מי פוחד מבינה מלאכותית? – אני

תובנה קודרת על הבינה המלאכותית
אבי על שפת הים
אבי גולדברג

אין מדובר בתחזית, בעתידנות, אלא בתובנת המונים על בינה מלאכותית, החוגגת את פריצתה לעולם טכנולוגי מניפולטיבי שאינו זקוק לה מלכתחילה. הבינה המלאכותית אינה מיועדת לשפר את העולם, שנועד לבני האדם החיים בו ולבעלי החיים שעדיין שורדים בו, ולא תוכל לשנות או לשפר או להיטיב אותו.

הבינה המלאכותית היא ניצול מכלול הידע האנושי הענק שהצטבר, לקחי האנושות כפי שאפשר היה למצוא אותם במאגרי מידע, במסמכים, בספרים, בנאומים וכיו"ב. הבינה המלאכותית אינה מורידה אבק משידות בבית ולא תחליף ברז דולף. היא לא תסייע לקשיש לקום מכיסאו. היא לא תחסוך טיפוס במדרגות וגם לא תקל על הצפיפות בכיתות, לא תשפר את האוכל המחורבן במטוסים או את מערכות החינוך וההשכלה הפגומות, לא תפחית את יוקר המחיה, היא לא תחלץ חברות אנושיות מידי רודנים נרקיסיסטים. היא לא תצמצם את תאונות הדרכים ואת הפשע ברחובות.

מטרת ההתעסקות בבינה המלאכותית היא הסחת דעת מצבירת כוח והגברת השעבוד הכלכלי והמנטלי, האצת צבירת העושר המניפולטיבי שבקצה ההנפקות. "החיסכון" המיותר במשרותיהם של מיליוני אנשים נועד אך ורק כדי לשפר את שורת הרווח של חברות מונופוליסטיות שהחברה כבר נתונה בידיהן ממילא, ונחנקת. הבינה המלאכותית גורמת לאי-יציבות חברתית וכלכלית, מביאה עוגמת נפש, פגיעה כלכלית במפוטרים ותסכול חברתי. פערי עושר או עוני בחברה רק מתרחבים ומזכירים תקופות רחוקות והיררכיות חברתיות שהודברו בדם מהפכות. הבינה המלאכותית מסייעת ביצירת חיץ הולך וגדל בין המדינה לאזרחיה, מחזקת את טכנולוגיות הריחוק שמפתחות ממשלות וחברות כלכליות השולטות ממילא בחיי האזרחים ורק מראית עין של סדר ישן נותרה בהן.

השפעתו של האזרח על טיב השירותים הדרושים לו קטנה ומצטמצמת. הבינה המלאכותית היא סוכן כאוס בהפיכת החברה הפתוחה חזרה לחברה פאודלית, לשלטון המאחד את התודעה האנושית לידע מוגבל, פשטני להחריד, מהונדס ומתוכנן באחידותו.

כביכול בחירה חופשית רחבה של דעות, של אפשרויות. בפועל: צמצום הצורך במחשבה לתצורת copy paste, הבניית אזרח במתכונת סינית, צייתנית, עם מרווח מחיה שיתיר לו לצפות באירועי ספורט ולהשתתף בחיים דמויי מרוץ עכברים על גלגלת. שליטה מלאה על חיי הפרט, רכושו, מעשיו והתנהגותו כפי שמבטיחים בחנויות נוחות 24/7.

כל זאת תוך טוויית רשת קורי עכביש על מכלול תנאי הקיום ואיכותם תחת מסכות מזויפות חייכניות המפרנסות בכבוד תיאוריות קונספירציה. הטכנולוגיה המתקדמת, הגברת AI, יועדה לכליאת הפרט ברשת אותות וסימנים מוסכמים המופיעים על כל צג מחשב וטלפון ולסיום פרטיותו על ידי החלפת זהותו הממשית בקודים והתוויית מחשבתו על ידי בוטים. הגברת הזו היא היורשת האמיתית של גולדפינגר השטני, והפעם 007 לא יציל אותנו מסוכנת הכאוס הגדול והשטני ביותר שהומצא.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. ה- AI היא בסה"כ תוכנה שמנצלת את יכולת המחשב לסקור במהירות הבזק מאגרי מידע שכבר הוזנו אליו ולחבר תשובה בהתאם לשאלה שנשאל. AI אינה מרגישה, אינה חולמת, אינה מפעילה שיקולים מוסריים, אינה יכולה לנהל חברה אנושית החל ממשפחה ועד למדינה, ובסך הכל אבי גולדברג צודק בגישה שלו ל- AI. הסכנה הגדולה ביותר מה- AI היא בניסיון להציע דיאגנוזות רפואיות לבני אדם כדי לרפא חולים (ראה מאמרה הכאילו-אקדמי של ד"ר גל לביא (המקסימה) הצמוד באתר למאמר דנן). ברפואה החשוב ביותר הוא המגע האישי בין הרופא לחולה והתאמת הריפוי למחלה X שבדרך כלל הוא אינדיבידואלי ולא סטנדרטי על פי הוראות ממוחשבות כאלה או אחרות.
    אני מסכים עם כל מילה של אבי גולדברג ומחזק את ידיו.

  2. אבי גולדברג צודק בראייה הכללית אך לא כך באשר לפרט המשתמש בAI. האפשרות לקבל מידע מהיר לשאלות הוא חשוב. האפשרות לתרגם כל דבר לכל שפה בהחלט עוזרת לפרט הנזקק. במקום לבלות זמן רב בחיפוש מידע ממקורות שונים, נחסך זמן לפרט המעניין. כך היה עם כל המצאה טכנולוגית – המכונית עוזרת לנו להגיע מהר למקומות רחוקים אך גם יש הרבה תאונות דרכים. יש לדעת לנהוג בזהירות בבינה המלאכותית אך אין טעם לדחות ולבטל את חשיבותה.

