נזק בלתי ישוער לתדמיתה של מדינת ישראל

על האירועים החמורים ביהודה ושומרון
תמונה של יצחק
אלוף (במיל') יצחק בריק

כאשר גורמים קיצוניים משתלטים על מרחב המחיה של משפחות פלסטיניות ביהודה ושומרון, מקימים מאחזים לא חוקיים סמוך אליהן ומונעים מהדיירים גישה חופשית לבתיהם או יציאה מהם – זוהי פגיעה אנושה בשלטון החוק, בערכים בסיסיים של זכויות אדם ובביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כאשר מקרים כאלה נתקלים באוזלת יד מתמשכת של הדרג הצבאי והמדיני, נשאלות שאלות קשות וחמורות על סדר העדיפויות והשיקולים המנחים את מקבלי ההחלטות.

התנהלות המערכת הצבאית והביטחונית במצבים מעין אלו מעוררת תמיהה עמוקה. גורמי הביטחון, ובראשם הרמטכ"ל ומפקד פיקוד המרכז, מציגים לעיתים קרובות מדיניות של גרירת רגליים או הימנעות מאכיפת חוק מיידית נגד פורעים ישראלים המפרים את הסדר. תגובה זו מתפרשת בשטח כגיבוי בשתיקה או לכל הפחות כהעלמת עין. הצבת כוחות צבא רק לאחר לחץ דיפלומטי חריג ובוטה מצד שגרירות ארצות הברית או ממשלות זרות פוגעת אנושות בריבונות הממלכתית של ישראל. מצב שבו צה"ל פועל רק בעקבות דרישה מפורשת של דיפלומטים זרים מעיד על עיוות מערכתי חמור, שבו מערכת הביטחון מאבדת את עצמאותה ואת שיקול הדעת המקצועי והערכי שלה ונכנעת לדינמיקה של לחצים חיצוניים של הדרג המדיני.

הנזקים התדמיתיים והאסטרטגיים שאירועים אלו גורמים לישראל בזירה הבין-לאומית, ובפרט בארצות הברית, הם עצומים וקשים לתיקון. בעת שמדינת ישראל נדרשת ללגיטימציה רחבה ולתמיכה מדינית וביטחונית חסרת תקדים מול אתגרים קיומיים מורכבים במזרח התיכון, מעשים של חוליגנים יהודים בשטחי יהודה ושומרון מספקים תחמושת רבה למבקריה הקשים ביותר. התמונות והדיווחים על פלסטינים הנצורים בבתיהם בשל פעילות בלתי חוקית חודרים מיד למהדורות החדשות בעולם, ומחזקים את הטענות בדבר היעדר אכיפת חוק שוויונית והפרה שיטתית של זכויות אדם. הדבר מתורגם מיד ללחצים דיפלומטיים כבדים, לדרישות להטלת סנקציות אישיות ומוסדיות ולשחיקת התמיכה הציבורית והשלטונית בישראל בקרב הממשל ובתי הנבחרים בוושינגטון.

התנהלות זו של בכירי מערכת הביטחון והדרג המדיני כמוה כהתנהגות בת יענה, הטומנת את ראשה בחול מתוך תקווה שהבעיה תיעלם מעצמה או תעבור במשמרת של מישהו אחר. השתיקה הרועמת של ראש הממשלה לנוכח תופעות אלו משדרת חולשה מנהיגותית ומעבירה מסר כפול מבחינת אכיפת החוק והסדר. חובתם העליונה של הרמטכ"ל ומפקד הפיקוד היא להבטיח ביטחון וסדר ציבורי לכלל האוכלוסייה תחת אחריותם, למנוע אנרכיה בשטח ולפעול בנחישות וללא תלות בגורמים חיצוניים נגד כל גורם המפר את החוק, יהיה מוצאו אשר יהיה. הימנעות מכך לא רק מפקירה את הביטחון המקומי, אלא מערערת את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית שהחוק נר לרגליה.

מעשיהם המופקרים של קיצוני המתנחלים מציתים חומר נפץ אסטרטגי, ומאיימים להבעיר את השטח כולו בכל רגע נתון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. אכן כן, אך הדיווח החדשותי בישראל, ובעיקר בערוצי הטלוויזיה הוא מועט לעומת ריבוי הדיווחים ברשתות הבינלאומיות. יש התעלמות גם מאמצעי התקשורת בישראל כולל ברוב הרשתות החברתיות. האם יש כאן קשר שתיקה המובל ומופעל מלמעלה, מראש הממשלה ושריו? הצבא פועל לפי הנחיית הממשלה וזו כנראה מחנה את הצבא לא לטפל ביד קשה נגל המחבלים הישראלים. האם המצב הרע הזה יימשך גם אחרי 27 לאוקטובר?

  2. אין ספור בכירי מערכת הביטחון לשעבר זועקים ואף אחד ממנהלי המדינה והצבא לא מתייחסים לדבריהם

  3. לאלוף בריק היקר,
    הפעם אני מסכים עם כל מילה שכתבת. לדעתי למעשה אפילו נקטת בלשון המעטה. הכהניזם חדר לממשלה, ובעיקר למשרד הביטחון ולמשרד לביטחון פנים. זה לא שמאיימים להבעיר את השטח אלא השטח כבר בוער. מיליארדים הושקעו ב- 4 שנים בהבערת שטחי איו"ש. החטא העליון של נתניהו הוא שהוא מינה את סמוטריץ לשר בשני משרדים החשובים ביותר ואת סטרוק לגזברית שלו. שלא להזכיר את בן גביר. אינני יכול להבין איך נתניהו ממשיך לחרטט לנו ואצלנו לא מגיבים. הוא ייזכר לדיראון עולם בהיסטוריה היהודית שכבר נכתבת עכשיו. איניני מתפלא שכ- 250.000 ישראלים טובים (להבדיל מהרעים) עשו רילוקיישן בשלוש השנים האחרונות. צריך להיאבק בכל אופן חוקי שאפשר במטרה להחליף את השלטון הקטסטרופלי הזה בבחירות הבאות.

  4. אבל מה לעדות
    זה נמשך כל יום ויותר חמור
    מוביל אותנו למקום נוראי.

  5. חלק נכבד מהאלימות נגד הפלסטינים נובע מרגשי נקמה על האלימות הרצחנית של הפלסטינים כלפי היהודים כולל נשים וטף. מה שמאפיין את הטירור היהודי הנקמני הזה שהוא מנוהל על ידי דתיים בלבד. לרצוח מישהו כנקמה על פשע של מישהו אחר מנוגד ליהדות. זה עבירה על הדיברה לא תירצח. אבל עשרת הדיברות לא נחשבים על ידי הדתיים האלה. חשוב רק כיסוי ראש וציציות. אגב, אחד מהתקנות הכי מתקדמות בדת היהודיתהיא ההתנערות מנקמת הדם. קודם כל הסרת האחריות המשותפת, ואחר כך האבחנה בין רצח בזדון ובין רצח בשגגה. לבסוף המנהג של נקמת הדם נעלם בכל קהילות ישראל. המתנחלים שמחזירים את המנהג הזה חוטאים למוסר היהודי.

  6. הנזק כבר כזה שאפילו עשר שנות תיקון רציניות לא יספיקו. ובינתיים הנזק ממשיך לגדול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן