הפוטנציאל של שימוש בנשק גרעיני הולך וגובר

המשמעות של הקיפאון במלחמה של רוסיה באוקראינה
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

המלחמה באוקראינה מתנהלת למעלה משנה וסיומה לא נראה באופק. המלחמה מתנהלת על אדמת אוקראינה אך בפועל זו מלחמה בין רוסיה לארצות הברית, כאשר שותפותיה האירופיות עומדות מהצד ואינן מתערבות.

פוטין הוא אכן דיקטטור והוא האיש הרע בכל הסיפור הזה, אך האמריקנים שוגים במחשבה שהוא אימפריאליסט הרוצה לחזור לימים של ברית המועצות האימפריאליסטית, ליצור את רוסיה הגדולה, לכבוש ולספח את אוקראינה כתחנה ראשונה ומשם להמשיך לאסטוניה, לטביה ופולין. אין שום עדות לכך שכוונתו של פוטין להפוך את רוסיה שוב לאימפריה; אין שום עדות שרוסיה מסוגלת לכך. גם בדבריו של פוטין אין שום עדות לכך שזוהי כוונתו. עם צבא של 190,000 חיילים אין שום אפשרות וסיכוי לכבוש מדינה כמו אוקראינה עם אוכלוסייה של 40 מיליון איש. עם צבא בסדר גודל שהעמיד פוטין למלחמה באוקראינה אין סיכוי לכבוש ולספח אפילו חלקים מאוקראינה. לשם השוואה, כדי לכבוש את פולין בתחילת מלחמת העולם השנייה שיגרה גרמניה הנאצית לפולין מיליון וחצי חיילים.

כדי להבין את מטרות המלחמה של רוסיה באוקראינה יש להבין את חששותיו של פוטין, בין שהם מוצדקים בין שלא. פוטין חושש משום שעל הגבול המערבי שלו נבנתה חגורה של מדינות החברות בברית נאט"ו, מדינות החברות באיחוד האירופי ומדינות שהפכו להיות ליברליות מערביות. פוטין מתייחס לכך כאל סכנה קיומית.

מאז תום המלחמה הקרה, ארצות הברית התעלמה לחלוטין מחששותיו של פוטין ובפועל דחפה להרחבת ברית נאט"ו, דחפה בכל הכוח להכנסתן של מדינות ברית ורשה לשעבר לאיחוד האירופי ואף דחפה להפכן לליברליות ומערביות חרף החששות של רוסיה. ארצות הברית דחפה בכל הכוח להרחבת המחנה המערבי באירופה כי רוסיה הייתה חלשה, וכאשר היא חלשה אפשר לעשות הכול. ביחסים הבין-לאומיים הכלל הוא שאסור להיות חלש, וכאשר מישהו חלש, החזק יכול לעשות הכול. אך זה היה המשגה של ארצות הברית.

פוטין רואה באוקראינה מערבית סכנה קיומית ולכן הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד במלחמה זו. הרעיונות של "המהפכה הכתומה", שהתרחשה באוקראינה בשנים 2004 ו-2005 והפכה אותה למדינה מערבית בעידוד גורמים מערביים, לחלוטין אינם מקובלים על פוטין, הרואה בכך סכנה קיומית עבור רוסיה. אין זה משנה שהמערב אינו רואה בכך סכנה קיומית לרוסיה. מה שקובע זה מה שפוטין חושב וחושש ממנו. ובכל זאת ארצות הברית המשיכה בפעילותה ודחפה בכל הכוח לצירוף אוקראינה לאיחוד האירופי ולנאט"ו, בהתעלמות מוחלטת מהחששות הרוסיים ומתחושת הסכנה הקיומית שלהם.

דבר נוסף שארצות הברית התעלמה ממנו הוא שרוסיה אינה חלשה עד כדי כך. לרוסיה יש צבא גדול המצויד מכף רגל ועד ראש וגם יש לה נשק גרעיני. במקרה של סכנה קיומית הרוסים עלולים להשתמש בנשק הגרעיני. רוסיה אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מובסת במלחמתה מול אוקראינה. לפי שעה ארצות הברית רושמת הישגים מול רוסיה, כולל הרס הכלכלה הרוסית, ואולי בראיית ארצות הברית יש סיכוי להורדת פוטין מהבמה הבין-לאומית והבאתו למשפט בגין פשעי מלחמה. ארצות הברית סבורה כי תוכל לנצח את פוטין במלחמה זו, וטעות בידה. אוקראינה עצמה אינה מגלה שום נכונות לסיום המלחמה כל עוד יש שטחים שנכבשו ממנה ועדיין מוחזקים בידי הרוסים. במצב דברים זה אין כלל סיכוי לפתרון דיפלומטי של המשבר. נוצר קיפאון במלחמה. וכאן נכנס לתמונה הארסנל הגרעיני המצוי בידי רוסיה. הפרדוקס הוא שככל שהמלחמה באוקראינה נוטה יותר לטובת המערב, כך גדל הסיכון לשימוש בנשק גרעיני מצד רוסיה. אין זאת אומרת כי מחר תפרוץ מלחמה גרעינית, אך הסיכון לכך עולה מדרגה יחד עם הישגי המערב.

