"גזלייטינג": ערעור תפיסת המציאות

על חשיבותו של שיח כן, מכבד ושוויוני בין בני האדם
תמונה של רבקה
ד"ר רבקה נרדי

"זה יעשה לך טוב", אמר הגבר לאשתו כשהציע לה לעשות סקס בשלישייה. וכשהביעה מחאה, הראה לה שהיא לא באמת מבינה מה היא צריכה בסקס.

"זה יעשה לך לא טוב", אמר הגבר לאשתו כשהציע לה לא לצאת ללימודים, כי כלום לא יצא מזה. וכאשר אמרה לו שהיא מאוד רוצה ללמוד, הראה לה שהיא לא תחזיק מעמד ושהוא מכיר אותה הכי טוב.

"אני אומר לך, אני יודע על מה אני מדבר, תני לי לנהל את השיווק של הציורים שלך, את לא מכירה את עולם השיווק", אמר הבעל האוהב לאשתו האומנית במהלך השנים שבהן ניהל אותה ואת הקריירה שלה, עד שהאמינה שהוא אכן צודק. היא כבר ויתרה מזמן ולא הבינה מדוע היא חושבת המון על מוות.

"את עושה צחוק מעצמך בחברת החברים שלנו כשאת מתווכחת על הדעות שלך מבלי שאת באמת מתמצאת בנושא", אמר בן זוגה של האישה שוב ושוב ושוב… והיא תהתה. הרי זה לא היה ממש כך…

"גזלייטינג", Gaslighting. ההשראה לשם זה באה ממחזהו של פטריק המילטון, Gaslight, שעובד לסרט בשם "אורות הגז" בבימויו של ג'ורג' קיוקור (1940), ובכיכובה של אינגריד ברגמן. הבעל נהג לתעתע בבוחן המציאות של אשתו. הוא הוכיח לה באופן שיטתי שיש בה יסוד של מחלת נפש. כך הוא טשטש למעשה את עברו ואת זהותו האמיתית כרוצח דודתה. אחת התחבולות שלו הייתה להבהב בפנסי הגז בביתם, וכשהבחינה שאינם תקינים היה אומר לה שזה הכול בדמיונה. וכך לאורך תקופה יצר הבעל מצג שווא של המציאות עד שחשבה שהיא עומדת להשתגע, והרי זו הייתה כוונתו מלכתחילה.

כדי לעשות "גז לייטינג" צריך להפעיל מניפולציות פסיכולוגיות ערמומיות על זולתנו. השיטה פועלת למטרה אחת – הטלת ספק ופחד וזאת כדי לשלוט בתודעתו של הזולת ולגרום לו לפקפק בשפיותו/שיקול דעתו/תפיסת המציאות שלו וכו'.

אחת המניפולציות הפוצעות המתרחשת בקרב זוגות, כמעט ברמה היומיומית, היא גלגול האשמה לאישה, גם כאשר הפגיעה באה מצד הגבר. בדרך כלל זה קורה כאשר האישה מביעה מחאה על עלבון שספגה בגלל מה שעשה או אמר הגבר, או בשל סגנון דיבור משפיל. אגב, העלבון יכול לבוא גם מגורם זר, ואותו היא תרצה לחלוק עם בן זוגה. תגובתם האוטומטית של רבים מהגברים היא גלגול האשמה לאישה. במקום תגובה אמפטית על העלבון, התנצלות או תמיכה פשוטה, הם יעבירו את כל האחריות לאישה, תוך שהם מראים לה ש"הכול בגללה", היא האלימה, היא הפוגעת, היא זו שלא קראה נכון את המפה. אני יודעת זאת מניסיוני המקצועי כמטפלת זוגית שנים רבות.

נשמע אבסורדי, אך לצערי זו תופעה שכיחה למדי. הנה דוגמה: גבר מפלרטט עם אישה לעיני אשתו וכשהיא תמחה על כך מאוחר יותר, הוא יאשים אותה בקנאה חולנית ובהתנהגות דוחה שגורמת לו לחפש תשומת לב תמימה… גם על בגידה שנחשפה הוא יאמר לה שזה לא מה שהיא חושבת, ושיש לה דמיון חולני…

זריעת ספק ופחד אפשריים היכן שקיימים יחסי סמכות וצייתנות עיוורת, או כזו הנובעת מפחד. האישה מתחילה לפקפק במה שעיניה רואות. "אולי הוא צודק", היא חושבת, "אולי אני מגזימה, אולי אני אשמה".

לעיתים האילוף, שהרי זה מה שזה, הוא כה מושלם עד שהאדם המאולף הופך להיות נושא כליו של אדונו, ומעגל האלימות הושלם. די לנו אם ניזכר בכתות מסוכנות, בהליכתם העיוורת של המאמינים – נשים, גברים וילדים – מתוך צייתנות ופחד אחרי "גורו" הנתפס כמשיח. הליכה עיוורת היא גם מנת חלקם של מאמינים באלוהים, החוששים להטיל ספק במצוות חסרות היגיון או במהלכים מסוכנים לבריאות הנפש, שהרי לשיטתם יש מי שיודע, יש מי שחושב עבורם והוא מייצג את האמת.

כל זה קורה גם במישור הציבורי.

"תרומתו" של טראמפ לחיינו הייתה בהחדרת המושג "פייק ניוז" – "מציאות אלטרנטיבית". פתאום נוכחנו לדעת שאפשר לומר דברי כזב ולהציגם כאמת. אם נעמיק יותר, נגלה שהניסיונות לערער על תפיסת המציאות כדרך להחזיק בכוח ובשליטה היו בעולמנו מאז ומעולם. אז מה בכל זאת השתנה? הרי שקרים היו קיימים מאז היות האדם. אנשים הוצאו להורג על לא עוול בכפם, המאבק על האמת היה קיים מאז ומתמיד, אכן כן. מבט פרספקטיבי יגלה לנו שברוב המקרים השליטה הפסיכולוגית באמת הייתה בידי החזקים שכוחם היה על החלשים, או ליתר דיוק, המוחלשים. המהפכה לשחרור האישה, לצד המאבק הנחוש למען זכויותיהם של השחורים בארצות הברית (בשנות השישים של המאה העשרים) כמו גם המאבק למען זכויותיהם של מיעוטים מדוכאים אחרים, היו עוצמתיים וגרמו לנו לחשוב מחדש על אמת ושקרים ביחס לתפיסתנו את המציאות. המהפכה והמאבק עוררו את תודעתנו ביחס לעצמנו ולזכויותינו האנושיות, שאחת החשובות שבהן היא ריבונות על תפיסת המציאות שלנו.

ניקח לדוגמה את התנועה לשחרור האישה – לראשונה בהיסטוריה האישה קיבלה מעמד של אדם בזכות עצמו, לראשונה הבינה, באופן אישי וקולקטיבי, שהיא הריבון על מחשבותיה, דעותיה, רגשותיה, פעולותיה, וכמובן על תפיסת המציאות שלה. הניכוס ההחלטי והנחוש של נשים את הריבונות שלהן, המחשבתית והרגשית, הוא שהניע אותן לפעולה, והיכה רבים בתדהמה. ריבונות פירושה חופש המחשבה, הריבונות על דעותייך ושיקול דעתך. לאנשים הפריווילגים בחברה אין עוד זכות לומר לנו, אנחנו שנחשבנו ל"קטינים" – נשים, שחורים, עניים ושאר מדוכאי העולם – מי אנחנו, מהי האמת עבורנו, מהן זכויותינו ואיך עלינו לחשוב ולפעול בעולם.

