קזחסטן מתקרבת למערב?

ב-15 במרץ 2026 צפוי להתקיים בקזחסטן משאל עם ארצי כדי להצביע על חוקה חדשה. הנשיא קאסים-ג'ומארט טוקאייב חתם לפני כשבוע על צו נשיאותי שמאשר את קיומו של משאל העם. המהלך הזה מוצג על ידי טוקאייב כ"אתחול" של המערכת הפוליטית של המדינה, שמטרתו להתרחק ממודל הריכוזיות הגבוהה לעבר מודל נשיאותי שתלוי יותר במחוקק ובמוסדות המדינה. טיוטת החוקה החדשה, שכוללת 96 סעיפים וצפויה להיחשף בנוסחהּ הסופי ביום רביעי, מבקשת להגביל את סמכויות הנשיא ולאפשר את חלוקתן מחדש. לדברי טוקאייב, התיקונים המוצעים יחזקו את מערכת האיזונים והבלמים במדינה.

השינויים המבניים בטיוטת החוקה ישנו לא רק את אופיו של המשטר הפוליטי אלא גם יעצבו את זהותה של המדינה. בין הרפורמות המוצעות בולט המעבר מהמערכת הפוליטית הדו-ביתית, שכוללת את הסנאט ואת המג'יליס, למערכת חד-ביתית בשם קורולטאי (Kurultai) שיהיו בה 145 צירים ומספר מוגבל ועדות; וכן הקמת מועצת עם חדשה בשם ח'ליק קנסי (Khalyk Kenesi); והקמת מוסד של סגן נשיא שיופקד על הייצוג הבינלאומי ועל שאלות של ירושת נשיאות.

אחת הסוגיות הרגישות ביותר במשאל העם הקרוב היא מעמדה של השפה הרוסית. סעיף 9 של הטיוטה קובע כי השפה הרוסית תשמש בארגונים ממלכתיים ובגופי ממשל מקומיים "לצד השפה הראשית שהיא קזחית". סעיף זה עורר את זעמו של הקרמלין, שכן משמעותו הפוליטית של הניסוח הישן היא שהרוסית הייתה "במעמד שווה" לקזחית, ואילו על פי הטיוטה החדשה, רוסית עשויה להיות רק עוד שפה במניין השפות המדוברות בקזחסטן. הממשלה אומנם מגדירה את השינויים כ"הרמוניזציה טכנית", אולם בקרמלין טוענים שמדובר בשינוי סמלי לקראת מתן עדיפות לשפה הקזחית בחיים הציבוריים. עבור הלאומנים הקזחים השינוי המוצע הוא צנוע ואין בו די כדי להבטיח את עליונותה של הקזחית וסילוקה של הרוסית. אך עבור קהילות דוברות רוסית ועבור הקרמלין, השינוי העדין הזה נושא משמעות פוליטית עמוקה. הניסוח הישן שימר את הדו-לשוניות הרשמית בשעה שהניסוח החדש מלמד על סימני שינוי הדרגתיים של הזהות הקזחית. מבקרי החוקה החדשה טוענים שבמקום לפתור את המתח בין בניית אומה לבין עקרון ההכללה, החוקה מנהלת אותו באמצעות עמימות. המגמה ברורה: קזחסטן מתרחקת מרוסיה ומתקרבת למערב.

לצד השינויים המבניים והלשוניים שמציעה החוקה החדשה, הושמעו השבוע חששות מצד ארגוני זכויות אדם. למשל, "משמר זכויות האדם" (Human Rights Watch) הזהיר כי הרפורמות עלולות להחליש את מנגנוני ההגנה על זכויות אדם. לטענת אנשי הארגון, חלק מההוראות המוצעות יאפשרו הגבלות מוגזמות ובלתי סבירות על חופש הביטוי ועל חופש ההתאגדות, ויטילו מגבלות על מימון זר למפלגות פוליטיות ואיגודי עובדים – מהלך שעלול להגביל את הפעילות של החברה האזרחית הקזחית ולפגוע בחופש ההתאגדות. בנוסף, הטיוטה מגבילה את מוסד הנישואין ל"איחוד בין גבר לאישה", ובכך מקבעת את האפליה נגד הקהילה הלהט"בית, שכבר חוותה הטרדה בקזחסטן המוסלמית.