  3. הבינה המלאכותית היא עובדה. במקום לפחד חייבים להתארגן לקראתה. להעצים את יתרונותיה. לנטרל במקסימום את הבעיות שהיא יוצרת.

  4. בניגוד לחברי אבי גולדברג, אני אינני פוחד. מדוע? כי ה-AI כבר כאן ואנחנו יודעים את הסכנות הטמונות בטכנולוגיה הזאת.

    אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל את המצאת ה-AI, או לבטל את האינטרנט והרשתות החברתיות שיושבות על האינטרנט, וגם אי אפשר לבטל את המצאת המכונית (זה לא כל כך מזמן, בסך הכול כ-140 שנה). מה שכן אפשר לעשות זה ללמוד איך לחיות עם החידושים האלה. במכונית למדנו להשתמש, וגם הממשלות הבינו שחייבים לחוקק רישיון נהיגה, ביטוחים, מיסים וחוקי תעבורה. היום גם מנסים ללמד אותנו לוותר על המכונית וחזון למועד עד כמה השלטונות יצליחו בכך. גם באינטרנט למדנו להשתמש. כולנו יודעים את הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות, ויש ממשלות (לא כולן) שמנסות להטיל אסדרה ומגבלות למיניהם. בשלב זה לא כול כך בהצלחה, אבל אולי בעזרת AI יוכלו לסנן את הפייק מהרשתות. או אולי נהפוך הוא וגופים ציניים (ממשלות?) ישתמשו ב-AI לחזק את שליטתם בהמונים (נורא, כבר כואב לי הראש). אז כך גם עם ה-AI, שימוש נכון, מגבלות, אסדרה, וכו'. רופאים יוכלו לזרז הבחנות אבל לא בהכרח את הטיפול, עורכי-דין יוכלו להכין מסמכים מהר יותר וכך לזרז את מערכות המשפט האיטיות להחריד, ועוד ועוד.

    אבל נניח שאני טועה עם המשקפיים הוורודות שלי. אז אשאל שאלה פשוטה. האם אי פעם ההמונים ובתוכם האזרח הקטן לא היו תחת השררה של השלטונות והניצול של בעלי הממון? התשובה היא כמובן לא, אף פעם לא. אבל הפעם, ויחי ההבדל הקטן, יש חוכמת המונים ולאזרח הקטן יש גישה למידע עצום. החכמים יידעו מה לעשות עם זה, ובתוכם גם אתה ידידי אבי. לעומתם השוטים, שכידוע הם הרוב בכול חברה אנושית, ימשיכו לשים את צווארם בלולאה, להגיש את החבל לשליט ולבקש שיוביל אותם. ככה היא האנושות, נלמד לחיות עם מעלות ומגרעות הקידמה הטכנולוגית.

    מאיר גרינפלד – האופטימיסט חסר התקנה בהווייתו

  5. בוקר טוב ידידי ד״ר גרינפלד
    הסברך ועמדתך נכונה ומשקפיך הוורודים מסייעות ללא ספק בימים שתאוות הבצע מתנגשת בתאוות שלטון ברמות ועוצמה שלא הכרנו
    אני לא מציע דבר אלא מתבונן בדאגה למקום שממנו כבר יהיה קשה לחזור.
    כמי שהקדיש אין סוף
    זמן בקריאת האטוםיות של המאה ה19 הנפלאות שהגיעו לשברן במלחמת העולם הראשונה , הבנתי שמאוויי האדם והדחפים הלא מרוסנים שלו קורעים כל רשת חברתית המנסה להגן על החברה
    ימים טובים
    ובריאות לקשישים

  6. גם כאשר המציאו טת כלי הרכב טמרו שיניה אבון. הרבה יותר הרוגים, הרבה יותר זיהום, הוצטות גבוהות מאוד, וכן נלאה. ובינתיים כמעט אף אחד לט נשאר צמוד לסיבים וחמורים

  7. אני מכיר את הבינה המלאכותית עוד משנות ה-70 של המאה הקודמת. רואה את התועלות וגם את הסיכונים שלה (מרצה על סיכוני הבינה המלאכותית ועל ההיסטוריה של הבינה המלאכותית).
    הסיכונים נעים בין פגיעה קשה ביכולות קוגניטיביות (יצירתייות, זיכרון, חשיבה) שקשה לשקל אותן (אםקט החוב הקוגניטיבי) בטווח של חודשים של שימוש לא נכון בכלי AI ועד להשמדת האנושות.
    אי אפשר לעצור את השימוש בה, אבל אפשר להשתמש בה באופן מושכל ולהקטין את הסיכונים.

  8. לצד יתרון המידע האין סופי החיסכון בזמן, אכן ראוי להיות מודעים לסכנות כפי שהמאמר מפרט ואפשר להוסיך לכך את רשימת היכולות אדם מאבד. כמו שה וויז גורם לנו לאבד את כושר הניווט כל העברת קבלת החלטות ל AI יגרום לנו להמעיט בשיקול דעת, להתמכר להחלטות הAI על חיינו "כי הוא בעל הידע האולטימטיבי יודע "מה עושה לנו טוב" ומחליט ללא משוא פנים וכו, ועם הזמן האדם יפסיק לחשוב, ובעצמו יהפוך לרובוט המונע עי רובוט אחר חכם יותר…..ופסל "האדם החושב" יעלה אבק ויוסר לחלוטין

  9. יותר ויותר מאמרים עוסקים בנושא ולכאורה מרגיעים, אך בפועל לא כל כך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

גדעון גולדמן

תורת הפערים

המתח בין האמביציה לבין המימוש

דילוג לתוכן