בחזרה לעידן הקרח

ביקור במערת הקרח אייסריזנוולט שבאוסטריה

לפני שבועות ספורים טיילתי באזור העיר זלצבורג באוסטריה – מהיפים והמרשימים באירופה.

אזור האלפים האוסטריים מצטיין ביופי עוצר נשימה המשלב שרשרת הרים גבוהים – חלקם מושלגים גם בעונה זו של השנה – אגמים מרהיבים, מפלי מים והרבה ירוק בעיניים.

עיון בספרים או באתרי אינטרנט מלמד כי ישנם באזור זה מקומות ואתרים רבים מאוד שראוי להגיע אליהם והבחירה ביניהם קשה למדי.

כל המקורות שבהם עיינתי המליצו על מערת הקרח EISRIESENWELT  (עולם הקרח העצום) וסיווגו אותה בקטגוריית 5 כוכבים. המערה הנמצאת במרחק של כשעה נסיעה מהעיר זלצבורג ונחשבת למערכת הגדולה ביותר של מערות קרח נגישות באירופה כולה.

נסענו למערת הקרח ביום חם במיוחד – כ-31 מעלות – אם מתעלמים מהטיפוס הקשה עד להגעה למערה, זהו לכל הדעות יום מתאים ביותר לביקור במערת קרח שהטמפרטורה בתוכה אינה עולה על 0 מעלות.

הדרך המטפסת לכיוון המערה מהעיירה וורפן מפותלת ומצטיינת בנוף עוצר נשימה.

הגענו במכונית למגרש החניה שממנו מתחיל המסע לעבר המערה.

בשלב הראשון יש לטפס (רגלית) במסלול תלול וקשה במשך כ-20 דקות, קל וחומר בחום של 31 מעלות.

לאחר הטיפוס הראשוני נכנסנו לרכבל שהעלה אותנו תוך דקות אחדות לגובה של כ-1,575 מ' מעל פני הים.

ביציאה מהרכבל שוב המתין לנו טיפוס קשה של כ-20 דקות עד לפתח המערה.

הגענו מזיעים כדבעי לפתח המערה, שם נתקלנו בשני תיירים משוודיה שהבהירו לנו בחיוך שאם חשבנו שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה – טעות בידינו, מאחר שבתוך המערה עצמה עלינו לטפס עוד כ-700 מדרגות וגם לרדת מספר דומה של מדרגות.

הצטרפתי לקבוצת סיור בשפה האנגלית בראשות מדריך מקומי (כל הכניסות למערה נעשות אך ורק בליווי מדריך) ונכנסנו פנימה לתוך מערה.

פתיחת הדלת של המערה מביאה עמה פרץ רוח חזק וקר במיוחד שהעביר אותנו באחת מהחום המעיק בחוץ לקור המקפיא בתוך מערת הקרח – קור שאילץ את כולם (מי שעשה שיעורי בית) ללבוש מעילים חמים.

בתחילת הסיור קיבלנו פנסי גז מיוחדים האמורים להאיר את הדרך בתוך המערה החשוכה.

המדריך הבהיר לנו כי קיים איסור להאיר את המערה או לצלם בתוכה עם פלשים, והכול כדי לא לפגוע בתצורות הקרח העדינות.

התחלנו בטיפוס אטי וממושך של כ-700 מדרגות המעיד על כך שמדובר במערה גבוהה במיוחד. המאמץ הלא קל להגיע למערה ולטפס בתוכה, נשכח למראה תצורות הקרח הנפלאות שבה, הכוללים מרבדי קרח עצומים ומרהיבים בגדלים שונים, נטיפים, זקיפים ופסלי קרח בדמות בעלי חיים, דמויות אחרות, ארמונות וכיו"ב.

המדריך שלנו האיר מפעם לפעם במנורות מגנזיום פינות ומקומות במערה, שהדגישו את התצוגות ואת הצורות המופלאות של הקרח בממדים שקשה לדמיין.

זכור לי במיוחד "אולם הקתדרלה" הנפלא – כ-70 מ"ר אורכו וכ-40 מ' גובהו – כולו עשוי קרח מבהיק, מראה משובב נפש לכל הדעות.

הסיור במערה עצמה אורך כ-75 דקות בקור עז, אולם מדובר בחוויה אמתית שאסור לוותר עליה.

בהסברים שקיבלנו הובהר, כי המערה נתגלתה רק במאה ה-19, הגם שנוצרה בשלבים לפני עשרות מיליוני שנים.

הביקורים במערה החלו בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ולפני כ-60 שנה נסלל כביש הגישה עד לחניה שממנה מתחיל הטיפוס וממנה הופעל לראשונה הרכבל.

ביציאה מהמערה, לאחר ירידה של כ-700 מדרגות (שגרמו להתכווצות קשה של שרירי התאומים ל-3 ימים) שוב היכה בנו החום העז, וליווה אותנו בצעידה חזרה אל עבר המכונית, אולם הוא לא האפיל על מראה הנופים הנפלאים של עמק הנהר SALZACH המתגלים ממרומי המקום שאליו טיפסנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. היינו באוסטריה כמה פעמים ולא שמעתי על המקום
    בפעם הבאה כנראה נסע לשם
    תודה

  2. ממש תענוג לכל מי שאוהב תרבות וטבע
    יש גם אוכל טוב
    וקודם כל וינה

  3. תארת יפה את המערה המופלאה ואת הדרך הלא קלה להגיע אליה. אני אישית הייתי מסתפקת בהליכה עד לפאתי המערה. פחד ממערות סגורות לכל כך הרבה זמן היה מונע זאת ממני.
    בכל אופן התענגתי על התאור ואסתפק בזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם