"תפריט טיסה"

הבוגרים שבינינו ודאי זוכרים שרק לפני כעשור פעלה בישראל חברת תעופה אחת – אל-על – שטסה לכמה יעדים, לצד החברה הלאומית של היעד. בגלל מגבלות רגולטוריות טסו לישראל רק כמה חברות תעופה, שרובן היו חברות תעופה סדירות. המחירים, כזכור, היו גבוהים, לאירופה למשל יכולנו לטוס במחירים שמעל 500 דולר ועד 1000 דולר ולארה"ב הרבה מעל 1,000 דולר וכך גם למזרח הרחוק.

כמומחה בינלאומי לתיירות ותעופה זה 35 שנה, אני יכול לומר שהסכם "השמיים הפתוחים" שאִפשר כניסת עשרות חברות תעופה חדשות שמעולם לא טסו לישראל, וביניהן גם חברות לואוקוסט, הוא בבחינת המהפכה הגדולה ביותר למען הצרכן זה עשרות שנים. בזכות מהפכת "השמיים הפתוחים" נחסך כסף רב לכל נוסע, ויתרה מזאת, היא הביאה לשגשוג גדול מאוד בענף התיירות, לרבות חברות התעופה, ענף המלונאות והתיירות הנכנסת, לענף ההייטק, ולגידול בתעסוקה ובהכנסות המדינה. מהפכת השמיים הפתוחים הביאה מעל שני מיליון תיירים ומיליארדי שקלים לקופת המדינה. היא פתחה בפני הישראלים עשרות יעדים חדשים ונפלאים שאליהם לא טסו בעבר: טימישווארה, ממינגן, נאנט, באקו, קראקוב, בורדו, מאלמו, יאסי, ונציה, ברטיסלבה, קופנהאגן, המבורג ועוד.

הגידול במספר הטסים לחו"ל שבר שיאים חדשים מדי שנה, והשנה יעמוד על כעשרה מיליון יציאות של ישראלים לעומת כ-4.35 מיליון בשנת 2012, שנה לפני שנחתם הסכם "השמיים הפתוחים". מלבד מגוון חברות התעופה שטסות לישראל וממנה, גם בתחום המחירים חל שינוי מדהים לטובת הצרכן. כיום אנחנו יכולים לטוס ולשלם כמה עשרות דולרים לטיסה הלוך ושוב לאירופה, לעומת מאות דולרים ומעלה טרם חתימת ההסכם. זכינו גם במה שאני מכנה "תפריט טיסה". כפי שבמסעדה אנו יכולים לבחור מהתפריט המגוון את המנה העדיפה עלינו ובמחיר המתאים לנו, כך היום יש לנו תפריט טיסות שבו אנו יכולים לבחור בטיסות לואוקוסט, טיסות סדירות, או טיסות שכר. נתנו לציבור להחליט ולכוחות השוק לעשות את שלהם, וכך אכן קרה.

את מהפכת "השמיים הפתוחים" יש לזקוף לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולזכותו של השר שדחף ולא נכנע לכוחות השוק שהתנגדו למהלך, שר התחבורה ישראל כץ. נתניהו וכץ נתקלו בהתנגדות עזה ונחושה מצד מרבית כוחות השוק: ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה ואיום בשביתה למשך יומיים אם הסכם "השמיים הפתוחים" ייחתם; כלכלנים רבים הזהירו בכל ערוצי התקשורת מפני הנזק הכלכלי הצפוי לישראל; מנכ"ל אל-על דאז, האלוף אליעזר שקדי, אמר בריאיון לכלכליסט: "המשרה של גב' כהן מלוד תעבור למישהו באירופה?", ואף הוסיף בהתייחסות לאיום השביתה של עובדי חברות התעופה: "הסכם השמיים הפתוחים שולח את התעופה הישראלית לשדה הקרב עם ידיים קשורות. גורמים אינטרסנטים מובילים את שרי הממשלה להחלטה חסרת אחריות". כותרת ב-Ynet הזהירה: "הדו"ח הפנימי שהוסתר: אל-על עלולה לקרוס" – כידוע, לא רק שהחברה לא קרסה, אלא היא אף גדלה וכיום היא סוף סוף חברה רווחית. יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, וקובי קרני, היו"ר דאז, הציגו תמונה שחורה לעתיד התעופה והתיירות בישראל וטענו: "שמיים פתוחים יחסלו בטווח הארוך את השוק הישראלי". למזלנו, רואי השחורות טעו ובגדול ומאז התיירות והתעופה בפריחה וצמיחה מתמדת.

המסקנה מהמאבק נגד מהפכת "השמיים הפתוחים" היא שיש לתת קרדיט לפוליטיקאים שמבקשים לפעול לטובת הציבור, ולהבין שהכלכלנים ובעלי האינטרס לא בהכרח חושבים על טובת הציבור אלא על טובת בעלי העסקים וטייקוני התעופה והתיירות. הנתונים מראים כי שנת 2023 היא שנת שיא לתיירות היוצאת, כאמור לעיל, מעל לעשרה מיליון יציאות לחו"ל. וגם בתיירות הנכנסת צפוי להישבר שיא – בשנת 2019 נכנסו לישראל כ-4.5 מיליון תיירים, ובשנה הבאה להגיע מעל חמישה מיליון תיירים. השנה יישבר השיא של כל הזמנים כשבנתב"ג יעברו כ-25 מיליון נוסעים.

ולסיום, דוגמה קטנה, היום חבר הזמין חופשה לקריסמס מחברת "עפנו" ב-149 דולר טיסה + שלושה לילות במלון לאדם בחדר זוגי. לפני עשור יכולנו רק לחלום על מחיר כזה.