שתיקת האינטלקטואלים בימי קורונה

מאז תחילת עידן קורונה, בראשית שנת 2020, מתפתח באמתלת הקורונה, בעידוד ועל פי דרישות הממשלה תהליך שגורם לשיתוק הקמפוסים, שבהם לומדים כיום כ-340,000 סטודנטים.

הסטודנטים בישראל לומדים באוניברסיטאות ציבוריות, במכללות פרטיות (שגובות שכר גבוה עד פי שלושה מהאוניברסיטאות הציבוריות), וכן במכללות ציבוריות, כולל סמינרים למורים שהפכו למכללות. כל עשרות המוסדות האקדמיים בישראל סגרו את שערי הקמפוסים לסטודנטים באופן כמעט הרמטי, להוציא מקרים ומצבים יוצאי דופן, והעבירו את הסטודנטים לזום (טכנולוגיה סינית). אף שהסטודנטים משלמים שכר לימוד מלא, הם אינם מקבלים את התמורה שהייתה מקובלת באקדמיה זה שנים ארוכות. המוסדות מסרבים לדון בהורדת שכר הלימוד בשל שינוי מהותי בסדרי האקדמיה, אף שלימודים באקדמיה מחייבים חוויות למידה מוסדית, הכוללות אינטראקציות אנושיות. סיעורי מוחות במהלך הרצאות, מפגשים בקמפוס, בקפיטריות ובספריות, סמינרים, סדנאות, פאנלים ושאר מיני אינטראקציות בין סטודנטים לבין מרצים, בכל רמות ההיררכיה האקדמיות, וכן מרצים אורחים ומתרגלים ועוד ואריאציות נוספות – כל זה נשלל מהסטודנטים באמתלות קורונה.

את סגירת האוניברסיטאות, באופן ובצורה שלא ידענו בעבר, מובילה הממשלה. גם בתקופות מלחמות, מגפות או אירועי קיצון בעבר, בישראל או בעולם, לא אירע כדבר הזה מבחינת קיצוניות ואינטנסיביות ומבחינת היקפי ההתערבות והסגירה למשכי זמן מתארכים והולכים במהלך 2020 בואכה 2021. הדבר נראה יותר ויותר כהתנכלות, התעמרות והתנכרות מכוונת. המודל הישראלי של הפגיעה בהשכלה הגבוהה קיצוני במיוחד והוא מובל על ידי השר זאב אלקין, שלמענו הוקם משרד ממשלתי חדש בממשלת הרוטציה של בנימין נתניהו ובני גנץ. המשרד שהוקם ביוזמת נתניהו קיבל את השם "משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה". השר זאב אלקין ומשרדו מובילים מדיניות נוקשה שסוגרת את הקמפוסים בשם ובאמתלת המאבק בקורונה.

בניגוד לשרים אחרים, שנאבקים למען הקלות לאזרחים, השר אלקין – הנחשב לנאמן ביותר לנתניהו – הוא נוקשה ביותר ואינו נוקף אצבע למען הקלת הגזירות הניתכות על ההשכלה הגבוהה בשם המאבק בקורונה. הכול כדי למצוא חן בעיני פטרונו – בנימין נתניהו. הניסיונות של ועד ראשי האוניברסיטאות להידבר עם השר עלו בתוהו ונפלו על אוזניים חסרות כל קשב בעליל. ראש ועד ראשי האוניברסיטאות התפטר בשל כך. גם הסטודנטים והסגלים האקדמיים, הכוללים מרצים וחוקרים ברמות השונות בהיררכיות האקדמיות, מנסים להסביר ולקדם את טענותיהם אך נתקלים באטימות, בחסימות ובקשיי תקשורת עם השר זאב אלקין ומשרדו. מדובר בין היתר בהתאגדויות של עובדי האוניברסיטאות בדרגי ההוראה והמחקר האקדמי: מרצים בכירים, מרצים וחוקרים בסטטוס אמריטוס (בגמלאות), מרצים שכירים ומרצים מהחוץ.

שרי החינוך הקודמים, שהחזיקו גם בסמכויות ההשכלה הגבוהה ועמדו בראש המועצה להשכלה גבוהה, הקפידו על שמירת האוטונומיה האקדמית הניהולית והתקציבית של המועצה להשכלה גבוהה ושל המוסדות האקדמיים. זאת בניגוד מוחלט לשר ההשכלה הגבוהה זאב אלקין, שתחת המכבש שהוא מפעיל נשחקת האוטונומיה של ההשכלה הגבוה ומוסדותיה בתהליך מהיר. האקדמיה נדחקה לשוליים, לרוע מזלה שלה ולרוע מזלה של מדינת ישראל כולה, על ידי שר "האקדמיה וההשכלה הגבוהה", שניתן להגדירו כשר שנוקט גישות פוליטיות-מפלגתיות שאינן ממלכתיות ואינן ענייניות.

נשאלת השאלה אם הקמת המשרד החדש בראשות השר זאב אלקין נעשתה בכוונת מכוון על ידי בנימין נתניהו כדי לפגוע במועצה להשכלה גבוהה, בוועדת התקצוב של המועצה, בחופש האקדמי ובאוטונומיה של המוסדות האקדמיים ודרכי התנהלותם, וכן באוטונומיה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

מדובר בפגיעה באבני היסוד של ההשכלה הגבוהה בישראל, שהתעצבה בתהליך ארוך שהחל עוד בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שבזמנו הוקמו המוסדות הראשוניים: סמינר בית הכרם בירושלים, הטכניון בחיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון זיו/ויצמן ברחובות. האקדמיה הישראלית, בתמיכת המוסדות הציוניים, פעלה במתכונת ישראלית מסונתזת ומשולבת ואבולוציונית ייחודית אך לפי עקרונות דומים למקובל ברחבי העולם הדמוקרטי המפותח.

יש לציין כי בתקופת דויד בן-גוריון כראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל העצמאית, לאחר המנדט הבריטי, חלה הידרדרות בעצמאות ובאוטונומיה של האקדמיה הישראלית בשל תהליכים אטטיסטיים–ממלכתיים שהוביל דויד בן-גוריון. אותו תהליך של הרס האוטונומיה של ההשכלה הגבוהה והכפפתה לממשלה מוגר לאחר הסתלקות בן-גוריון מההנהגה ב-1963, אך כיום הוא שב וצובר תאוצה באמתלות "קורונה".

להצלחה של הרס האוטונומיה של האקדמיה, שהיא ללא ספק וללא עוררין אחד מיסודות החוסן והביטחון הלאומי הישראלי, עשויות להיות השלכות הרות גורל על החוסן והביטחון הלאומי הישראלי. התהליך משתלב בתהליכים שליליים רבים אחרים המתגברים והולכים בשלהי שלטון בנימין נתניהו, תוך שימוש בקורונה כקרדום לחפור בו. בין השאר מדובר בהתערבות היתר של נתניהו בבית הספרים הלאומי (הספרייה הלאומית) ובגנזך המדינה. אמתלות הקורונה הן דרכו של נתניהו לשרוד בשלטון.

לצערי הרב התהליך מוביל את מדינת ישראל למיצוב כמדינת עולם שלישי תוך כדי אובדן יתרונה האיכותי המדעי והאקדמי היחסי, שנגזר מקיום אקדמיה אוטונומית וחופשית הפועלת בסביבה דמוקרטית ללא התערבות ממלכתית אטטיסטית משתקת.