הנשיא טראמפ נלחם במכשלות הגלובליזציה

המדיניות הכלכלית החדשה והאגרסיבית שהכניס ממשל הנשיא טראמפ למשק האמריקני החלה לתת את אותותיה. בניגוד למדיניות של ממשל אובמה, שלא הגן על המשק האמריקני מפני פגעי הגלובליזציה, ממשל טראמפ עמד בהבטחות הבחירות שלו שהתמצו בסיסמה: AMERICA FIRST.

על כן מקץ שנתיים לנשיאותו של טראמפ כבר ניתן להבחין בשיפור משמעותי בכלכלה האמריקנית במספר תחומים. האבטלה בארצות הברית נמצאת ברמה הנמוכה ביותר זה עשרות שנים. הנטייה להקטנת משכורות השכירים נבלמה. הגירעון המסחרי פחת. תעשיות שעזבו את ארצות הברית ועברו לארצות שבהן עלויות הייצור פחותות – התחילו לחזור לארה"ב. הטיפול בהגירה אל תוך ארצות הברית השתפר לעומת הטיפול בהגירה בידי ממשל אובמה, והלחץ על שערי הכניסה לארצות הברית מצד מהגרים בלתי חוקיים נמצא במגמת ירידה.

מלבד זאת גם גישת ארצות הברית לטיפול בנושאים פוליטיים כלליים השתנתה. ארצות הברית הסתלקה מהסכמי פריז בעניין הפחתת גזי החממה. הועברה דרישה למדינות אירופה להשתתף במידה משמעותית במימון אחזקת הכוחות האמריקניים על אדמת אירופה במסגרת ברית נאט"ו. ארצות הברית הסתלקה מהסכם הגרעין עם איראן והטילה סנקציות על רוסיה בשל פגיעה בריבונות אוקראינה. לענייננו כאן במזרח התיכון, ארצות הברית שינתה את מדיניותה כלפי אש"פ וצמצמה את התמיכה הכספית ברשות הפלסטינית ובארגון אונר"א. ועוד ידה נטויה.

מדיניותו הכלכלית והבין-לאומית של ממשל טראמפ באה למעשה כתגובה לכאוס העולמי שנוצר, בין היתר, בגלל מדיניות הגלובליזציה. מאז שקיעת האבסולוטיזם, חיסול הקולוניאליזם וצמיחת מדינות הלאום, בתחילה באירופה שלאחרי המהפכה הצרפתית וכן אחרי מלחמת העולם השנייה, בדרך כלל נשמרו סדרי הממשל ותקינותם בתוך שטח השיפוט של כל מדינה. הסדר העולמי שנוצר כתוצאה מהתגבשות מדינות הלאום החל להתערער בשלהי המאה העשרים עם "המצאת" תהליך הגלובליזציה, התעצמותו והתפרסותו ברחבי העולם.

מהות הגלובליזציה היא מתן אפשרויות לתנועה בין-לאומית חופשית יחסית של סחורות, הון, בני אדם, זכויות יוצרים ופטנטים, השכלה ורמה תרבותית. אל תהליך זה, ההולך ומתעצם, מצטרפים אמצעי התקשורת המודרניים, ובייחוד צמיחה חסרת תקדים של אמצעי התחבורה הימיים, האוויריים והיבשתיים, שהפכו את העולם למה שמדעני החברה אוהבים לכנות "כפר גלובאלי".

המדינאים שהמציאו את הגלובליזציה לא נתנו לעצמם דין וחשבון לגבי המחוזות שאליהם מדיניות זו תביא את אזרחי מדינות הלאום. צמיחת החברות הרב-לאומיות לא נחזתה. הצטברות הון ללא תקדים במקלטי מס גיאוגרפיים גם היא לא נחזתה. תופעות אלו הביאו לקיטוב בהצבר ההון בין שכבות האוכלוסייה במדינות הלאום, והקיטוב גדל למידה שלא נחזתה אפילו בכתביו של קרל מרקס. גביית מסים מהאוכלוסייה, בעיקר במדינות המערב, החלה להצטמצם, ולעומתה הלכו וגדלו ההוצאות הסוציאליות במדינות הללו. אל אלו הצטרפו הארכת משך החיים האנושית כמו גם הגירה מאסיבית של פליטים ומבקשי עבודה מהעולם "המתפתח" אל העולם המפותח. כל אלו יצרו ויוצרים משבר כלכלי מתמשך וגירעונות בחשבונות הלאומיים של מדינות המערב.

התופעות הללו הביאו לערעור הסדר העולמי ולזעזועים פוליטיים פנימיים במדינות רבות. על האביב הערבי ותוצאותיו הקטלניות אין צורך לפרט בחיבור זה. הדברים ידועים. בחיבור זה הנני מבקש להפנות את תשומת הלב לכאוס הפוליטי המתחולל כיום באירופה. הבריטים לא מצליחים להתגבר על בעיות הברקזיט. בצרפת נמשכות כבר שנה הפגנות האפודים הצהובים, ואליהם מצטרפות כנופיות אלימות במיוחד של ה"בלק בלוקס". מטרתם לזעזע את השלטון בצרפת כדי לשבור מדיניות של התעשרות מעטים והתרוששות ההמונים. בגרמניה שלטונה של גברת מרקל התערער בשל החלטתה לאפשר קליטת פליטים מהמזרח התיכון. גם בימים אלה נכנסים לגרמניה כ-40,000 פליטים כל חודש. עובדה זו מוצנעת באמצעי התקשורת בגרמניה, אולם הציבור חש בכך ובשל כך הולך ומתגבר אי שקט פוליטי, וזה עלול ליצור אנרכיה שלטונית בגרמניה.

משבר כלכלי עובר גם על הפדרציה הרוסית. אמנם שלטונו של הנשיא פוטין עדיין יציב, אולם ניתן להבחין כיום במחאה ציבורית ברוסיה ותחילת צמיחה של מוקדי אופוזיציה לממשל פוטין-מדבדב. טורקיה, איראן ומצרים גם הן נתונות במשברים כלכליים רציניים. אמנם השלטון בשלוש ארצות אלה נראה יציב, אולם מתחת לפני השטח מתפתחת מחאה חברתית. איש אינו יכול לחזות מה ילד יום בארצות מוסלמיות מרובות אוכלוסין אלו.

הזירה הציבורית בארצות הברית נקרעת מעוצמת השבר בין תומכי טראמפ למתנגדיו. בכלכלה האמריקנית בהחלט מבחינים במגמות שיפור ברורות במספר מדדים, עד כדי כך שאנליסטים בכירים מביעים עמדות המצביעות על אפשרות ריאלית שטראמפ ייבחר לקדנציית נשיאות שנייה. המתנגדים לטראמפ, בעיקר מחוגי המפלגה הדמוקרטית שניגפה בבחירות לנשיאות, מזלזלים בהישגי ממשל טראמפ ומייחלים לתבוסתו בבחירות לקדנציה השנייה שלו.

בישראל, כמו בארצות הברית, מתחולל מאבק אימים פוליטי בין תומכי נתניהו למתנגדיו. אמנם כלכלת ישראל מראה לאחרונה סימני רפיון, כולל צמיחת גירעון בתקציב המדינה. ההמולה במערכת השלטונית בישראל מקשה על ממשלת המעבר וראש הממשלה לנקוט בצעדים הנדרשים לשם הגנה על המשק הישראלי מפני בולמוס כלכלי.

גם בישראל, אם כי במידה פחותה, ניתן להבחין בקשיים שנגרמים בשל תהליך הגלובליזציה. מטרת חיבור זה היא להעלות לסדר היום הציבורי את הצורך להגן על המשק הישראלי מנזקי הגלובליזציה. בראש וראשונה למנוע כניסה בלתי חוקית של מהגרי עבודה לישראל ולעודד הוצאה יזומה מהמדינה של אלו שכבר נמצאים כאן ללא גיבוי חוקי. שנית יש להגן על המשק הישראלי מפני יבוא במחירי היצף, העמקת גביית מסים, מניעת יצוא הון ישראלי למקלטי מס מחוץ לישראל, תמיכה בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים בהעצמת היצוא מישראל, בייחוד במוצרים ושירותים שבהם יש לישראל יתרון יחסי. וכמובן – חתירה בלתי נלאית לקיום רגיעה ביטחונית על ידי הרתעה אגרסיבית ויזומה של אויבי ישראל הן מבית והן מסביבת הבית.