ההתפתחויות בזירה האוקראינית דומות לזירת המזרח הרחוק בשלהי מלחמת העולם השנייה. ארצות הברית השיגה הישגים מרשימים מול יפן, וזו עמדה להיכנע עוד לפני אוגוסט 1945. ארצות הברית סברה כי כניעת יפן תיאלץ אותה להכניס חיילים אמריקנים לאיים היפניים של אוקינווה והירושימה, והמחיר עלול להיות אבידות רבות בנפש לחייליה. התוצאה הייתה שהטילו את הפצצות הגרעיניות על יפן. אלא שיש הבדל חשוב בין אז להיום: במלחמת העולם השנייה ארצות הברית הייתה המדינה היחידה בעלת נשק גרעיני. ליפנים לא היה נשק גרעיני. בימינו, אם פוטין יפעיל את הנשק הגרעיני נגד אוקראינה, לאוקראינה אין נשק גרעיני כדי להגיב, אך ארצות הברית כנראה תגיב גרעינית.

המצב כיום גם שונה מהמצב ששרר במלחמה הקרה. הסכסוך היה בין צמד מדינות: ארה"ב-בריה"מ. כיום הסכסוכים בעולם הם בין הצמד רוסיה-ארה"ב והצמד סין-ארה"ב. שני הסכסוכים האלה מסוכנים מאוד. אין להסיק מכך כי עלולה להתחיל מלחמה גרעינית, אך המצב נפיץ מאוד, וכאמור ככל שהמערב בראשות ארה"ב יגיע להישגים רבים יותר מול רוסיה באוקראינה, הפוטנציאל של מלחמה גרעינית הולך וגובר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. המלחמה הגיעה למצב שלשני הצדדים מתחיל להיות משתלם לסיים בהסכמה בתיווך בינלאומי

    1. צודק אפרים כהנא בהערכתו את המלחמה באוקראינה.
      רוסיה עדיין לא מיצתה את כל אפשרויותיה בעוד שאוקראינה חטפה מכה קריטית שייקח לה שנים להשתקם.
      האמריקאים מנצלים בציניות רבה את הפטריוטיות הנאיבית של אוקראינה ונשיאה החובבן, בכוונתם לדחוק את הרוסים לפינה.
      בינתיים הם מצליחים וגם הטייקונים של תעשיית הנשק האמריקאית מרוויחים מיליארדים.

      1. נכון מאד. כל מלה. אוסיף רק 2 נקודות: היתכן שבציניות האמריקאית יש גם אינטרס עיסקי של משפחת ביידן?,
        והייתכן שגם זלנסקי מנצל את הפטריוטיות האוקראינית כדי להישאר נשיא? אחרי הכל מה שהרוסים רצו היה למנות בובה משלהם במקומו. הוא באיצטלא של לוחם למען החופש והדמוקרטיה (בעיני העולם המערבי) למעשה שולט בדיקטטורה פנימית, ורוצה להישאר בשלטון, הוא ואנשיו. אולי התמימים היחידים הם בני העם האוקראיני?

    2. צודק, ואפילו לא צריך תווך בינלאומי,בשביל שלום ושכנות טובה. מספיק שצפון מערב אירופה, הקרויה האיחוד האירופי,
      תכיר בשווי המשקל, בו היא
      ואוקראינה, צריכות יותר את יתר העולם כולל רוסיה, מאשר את ארה"ב. מי שמנהלת מלחמות אחרות, כולל נגד אסיה, כלומר נגד רוסיה סין ואחרות, על ההגמוניה העולמית. ויש גם מרכיב דתי, שלא אתיחס אליו כאן.

  2. אכן, ככל שתסכולו של פוטין בכשלונו במלחמה גובר, כך גובר הפיתוי להשתמש בנשק יום הדיו. אני עדיין מאמין שהוא לא יעז לשבור את הטאבו ויבין שהוא לא יוכל לצאת ממהלך כזה מנצח, אבל לפני שנה גם לא האמנתי שהוא יפלוש לאוקראינה. אז, לך תבין את הראש שלו.

