תיירות קהילתית ושלום בין עמים

אכסניית פאוזי בנצרת כמודל לדו-קיום
ד"ר אלון גלבמן

ויכוח מתמשך מתקיים במחקר המדעי על הקשר בין תיירות ושלום, ובייחוד לגבי השאלה אם התיירות יכולה לקדם הבנה ויחסי שלום בין אנשים, עמים ומדינות. יש חוקרים הטוענים כי התיירות רק מושפעת – קודם דרוש שלום ורק אחר כך, כחלק מהשלכותיו, תתפתח התיירות. חוקרים אחרים מצביעים דווקא על הפוטנציאל הרב הטמון בתיירות להיות גורם המקרב לבבות, יוצר הזדמנויות למפגשים בין-תרבותיים וכתוצאה מכך מקרב ומחמם יחסים. בימים אלה, לאחר שמנכ"ל אורנג' העולמית הביע תמיכה בחרם על ישראל וחזר בו וכאשר ארגון ה-BDS מכריז על מלחמה דיגיטלית נגד ישראל וקורא לתיירים פוטנציאליים להחרים אותה ולהימנע מלהגיע אליה כסנקצייה פוליטית, נראה כי חשוב במיוחד להעלות את הנושא לסדר היום ולדון בקשרים הפוטנציאליים בין תיירות ושלום.

במסגרת מחקר שערכתי עם פרופ' דניאל לוון מאוניברסיטת מרכז שוודיה בחנו את פוטנציאל העסקים התיירותיים הקטנים לקדם שיח רב-תרבותי ולהוות גורם המקדם התחדשות בעיר העתיקה של נצרת. המחקר פורסם בימים אלה בכתב העת המדעי Journal of Heritage Tourism ובו אנו מציגים מודל ייחודי בן ארבעה שלבים המבוסס על הניסיון שנלמד מחקר המקרה של אכסניית פאוזי עזר בנצרת. לפי המודל, ניתן לשלב מורשת היסטורית, תיירות מבוססת קהילה ושיתוף פעולה בין יהודים לערבים, גם במקומות רגישים ומשופעים קונפליקטים וחוסר הסכמה כמו העיר העתיקה של נצרת.

נצרת מונה כשמונים אלף תושבים והיא העיר הערבית הגדולה בישראל. ללא ספק זוהי אחת מערי המורשת החשובות והמעניינות בישראל. יש בה חפירות ארכיאולוגיות מרתקות המלמדות על היסטוריה עשירה, היא מוקד דתי חשוב ויעד לצליינות הנוצרית והיא מאפשרת מפגש רב-תרבותי של דתות ולאומים, שיש בו ערך רב לתיירות הבין-לאומית והישראלית.

למרות זאת, לאורך השנים נקלעה העיר למשברים על רקע דת ולאום, וכן סבלה מבעיות תכנון ופיתוח קשות ועמדה בפני חסמים וקשיים בפיתוח התיירותי. מיליונים רבים הושקעו בפרויקט "נצרת 2000" במטרה לקדם את התיירות בעיר ולפתח אותה, אך הפרויקט גרם נזק לא מבוטל בשל עבודות תשתית ופיתוח ממושכות שהביאו לסגירת חנויות ועסקים קטנים וקהילתיים באזור השוק והעיר העתיקה. חלק ניכר מעסקים אלה, אשר בעבר היוו חלק חשוב מהתרבות ומהמורשת המקומית, נותרו סגורים ונעולים עד היום.

במסגרת המחקר קיימנו תצפיות וערכנו ראיונות בקרב יזמי אכסניית פאוזי עזר ועובדיה ובקרב אנשי תעשיית תיירות נוספים בקהילה המקומית. האכסנייה, הממוקמת בלב השוק והעיר העתיקה של נצרת, הוקמה ומנוהלת בשותפות ייחודית בין בעלי הנכס, משפחה נצרתית רבת שורשים ומכובדת, לבין צעיר יוצא קיבוץ ערכי ושאפתן. אך מצאנו שייחודה מתבטא גם ביישום העקרונות של שיתוף הקהילה ושל פיתוח של תיירות למען הקהילה. האכסנייה מעסיקה עובדים מקומיים ומתנדבים, משתמשת בתוצרת מקומית ומעודדת את התיירים השוהים בה להכיר ולחוות באופן בלתי אמצעי את המורשת הקהילתית בעיר ההיסטורית של נצרת, על האנשים, בעלי המקצועות, האוכל והיצירה המקומית שלה.

השלב הרביעי של המודל הוא "התפשטות ההצלחה", כלומר העברת הידע שנצבר ועידוד מיזמים דומים נוספים. בשנת 2005 היה פאוזי עזר הוסטל חלוץ יחיד בנצרת, אך בעקבותיו הוקמו עוד עשר אכסניות נוספות, שגם הן נמצאות בתוך המרקם העירוני של השוק הנצרתי העתיק וגם הן מאמצות בהצלחה את עקרונות הקיימות הקהילתית, וכך מקדמות את בשורת המפנה בתיירות מורשת קהילתית מקומית. המודל התפשט למקומות נוספים, כמו כפר פוריידיס ולאחרונה כפר כנא. נקווה שכך תתחזק התפישה כי בכוחה של התיירות לעודד סובלנות ולקדם יחסי שלום בין עמים, דתות ותרבויות.

פאוזי עזר אין

מימין פרופ' דנאיל לוון במרכז ד"ר אלון גלבמן ומשמאל היזם מר מעוז ינון בפאוזי עזר אין בעיר העתיקה של נצרת

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. צריך 1000 פרויקטים כאלה לבצע כעת ביחד. מקרה פה ומקרה שם לא יביא לשינוי ממשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך