מסע קסום בארץ המכשפות

דרכים צדדיות בסקסון-אנהלט, גרמניה
רחוב היהודים, צילום אבי גולדברג

שדות פרוסים עד קצה האופק, חורשות קפואות משתרעות בחדגוניות בכפור של מחצית חודש מרץ, ומעטה ערפילי מאפיר את מעט הירוק שהחל כבר לבצבץ, ברוכים הבאים לארץ הסקסונים – סקסון-אנהלט – המשתרעת במרכזה של גרמניה, מדרום למגדבורג וממערב ללייפציג. מאז תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה הייתה מדינת סקסון-אנהלט תחת שלטון דכאני. זהו חבל ארץ כפרי בעיקרו, שהפיתוח האורבני בתקופת המשטר הקומוניסטי כמעט לא נגע בו. עם האיחוד לפני כרבע מאה הפך חבל ארץ זה לחלק מהרפובליקה הפדראלית, אפשר לסייר בו והוא אף הפך למרכז תיירות שוקק חיים. למרות היותו מרכז תיירותי, האבטלה בין תושביו היא הגבוהה בגרמניה.

הארץ הפורייה יושבה במאות הראשונות לספירה על ידי הסקסונים, שבטי לוחמים עזי נפש שהדרימו מחופי הים הצפוני בחיפוש אחר שטחים פוריים להתיישב בהם. הלוחמים שהתיישבו במרכז גרמניה באו בהתנגשויות עם ממלכת הפרנקים של קרל הגדול, והלה הביא בסופו של דבר להתנצרותם ולהכללתם במסגרת המדינית שבה אוחדו השבטים הגרמאניים תחת השלטון הפרנקי.

נקניקיות תורינגיה, צילום: אבי גולדברג
נקניקיות תורינגיה, צילום: אבי גולדברג

דרך כפרית צרה מוליכה אל רכס הרי הרץ הנמוך, חולפת על פני כפרים רדומים וחוות חקלאיות בואכה מרגלות ההרים. שם, בעיירות ימי ביניימיות, בבתים בני מאות שנים מהעתיקים באירופה, בסמטאות צרות, חיים תושבי העיירות שפרנסתם כיום מתבססת על תיירות ונופש.

זוהי דרך בתי העץ הגרמנית‏ Deutsche Fachwerkstraße שתחילתה בקוודלינבורג, עיירה שבתי העץ שלה עומדים על מכונם מאות בשנים. בכנסיית העיר הוכתר במאה העשירית מלכה הראשון של גרמניה, והיא אף הייתה בירתה הראשונה של גרמניה. דרך בתי העץ מסתיימת בגוסלאר, עיירה מטופחת בקצהו המערבי של חבל הארץ, שהתמזל מזלה והיא נותרה בצד המערבי של גרמניה. חבל הרץ, הידוע כמחוז המכשפות, רצוף בעיירות המתגאות על היותן המקור לאגדות האחים גרים ולעוד אגדות עם רבות אחרות. ביער מסתתרים שלגיה ושבעת הגמדים, חבויים במכרה כסף הררי נטוש.

בכיכר העיירה קוודלינבורג ניצב שלט המוליך אל סמטת היהודים, זכר לקהילת היהודים שהתגוררה כאן בעבר. מסמטת היהודים לא נותר הרבה, ולפי עדויות אפשר עדיין למצוא קברי יהודים בבית הקברות של העיירה. לא הרחק משם נמצא בית מגוריו של המשורר פרידריך גוטליב קלופשטוק, מראשי התנועה הרומנטית בגרמניה, שמעט מיצירותיו תורגמו לעברית. בחנות הספרים שבאחת הסמטאות הצרות, לא הרחק מכיכר העיר, אפשר למצוא את "ספר הדקדוק הפנימי" של גרוסמן לצדו של "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז מתורגמים לגרמנית. מסיפורי האחים גרים לא מצאנו עותק אחד לרפואה.

רחוב היהודים, צילום: אבי גולדברג
רחוב היהודים, צילום: אבי גולדברג

בשבת שבה טיילנו בכיכר העיירה נתקלנו בדוכן של מפלגת השמאל, מעוטר בדגלים צבעוניים ובכרזות, פעילים מבוגרים החתימו את העוברים ושבים על עצומות נגד הניאו נאצים. מתחת לפני השטח סערו הרוחות לקראת הבחירות שהתקיימו ביום שלמחרת, אנשים טובים הנלחמים כמיטב יכולתם בתופעות הגזענות המתגברות נוכח גל ההגירה השוטף את גרמניה. בהמשך ניצבים דוכני נקניקיות מתורינגיה השכנה, נקניקיות שמנות ומהבילות המפיצות חום בקור השורר בכיכר המרוצפת אבן. בחנות העתיקות שבעיר מוכרים מכל הבא ליד, בתוך ערימות החפצים אפשר למצוא ציורים, רפרודוקציות של יהודים הדורי פנים, עטורי זקן לבן יושבים לשולחן עץ ועוסקים בחלפנות, שלט קטן מסביר "חלפן כספים יהודי".