    1. המדינות באירופה שמצפון מערב לים התיכון והשחור, איבדו, החל ב1939, את היתרון הטכנולוגי מדעי, את הקולוניות, את מקורות והעיקר את היתרון המוסרי. וכמובן את השליטה באנרגיה שנמצאת בשליטת מדינות מדרום להם מונצואלה ועד אינדונזיה דרךצפון אפריקה ניגריה וערב הסעודית.
      זו צפון מערב אירופה בקריסה לתוך עצמה. אפילו תעשיית המכונות והאניות, בדרום קוריאה ויפן טובה משלהם.
      התנהגות רציונלית של הגוש הצפון מערב אירופאי היא ירידה על הברכיים, ובקשה מרוסיה, לחיות איתה בשכנות טובה, ולקבל בהזדמנות נפט וגז כדי לחיות.
      אם הם חפצי חיים טובים, שיקריבו לרוסיה, את מזרח אוקראינה, על מזבח השלום, כי צפון מערב אירופה, ממש לא זקוקה לשליטה בה, מאף סיבה.
      אך היא זקוקה לאנרגיה מרוסיה, וליחסי מסחר טובים עם יתר העולם, שארצות הברית, היא רק חלק, ההולך ונהייה קטן, יותר ויותר, ממנו. דווקא מאז נפילת ברה"מ והקומוניזם, כלכלית בטחונית, מדעית, מוסרית… מהנדסי ההייטק הטובים ביותר היום הם כבר הודים, והמונדיאל בקטאר, ומי שמנצח בו הוא מדינה דרומית לאירופה. ועוד פרט קטן. הודו וסין הם לבד 20+% מאוכלוסית העולם, ועם גרעין. צפון מערב אירופה ביחד עם ארה"ב, בקושי 8% וזה הולך ופוחת כול דור.

      1. לעוזיאל: לטעמי, גיבוב של עובדות לא מדוייקות ולא רלוונטיות. רוסיה עשתה לאיחוד האירופי טובה בפלישה, כשגרמה לו להתאחד, לחזק את הצבאות שלה, לחתור להנתקות אנרגטית מהנפט והגז הרוסיים ולחזור לאנרגיות חלופיות. אני מכיר הייטב את המדעים בעולם ועדיין, ארה"ב ובנות בריתה (וזה כולל את אירופה, יפן וקוריאה) מובילות בגדול. המערב יצא מהסכסוך הזה חז3ק מתמיד ואוקראינה תצטרף אליו, לא צבאית, אבל בכל השאר.

        1. מר שמיר, אני מעדיף ראית עולם צופה פני עתיד, לפי המציאות בהווה. ולא זו הרואה עבר כעתיד.
          יפן וקוריאה , בפעם האחרונה שבדקתי זה רחוק מארה"ב, בדרום אסיה.
          וכלכלת יפן ודרום קוריאה, כולל המדע והטכנולוגיה שם, משולבים כבר מזמן יותר ויותר בסינית.
          אנרגיה חלופית, ואתה אומר שאתה מבין במדע, זה לא תחליף מספיק רציני בעשור הזה לפחות.

  3. תודה אפרים על המאמר. אני חושב שלא. מאזן האימה חזק מהכל. אבנר ברנע

  4. זו היתה טענה חזקה לפני מספר חודשים, אך כעת איבדה את חוזקה. לאור המחוייבות והנחישות של ארה"ב וחברות נאט"ו לתמוך בשימור הנורמה של כיבוד השלמות הטריטוריאלית, די ברור שמהלך גרעיני יביא לאובדנו של פוטין באופן אישי. האם יבחר בברירת שמשון? האם שותפיו יאפשרו זאת?

  5. נראה שקיימת כאן שאלת הביצה והתרנגולת שהרי הפעילות האמריקאית בארצות הסמוכות לאיום הרוסי לא החלה בתקופת המהפכה הכתומה אלא כשרוסיה חזרה להתנהגות המיליטריסטית תחת הנהגתו של פוטין. האם נכון לנסות לפייס רודן פאראנואידי?

    1. לרינה ב.
      זה לא רק פוטין. זו קסטה אקס KGB של עשרות אלפי פונקציונרים שהשתלטו על רוסיה. אדם אחד, ואפילו יהא זה פוטין, לא מסוגל להפעיל מלחמה מסוג זה ללא תמיכה פעילה של הקסטה, שביניהם קיימים אחרים שבוודאי קיצוניים יותר מפוטין.
      בניגוד למה שכתבו כאן מגיבים אחרים – המלחמה לא החלה לפני שנה. לפני כן נכבש חצי האי קרים כולל נמל סבסטופול החשוב ביותר בים השחור.
      היה תכנון רוסי קודם. במערב ידעו על כך. לכן "מתחת לרדאר" מדינות המערב, בעיקר ארה"ב, ציידו ואימנו ככל שיכלו את הצבא האוקראיני.
      לגבי שימוש בנשק גרעיני – יש כל מיני סוגים. לאו דווקא כמו ביפן באוגוסט 45. האירופים רועדים מכך. על כן הסיוע שלהם לאוקראינים מוגבל.
      מכל מקום אוקראינה כבר הפסידה בענק בעוד שעל הרוסים נפלה מלחמה שתוצאותיה מורגשות בשולי הדברים.
      נכון שהצבא הרוסי הראה חולשה בעיקר באיכות כוחות הקרקע, המודיעין והתכנון הטקטי. הם יכולים לספוג את זה ולהמשיך בתכניותיהם.

