אלטרנטיבה סבירה

מועדון הג'ז פיצה אקספרס בלונדון

בעיר לונדון הייתי הרבה מאוד פעמים, יותר מבכל עיר אחרת בחו"ל. בעבר הרחוק ניהלתי שם חברה, בשליטה מרחוק מהארץ. כך למדתי להכיר ולהוקיר את מה שיש לכרך הזה להציע לאוהבי החיים. לפחות מזווית הראייה האישית שלי, זו העיר הנבחרת בעולם למי שאוהב את תרבות המערב על כל מרכיביה. כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכל ביקור שלי בבירה האנגלית אני כולל גם ביקור במועדון ג'ז, ותמיד רק במועדון רוני סקוט. כך תכננתי גם בביקור שממנו שבתי זה עתה.

באמצעות ידיד מקומי הזמנתי כרטיסים שלושה חודשים מראש. אלא שכמה שבועות טרם הגעתי התברר כי מדובר במקומות ישיבה שמהם, על פי הגדרת בעלי המקום, לא רואים היטב את הבמה. ביקשתי לבטל את ההזמנה והם הסכימו, אך מסתבר כי מועדון מכובד ומפורסם זה לא מחזיר כסף גם כשהביטולים הם מבעוד מועד. הוא רק מעניק אופציה לביקור במועד אחר. החלטתי בכעס לוותר, למרות התשלום שכבר בוצע, ואני מוצא לנכון להביא לידיעתכם את ההתנהגות הלא ראויה של מועדון זה. הוא מדורג בוודאי בצמרת העולמית של נישת המוזיקה האמורה, אין לו בעיה למלא את שולחנותיו באורחים, ובכל זאת הוא נוהג ביד רמה ובסגנון שלפחות אני מסרב לקבלו.

אבל לא אלמן ישראל. בלונדון יש כמה מועדוני ג'ז פעילים, וכך הגעתי לראשונה בחיי אל מועדון הג'ז פיצה אקספרס (Pizza express), הממוקם ברחוב דין שבסוהו, אזור בילויים בעל מוניטין בין-לאומי בלִבה של העיר. המועדון ממש סמוך לכיכר סוהו, וכשמו כן הוא. רשת פיצריות אנגלית ותיקה, שיש לה כיום מאות סניפים בבריטניה ועשרות נוספים בעולם הרחב. מה שרוב האנשים לא יודעים הוא שהרשת כולה נמכרה לפני פחות משנה לבעלות סינית. האתר הנדון היה הסניף הראשון של הרשת, ובמרתפו מועדון הג'ז האמור. כיום יש כבר שלושה סניפים נוספים שבהם ניתן לשמוע מוזיקת ג'ז, אבל אם אתם בוחרים לבלות ערב עם המוזיקה האמורה, מומלץ לעשות זאת בסניף שבסוהו, שפועל כבר עשרות רבות של שנים.

נכנסים מהרחוב לפיצרייה רגילה. אורחים אוכלים פיצות רגילות, חלק מהם עם ילדים, חלק מהם עם סלי קניות. פיצרייה לכל דבר ועניין, שום דבר מיוחד. מתוך חלל הפיצרייה יורדים למרתף, ושם זה כבר סיפור אחר. מועדון ג'ז אמתי. מופיעים בו נגנים נבחרים מקומיים, כמו גם כאלה שמגיעים מארצות אחרות, רבים מארה"ב. לפעמים שמות מפורסמים בבראנז'ה.

האוכל הוא בדיוק כמו בקומה שמעל. פיצות מסוגים רבים, כולל אפשרות להרכבים אישיים. סלטים אחדים, מנות תוספת וקינוחים במבחר לא גדול. האוכל אכיל, אך שום דבר לא מיוחד. מבחר יינות שתוכלו למצוא בו יינות שתאהבו. גם אלכוהול כבד יותר בנמצא, אך במבחר מוגבל יחסית. השירות רגיל. הכסאות והשולחנות לא נוחים במיוחד, אבל לא שונים מהותית מהמקובל במועדוני הג'ז.

מה שחשוב הוא הרי המוזיקה, וכאן התמונה כלל לא רעה. הבמה קרובה בצורה סבירה לכל מקומות הישיבה, אולם גם כאן צריך לוודא שלא יושיבו אתכם במקום שממנו לא רואים חלק זה או אחר של הבמה. מערכת ההגברה טובה. טיב התכנית תלוי כמובן ביום ובמבצע. בסך הכול מדובר בהרכבים ברמה סבירה, לעתים אף יותר מכך. התכניות משתנות מדי יום. לפעמים הנגנים עוברים באותו שבוע בין הסניפים, ולעתים חוזרים לעוד הופעה במקום. במועדון רוני סקוט ההופעות בממוצע ברמה גבוהה יותר, אבל גם כאן אפשר ליהנות.

המקום פתוח בכל ימות השנה ללא יוצא מן הכלל, תופעה כלל לא שיגרתית. בימים עמוסים חשוב להזמין כרטיסים מראש. חייבים לזכור כי בלונדון, גם בימי חורף וקרה, מסתובבים הרבה בליינים מקומיים ותיירים, כך שבמקומות הלוהטים הכרטיסים והמקומות אוזלים לעתים שבועות ואף חודשים מראש. המחירים במועדון הג'ז של פיצה אקספרס, הכניסה ובוודאי האוכל, אינם גבוהים במיוחד. בקיצור, זו אלטרנטיבה שבהחלט כדאי לשקול אותה, במיוחד למי שטרם היה פה. הרי תמיד רצוי גם לגוון, כך רוכשים פרספקטיבה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

3 תגובות

  1. המאמר קצת לוקה בחסר, צריך קצת לבדוק את העובדות לפני הפרסום

  2. ניסיתי פעם ראשונה
    לפי ההמלצה שלך
    לא רוני סקוט
    אבל בסדר
    בטח תלוי מי מופיע
    אבל זה כך בעצם בכל מקום
    רק שברוני סקוט יש בטח הרכבים טובים בדרך כלל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עוזי

אובדן רגש הבושה

המנהיגים כיום מתנהלים בעולם פוליטי חסר בושה

דילוג לתוכן