ואכן, לא הרחק משם שוכנת עיר המחוז הקטנה הלברשטאט. בעבר שימשה העיר כמרכז לעיבוד בשר ונקניק, והייתה בה קהילה יהודית רבנית חשובה, שמם של רבניה יצא למרחוק. ליל הבדולח ושהתרחש אחריו סיימו פרק מפואר של רבנות וחוכמה יהודית בחלק זה של הארץ. את השם הלברשטאט נושאים עד היום יהודים ששורשיהם מן הסתם מכאן. העיר שהופצצה ורוסקה במלחמת העולם השנייה, נותרה מוזנחת ושולית עד היום.

חזרה אל מרגלות ההרים, ומשם בדרך מתפתלת, בין עצי אורן, אל אחת הפסגות הידועות של ההרים, אל הר ברוקן. הדרך בינות העצים אל הפסגה השוממת מכוסה שלג. על פי המסורת המקומית מדי שנה ב-30 באפריל מתקיים מפגש הלילה של המכשפות על פסגת ההר, בחנויות שבעיירות הסמוכות נמכרות בובות מכשפות רוכבות על מטאטאים: Harzhexen – "מכשפות הרי הרץ", גם שלטי הדרך הבין-עירונית הראשית המוליכה בין העיירות מעוטרים בציורי מכשפה רכובה על מטאטא.

מכשפה, צילום: אבי גולדברג
מכשפה, צילום: אבי גולדברג

 

30 באפריל הוא ליל ולפורגיס, המציין את תחילתה של חגיגת האביב. הסממנים הפגאניים מחזירים את התושבים הנורדים והגרמאנים למקורותיהם ומסמנים את בוא האביב. לעומת שוודיה ומדינות בלטיות אחרות, שבהן חג האביב נושא סממנים של פולחן, פריחה ופוריות; מסמל את הקשר החזק לאדמה; את היציאה מאפלת החורף הארוך אל האביב הקסום, מלווה בתלבושות בהירות ובזרי פרחים, הרי בגרמניה, בערב זה, מתגברים המוטיבים האפלים, מוטיבים של מאגיה, מכשפות, פיות, ומעשי כשפים.

בגרמניה, כדרך הגרמנית, מלנכוליה משובצת בחג. על פסגת הר ברוקן שבהרי הרץ מתהוללות מכשפות על פי מנהגי המכשפות בטקסים מסתוריים. הערפילים האופפים את הפסגה ואת הדרך העולה אליה (אפשר לטפס רגלית או לעלות ברכבת עתיקת יומין מונעת פחם, הפועלת לרווחת התיירים לאחר הפשרת השלגים) יצרו את הרובד המיסטי הנחוץ לרקימת אגדות על אודות מכשפות ופיות, ולסיפורי העם מעוררי הפלצות. לטענת התושבים ועל פי מסורת עתיקת יומין מכשפות חורשות רע עדיין חיות כאן מימים ימימה.

הר ברוקן והמסתוריות האופפת אותו היוו השראה ליוצרים רבים. המשורר היינריך היינה, שטייל במקום בתחילת המאה ה-19 התרשם מיפי הטבע ומהודו של ההר המכושף. המלחין הרוסי מודסט פטרוביץ’ מוסורגסקי כתב את היצירה "לילה על הר קירח" בהשראת האגדות שהתפתחו סביב הר ברוקן. אבל את פרסומו העיקרי של ההר הקנה לו גדול הכותבים הגרמנים וולפגאנג פון גתה ששיבץ את סצנת חגיגת המכשפות בליל ולפורגיס ביצירתו פאוסט, וכך הפך את ההר לנכס תרבות עולמי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. אין לי גם כוונה להגיע לשם, לא נשמע שווה נסיעה לחו"ל
    אבל למרות זאת היה ממש נחמד לקרוא

  2. כבר שכחנו שאפשר לכתוב כך בלי יותר מידי פוליטיקה, אינטרסים והתלהמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'