  6. והלקח הוא שאסור לדחוק את הצד השני למצב של אין ברירה

  7. האיום הרוסי לעשות שימוש בנשק גרעיני כדי להביס את אוקראינה – או את המערב בהובלת ארה״ב – מצביע על חולשתה הקונוונציונלית של רוסיה, הנשענת ככל הנראה על ידיעתה כי לא תוכל להכריע במלחמה זו בשל חולשתה בשדה הקרב. מבחינה זו המערב יכול לזקוף לזכותו הישג אסטרטגי.

  8. אם אוקראינה תחזיק מעמד עוד כמה חודשים, הסיפור יגמר. יתברר לכל שפוטין זה בלוף שמזיק לעמו

  9. למר יעקב רוב ולד"ר מאיר סיוון הנכבדים,
    שניכם טועים. נכון שהתגלתה חולשה של הצבא הרוסי. נכון שלא היה להם מספיק מודיעין שהמערב הכין אימן וצייד צבא אוקראיני, נכון שהם פלשו לאוקראינה בשיא החורף כאשר שריון לא יכול לתמרן בבוץ האוקראיני. אבל עם כל זה רוסיה כבר ניצחה. הם כבשו כרבע משטחה של אוקראינה (את הרבע החשוב מבחינה תעשייתית ומקורות טבעיים) כולל חצי האי קרים וכמובן את הנמל הענק בסבסטופול. אין אחד שחושב שרוסיה תיסוג מהשטח שנכבש. נכון שמדינות נאט"ו "התעוררו" מחדש, אבל הם רועדים מפני שימוש סובייטי בנשק לא קונוונציונאלי ולכן הסיוע שלהם לאוקראינה לא כולל (אולי בינתיים) נשק התקפי או "סגירת" שמי אוקראינה נגד גורמי תעופה למיניהם שבהם רוסיה עושה שימוש קטלני. ולגבי פוטין – הוא לא לבד. הוא נתמך על ידי שכבה רחבה של בוגרי המשטר הקומוניסטי. רוסיה כיום היא קלפטוקרטיה (מדינה הנשלטת על ידי גנבים) המנוהלת על ידי אלה ששדדו את עושר המדינה ושולטים בכוח הכסף והזרוע על בני עמים רבים היושבים על יותר מ- 16 מיליון ק"מ מרובעים בשתי יבשות. עוד זמן קצר יגיע האביב לאוקראינה. אם תתפתח מתקפה מצד הרוסי או האוקראיני הנזק לאוקראינה יהיה נוראי. את הרוסים זה רק "יגרד" במידה מסוימת.
    המלחמה רחוקה מלהסתיים. גם אם ייחתם איזה שהוא הסכם הפסקת אש, גם הוא יהיה זמני. למצער האוקראינים ימשיכו במלחמת גרילה. יש להם ניסיון בזה. אז רבותי הנכבדים – אל תפנטזו על "ניצחון" אוקראיני. עוד ניצחון כזה והם יאבדו.
    ומילה לגבי ישראל – אנו חייבים להתרחק עד כמה שאפשר מהזירה הזו. לא להסתבך. על פי הניסיון ההיסטורי האוקראינים אינם "אוהבי ישראל" כלכך גדולים. בית חולים שדה – OK. אבל לא יותר מזה. האינטרס שלנו (הן הביטחוני והן הכלכלי) חבוי בצד הרוסי. בגלל הניגוד עם האמריקאים עלינו להימנע ככל האפשר אפילו מקשרים "מתחת לרדאר" עם האוקראינים. בסופו של דבר הכל מתגלה וזה יכול לעלות לנו ביוקר רב.

  10. פתאום נהיה שקט?
    או שזה בגלל שאנחנו עסוקים במה שקורה במדינה שלנו?

  11. היכן הפרשנים? כולם רק ממלמלים. אולי כן אולי לא, תלוי ב, אי אפשר לדעת, אם וכאשר, ….
    רוצים פרשנים שיגידו מה יקרה בסוף לדעתם
    שימוש בנשק גרעיני?
    אוקראינה תובס?
    רוסיה לא תשיג מטרותיה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך