף בן יששכר זיסקינד אופנהיימר. הדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג גייס אותו לשירות הממלכה ונהנה משיפור מדהים של הכלכלה, שכשלה עד כה. "היהודי זיס" תלה את כל יהבו בדוכס וזנח את קשריו עם ההמון, שרחש לו שנאה גדולה על גזרותיו הכלכליות להצלת הדוכסות מפשיטת רגל. התוצאה העגומה הייתה שמיד לאחר מות הדוכס הוצא היהודי להורג בתלייה בכיכר העיר לקול תרועתם של רבבת אנשים. מסקנה, תלות גוררת תלייה; אם תתלה את גורלך באיש אחד בלבד, יבוא יום ותתָלה בכיכר העיר. אל נא נשים את כל הביצים השבריריות שלנו בסל אחד.

יחסו של נשיא ארצות הברית לישראל מבורך ברוב המקרים. בשתי קדנציות עשה הנשיא למען ישראל מה שלא עשו כל נשיאי ארה"ב שקדמו לו. אמנם כן, טרם הסתיימה הקדנציה הנוכחית, ולכן לא נוכל לסכם את פועלו למען אומת נצח ישראל. אבל ניתן לומר כבר עתה כי נשיא רפובליקני טוב עשרת מונים מנשיא דמוקרטי של הימים האלה; ימים שבהם השמאל הליברלי מכר את נשמתו לאסלאם הרדיקלי ונעשה תומך נלהב של הנאציזם הפלסטיני העולמי. אף על פי כן, מדינת ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה לתלות את גורלה באיש אחד בלבד.

אמריקה נכבשת בידי האסלאם, שקונה לו אחיזה גוברת והולכת במוסדות שלטון מקומיים ופדרליים. המפלגה הדמוקרטית כבר נפלה כפרי בשל לידי כוחות אנטי-דמוקרטיים, אנטישמיים ואנטי-ישראליים. אינני משלים עם כך, ולדעתי יש לטפל בסוגיה זו בדחיפות עליונה; לנסות להציל את מה שניתן להציל אצל הדמוקרטים ביחס לישראל. גם במפלגה הרפובליקנית ישנם שועלים לא קטנים המחבלים בכרמים. לא כל חברי המפלגה הרפובליקנית אוהדי ישראל, אלא אדרבה, חלקים ניכרים ממנה שונאי ישראל לא פחות מחבר מרעיהם הדמוקרטי. בסיס התמיכה בישראל בקרב פוליטיקאים אמריקנים נתון בתהליך צמצום עד כדי איום אסטרטגי על האומה היהודית כולה.

במקביל אנו מאבדים את התמיכה בקרב העם האמריקני. אחוז האזרחים התומך בישראל מתדרדר מיום ליום. לפי סקר Pew האחרון, ל-59% יש דעה שלילית כלפי ממשלת ישראל. לא הכול בגללנו, אך איננו יכולים לפטור את עצמנו בביטוי "העולם כולו נגדנו". מערך ההסברה הישראלי המקרטע איננו מצליח להגיע לעם האמריקני. כך יוצא שהתמיכה העממית המצטמצמת מצטרפת לאובדן המפלגה הדמוקרטית ולאובדן חלקים מהמפלגה הרפובליקנית. גם בתוך הממשל האמריקני הנוכחי לא כולם אוהבי ישראל. סגן הנשיא ושותפיו אינם נמנים עם חברי ההסתדרות הציונית. מה שנשאר לנו ביד הוא בעיקר הנשיא. החדשות הטובות האלה נושאות תאריך תפוגה והן עלולות להפוך לרעות ביותר.  

כאשר הנשיא פועל לטובת ישראל בניגוד לזרמים בפוליטיקה ובעם גוברת הסכנה שיום יבוא וכל המתוסכלים למיניהם ייפַּרעו ממדינת ישראל בהזדמנות הראשונה. אינני אומר שהמעצמה האזורית ישראל דומה במצבה ליהודי זיס. ברם אני יכול לומר שאותו עיקרון עלול לפעולה נגדנו ככל שנתלה את קיומנו בנשיא ארה"ב בלבד.

ראשית, מפני שגם נשיא המעצמה מספר אחת בעולם הוא רק בשר ודם הכפוף לאילוצי הביולוגיה. נזכור שבעבר נדבק הנשיא בנגיף הקורונה בעת שכמה מיליוני נדבקים החזירו את נשמתם לבורא, ולא מתוך שיבה טובה. בצד הביולוגיה יש רכיב לא פחות חשוב והוא הפסיכולוגיה. בני אדם משנים את דעותיהם מכל מיני סיבות. מי יערוב לנו שכבוד הנשיא לא יתהפך עלינו בבוקר סגרירי אחד בוושינגטון הבירה.

שנית, לעולם לא נוכל להתחרות בעושר הקטארי ובמתנות שמשפיעים עליו ראשי השבטים הבדואים. עד היום אוכלת החברה הישראלית את עצמה על רכישת הגרוטאה "כנף ציון" למען יטוסו בה מנהיגי המעצמה האזורית ישראל. בה בעת מעניקים ראשי השבטים הקטאריים מתנה זעירה לנשיא ארה"ב; מטוס פרטי בעלות של חצי מיליארד דולר. כבוד הנשיא יוצא מגדרו לקבלה ומעניק בתמורה לתומכי הנאציזם הפלסטיני ברית אסטרטגית ביטחונית והגנה מפני ישראל. באותה המידה, רוצח העיתונאי חשוקג'י ומבתר גופתו מעניק תעסוקה לפשוטי העם האמריקני בדמות טריליוני דולרים ומבטיח את תמיכת אמריקה לדורות. יחסינו עם נשיא הדוגל בשיטת העסקאות הכלכליות נדונו מראש לכישלון. מה שנותר לנו הוא רצונו הטוב, וזה עלול להתערער מסיבות לא צפויות.

זהו מצב המהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל ועל העם היהודי. אויבנו הרבים מדי מצחצחים חרבות לקראת היום שבו התמיכה של הנשיא תיעלם, תהיה הסיבה אשר תהיה. אין לי פתרונות קסם לאיום האסטרטגי הזה, אבל ברור לי מהו המינימום ההכרחי שמדינת ישראל חייבת לעשות. אסור לוותר על הרחוב האמריקני ולא על הציבור האמריקני ואסור להפקיר אותו לידי הנאציזם הפלסטיני העולמי. אסור לנו לוותר על המפלגה הדמוקרטית ואנו חייבים לשקם את היחסים איתה בבהילות. אם נחליט שאנו משקיעים רק מיליארד דולר אחד מתוך 231 שיש לנו ברזרבות מטבע החוץ, בהסברה ובדיפלומטיה, אין לי ספק שנצליח לצמצם את האיום ונדע לעמוד בפניו אם יפלו עלינו השמיים ביום בהיר אחד בירושלים.