כל תינוק נולד כבעל חוב של  113,000 ₪

כמעט שנה אחרי אסון שמחת תורה, ועדיין 107 חטופים נמצאים בידי חמאס, המלחמה נמשכת בכמה זירות במקביל, מלחמה אזורית מאיימת לפרוץ, ממשלת ישראל והעומד בראשה אינם מציגים מטרות ברורות ללחימה או את תמונת הסיום שאליה הם שואפים. נושא הפגיעה בחוסן הלאומי והחברתי נמצא, באופן טבעי, בלב השיח. מאמר זה מבקש לעסוק בגורם חשוב ביותר – החוסן הכלכלי של מדינת ישראל העומד למבחן משמעותי שתוצאותיו קריטיות.

ההגדרה המקצועית המקובלת לחוסן לאומי: יכולתה של חברה (על כל מגזריה וקבוצותיה), להתמודד עם משברים ושיבושים, למזעֵר השפעות שליליות של משבר, תוך חזרה אל רציפות תפקודית ושיבה לרמת תִפקוד קודמת, או אף משופרת.

המחקר מצביע על שני גורמים עיקריים המשפיעים על החוסן הלאומי: המרכיב המוסדי-ממשלתי, והמרכיב האישי-חברתי. אתייחס כאן להשפעות על החוסן הכלכלי.

ראש הממשלה, אומן המילים החלולות, מבטיח לנו ש"יש מספיק כסף לכולם" – הנדסת תודעה שכמובן מתנפצת אל מול המציאוּת. נכון, למדינת ישראל יש יתרות מטבע חוץ של כ-200 מיליארד דולר. זו "מנת ברזל" שתפקידה לאפשר התמודדות ויבוא חיוני בעת משבר כשהיצוא נפגע עקב המצב. יתרות אלה מהוות גם מעין ערובה להתחייבות המדינה עת היא מגייסת חוב חדש. לעולם על המדינה להימנע משימוש בערובה זו. החזר החובות צריך להתבסס על הפעילות השוטפת. הגדלת הגירעון בתקציב לכדי 8% מקשה על כך.

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר שאינו מבין עד כמה הוא לא מבין, מזלזל בצוות המקצועי במשרדו ומתעלם ממנו, הוא פותח מסגרות של תקציב 2024, ואינו מאפשר תכנון של תקציב 2025. בתגובה להורדת דירוג האשראי של ישראל אמר סמוטריץ': ״כלכלת ישראל חזקה ואנחנו מנווטים אותה נכון ובאחריות". הוא אינו מבין שחברות הדירוג הן שקובעות ולא הצהרותיו ההזויות, אנחנו תלויים בעולם ולא העולם תלוי בנו. הגידול בגירעון והגדלת יחס החוב לתוצר מקשים על גיוס חוב חדש ומעלים כמובן את רמת הריבית המשולמת. ביטול משרדי ממשלה מיותרים ועצירת תשלומים קואליציוניים הרסניים הם שני צעדים מיידיים שאפשר לנקוט. הם לא יפתרו את הבעיה, אך יאותתו על תחילת עבודה מעוררת תקווה של מנהיגות רציונלית.

המרכיב האישי-חברתי עובר גם הוא טלטלה. ההון האנושי הוא הנכס העיקרי של ההיי-טק הישראלי. ההכנסה ממיסים מהחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל נמוכה מאוד (כ-6% מתקבולי מס הכנסה ומס חברות). התרומה הגדולה היא מהמיסים המשולמים על ידי העובדים בחברות אלה, בגין שכרם, מיסים המהווים קרוב לשליש מתקבולי מס ההכנסה. כשמספרם של עובדי ההיי-טק קטֵן עקב העתקת פעילות חברות ועובדים לחו"ל – גביית המיסים בישראל תִּפָּגע מאוד.

וכדי להמחיש: אצטט את סוכנות דירוג האשראי מודי'ס כבר באפריל 2023: "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית". וכדאי שנזכור שכל תינוק בישראל נולד כשחלקו האישי הממוצע בחוב הלאומי הוא כ-113,000 ש"ח – חוב שצריך להחזיר.