ההבנה הזו חדרה כמעט לכל בית. אנחנו כבר יודעים לקרוא לדברים בשמם. וזה לא מעט. אך הדרך עוד ארוכה. הבשורה הטובה היא שהתעוררנו להבין את נזקיהם של יחסי מרות בחיינו האישיים והפוליטיים כאחד. רכשנו כלים להדוף מניפולציות נבזיות. אך הדרך עוד ארוכה עד שהבנתנו תיושם בשיח שלנו עם זולתנו, האינטימי בעיקר, שיהיה מכבד ושוויוני.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

22 תגובות

  1. יש תקווה
    חייבים לפעול ולהאמין
    להיאבק
    יש יותר ויותר הבנה של מצוקת הנשים
    טראמפ הושלך מהבמה

    1. תודה עדי על תגובתך. אכן סילוקו של טראמפ מחזיר את התקווה על כוחם של אנשים טובים להחזיר את השפיות לחיינו.

  2. תודה רבקה, תופעת הגזלייטינג מורגשת מאד בימנו בזירה הפוליטית מצד מנהיגים פופוליסטים, שפועלים להציג מציאות חלופית לציבור!!

  3. ריבלה אהובה, תודה על המאמר מאיר העיניים השופך אור על פן נוסף של האלימות של גברים כלפי נשים.
    למאמר גרם לי לבדוק עם עצמי היכן ניהלתי איתך קרבות על הגדרת המציאות ואת זה אשאיר לשיחות בינינו. באהבה.

  4. היה היום מאמר שראיתי בהארץ
    על הראיון של רינה מצליח עם ביבי
    ובכותרת היה כתוב גזלייטינג
    ואני ידעתי מה זה
    בזכות המאמר שלך

    1. שמחה לשמוע דורה. אכן קריאת הדברים בשמם עושה לנו סדר בחשיבה.

    2. היי דורה,
      שמחה לשמוע שהמאמר עזר. קריאת הדברים בשמם עוזרת לנו למקם את התנהגותם של בני אדם ולהרגיש יותר טוב עם עצמנו.

  5. היכולת לערער את תפישת המציאות תלויה לא רק פוגע אלא גם בקורבן שמקבל זאת. צריך לשים דגש בחינוך ובהנחייה גם בכיוון זה.

  6. החיבור בין מקרים אישיים לבין מקרים פוליטיים ציבוריים לא מסתדר לי כל כך.

    1. שמעון יקר, הדינמיקה הבינאישית קיימת גם במצבים פוליטיים. לצערנו יש מנהיגים שעמדת השליטה שלהם מפתה אותם לשלוט בתודעתם של האזרחים. והשיטה היא אותה שיטה – הטלת ספק ופחד. אבל כאשר אנחנו מבינים זאת זה לא יכול לעבוד עלינו. וזה חשוב.

  7. ספקולציות ותעלולים פסיכולוגיים הפכו למכה עולמית בגלל האינטרנט. מגיעים מהר למטה ואין גדולים. יודעים הרבה על כל אחד.

  8. העיסוק בנושא במאמרים ובעיקר במדיה הדיגיטלי, מגדיל את המודעות, יאיץ את המאבק בתופעות השליליות הללו.

  9. משהו חיובי קרה בשנתיים האחרונות בכיוון. על הממשלה לעודד ולתמוך בהתעוררות בצורה ממוסדות, בכל הכיוונים. הבעיה שהמפלגות וההנהגה בכלל לא בכיוון.

  10. להמשיך ולהשמיע את האמירות החשובות האלה. כל בני האדם שווים.

  11. נכון מאוד. ככול שהמודעות תעלה בקרב יותר ויותר אנשים יש סיכוי שלא ניתן יהיה לשלוט בתודעה שלנו.

  12. סליחה על התגובה המאוחרת. לא הכרתי את המושג "גאזלייטינג". מעניין וגם דרכו הפתלתלה לתודעה. המאמר שלך חשוב, כאילוסטרציה מאד רלבנטית למאבק הרחב של מדכאים-מדוכאים, כובשים-נכבשים, כפי שתואר על ידי דמויות כפאולו פריירה ואלבר ממי. הרלבנטיות של מאבק האישה לשחרור הוא אכן נושא חשוב ביותר על סדר היום שלנו. והעיתונים זועקים כל יום את הדוגמאות לכך. תודה על תרומתך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מי ישלם את מחיר?

בעקבות הימלטות האסירים ולקראת התייעלות מערכתית