דרום אדום

טיול בתחילת פברואר לשדות הכלניות בנגב הצפון-מערבי
צחי אבנור

במאמר זה אמליץ על טיול נהדר לחודש הבא עלינו לטובה. זהו טיול לא קשה, מהנה מאוד, בחבל ארץ יפה, והוא גם יכול לתרום לחיזוק הנגב הצפון-מערבי ועוטף עזה (חשוב בשל השלכות המלחמה האחרונה – מבצע צוק איתן).

הטיול הוא לשדות הכלניות בנגב הצפון-מערבי. הזמן המומלץ לטיול הוא במחצית הראשונה של חודש פברואר, אז מגיעה פריחת הכלניות לשיא ושוטפת את הנגב במרבדים אדומים. מקומות שבהם שווה לעצור הם צומת סעד, בִּתְרונות בארי, שוקדה, אור הנר, שמורת פורה וגבעת הכלניות שמול חוות השקמים. יש לציין שמיקומי הפריחה משתנים משנה לשנה, ולכן כדאי להתעדכן בחברה להגנת הטבע ובקבוצות צילום וטבע ברשת.

וכעת לתיאור ציורי שישכנע אתכם לנסוע החורף לנגב. בסוף התיאור אני מצרף לינק לגלריית תמונות שצילמתי בטיולי לשדות הכלניות בנגב. מומלץ לצפות בכל תמונה בגודל מלא.

כלניות

רוח דרכים רעננה מנשבת על פני האוטו, הנוסע מהר יותר מברדלס בעל סיבולת של סוס, בכביש ישר כסרגל המרוצף באספלט שחור טרי שאבק דרכים עוד לא ליטף אותו. נופי העיר הסואנת מתחלפים בשדות ירוקים עד מעבר לקצה האופק, וסביונים צהובים מנקדים את שולי הכביש. יורדים מהכביש הראשי אל כביש הדרום. שדות פסטורליים מקדמים את פנינו, וביניהם מתחילות לצוץ נקודות אדומות בוהקות: כלניות. בשבילן באנו, אבל אנחנו רוצים מרבדים ולא נקודות.

מגיעים לצומת סעד, שיירת משאיות עושה את דרכה אל מעבר ארז ומולנו שדה קטן וירוק ובו כלניות. זה יפה אך זה עדיין לא השיא. נוסעים עוד אל עבר יער הכלניות בכבישים קטנים, שקטים וצרים. פונים בכביש צדדי אל אחד היישובים, ושלט מאיר פנים מקבל את פנינו ומציע לנו ליהנות ממרבדי הכלניות האדומות הפורחים כאן מידי שנה בשיא החורף, בפברואר הגשום, הירוק והפרחוני. השמש גבוה בשמיים אך מזג האוויר נוח להפליא, לא חם מדי, לא מזיעים. מידי פעם יש טפטוף אך זה טפטוף קטן, קילוח מלטף שמקרר את הגוף וממלא אותו לחות מלאת חיים. מגיעים לדרך עפר ונוסעים בה אל עבר הלא נודע.

נוסעים ונוסעים עד שפתאום מרבדים אדומים, בוהקים, ענקיים, צפופים ומלאי הוד וזוהר פורצים אל עינינו מכל כיוון. בין הכלניות האדומות, המלכות של היער, כוכבות האופרה של הטבע, ה"פרימה דונה" שבשבילה כולם באים, ניתן למצוא גם פרחים רבים אחרים: ציפורני חתול, חרציות, סביונים, שום, כתמה עבת-שורשים, לשון-הפר ועוד פרחי חורף רבים ויפים.

השדות האדומים, מרבדי הכלניות, מדהימים. מרחוק השדות נראים כמו יריעות אדומות צפופות המכסות כל פיסת קרקע בין העצים, אך כאשר מתקרבים ניתן להבחין בפרטים של כלנית. וכל כלנית יפה והדורה ככלה. יש כלניות צעירות שרק ניצן הן, סגורות כמעין טיפת שני על גבעול ירוק ורענן. יש כלניות מבוגרות יותר, עלי הכותרת שלהן הדורים ומלכותיים כמו קטיפה. היפות ביותר הן הכלניות שכבר הופרו, סביב אבקניהן השחורים מתנוססת הילה לבנה, טבעת של אור המושכת חרקים אל הפרח להאביקו ולהפיץ את זרעיו. לא נפקד גם מקומן של הכלניות שעליהן רק מתחילים לנבוט, ושל הכלניות שימיהן כלו ולא נותר מהן אלא עמוד אבקנים ובראשו פרי מלא זרעים. עליהן וגבעוליהן הירוקים של הכלניות מדגישים את אודם הכלניות, ומשלימים אותו להרמוניה של צבע בחיק הטבע (חרוז שהתבקש).

הרוח הקלה מנשבת בפרחים, ומעלינו ניתן לשמוע את המהום הרוטור של מסוקי אפאצ'י לונגבאו, "שרף", השומרים עלינו מלמעלה ודואגים שהפסטורליה של חורף-פוגש-אביב לא תופרע על ידי פיצוץ רקטות ולהבות השנאה שהן יציתו בשדות.

שעת אחר הצהריים והשמש כבר מתחילה לשקוע. האור הרך אך החזק של הצהריים מפנה את מקומו לאור רך זהוב שמאיר על הכול בקרניו הארוכות וצובע את השדות והעצים בפז. אור השקיעה אומר למצלמה שאת חלקה היא סיימה להיום (אין מספיק אור לצלם) אך עינינו רואות גם רואות, גם בתאורת השקיעה החלשה. זה הזמן לסיים את הטיול ולחזור הביתה. האוטו מגרגר בשמחה כאשר מנועו מתעורר לחיים, וצהלת המנוע מדרבנת את הנסיעה הכיפית והמהירה בכביש, בחזרה אל העיר ואל הבית החם והאהוב. שם, בחדר העבודה, יהיה אפשר לעבוד על התמונות שצילמתי ולהציג את היופי בצורה שמילים אינן יכולות להעביר .

לגלריה המלאה:  https://www.flickr.com/photos/zachievenor/sets/72157629203011301/

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך