אקדמיה במיטבה

תערוכת התיירות הגדולה בעולם, ה-ITB בברלין (7-9.3.23) חזרה במלוא עוצמתה לאחר הקורונה ובתצוגת תכלית מרשימה עם ייצוג נרחב של יעדי ומוצרי תיירות מגוונים לצד דיונים של מיטב המומחים.

המחלקה לניהול תיירות ופנאי באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע הגדילה לעשות כאשר לקחה את הסטודנטיות שלה לביקור בתערוכה כחלק מקורס מחלקתי שעוסק בסוגיות בניהול תיירות במטרופולין – המקרה של ברלין. בקורס זה הסטודנטיות נדרשו לבחור סוגיה ניהולית ולחקור אותה במהלך השהות בברלין, בסיורים ברחבי העיר, בפגישות עם בעלי עניין מגוונים (התאחדות המלונות והמסעדות של ברלין, Uber ברלין ועוד) וכמובן בביקור בתערוכת התיירות.

סוגיות רבות נתפסות כחשובות לניהול תיירות עירונית בת-קיימא וכולן נוגעות בצורה כזאת או אחרת במשולש ההשפעה התיירותי: כלכלה, חברה וסביבה. במילים אחרות, כיצד התיירות משמשת כמנוע צמיחה כלכלי, כיצד תיירות משפיעה על האוכלוסייה המקומית ומה השפעתה על הסביבה.

חשוב לציין שבמובן הכלכלי ברלין נחשבת כיעד התיירותי השלישי במשיכתו באירופה, אחרי לונדון ופריז, ועולם הכנסים והתערוכות (דוגמת ה-ITB) תורמים רבות לצמיחתה וממצבים אותה במעלה הסולם עם היקף פעילות של כ-17 מיליארד יורו (לפני הקורונה ועם קצב התאוששות מהיר). במובן החברתי תיירות בברלין משמשת כחלון ראווה ומושכת כישרונות צעירים מכל רחבי העולם כדי להרחיב את ההיצע התרבותי בתחומים רבים, החל מתעשיות יצירתיות (מדע ומחקר, עיצוב ואמנות, מוזיקה ועוד) וכלה במדיה ו-IT. לא בכדי כ-40% מהאוכלוסייה בברלין הם צעירים מתחת לגיל 35, נתון מדהים כשלעצמו. במובן הסביבתי תיירות מייצרת מודעות להתפתחות העיר ש-40% משטחה הם ריאות ירוקות. ועוד גילינו בתערוכה שהנושא החשוב ביותר שמקדם משרד התיירות הגרמני ב-2023 הוא קיימות, קרי איך לטייל באופן מודע יותר ובין היתר לצרוך מוצרים מודעים יותר – דגש על תוצרת מקומית, מערכות מתקדמות לחיסכון באנרגיה ועוד.

נושא שעלה באופן בולט יותר מכול בתערוכה הוא תיירות העתיד, היינו שימוש גובר בטכנולוגיה לשיפור חוויית הטיול. כיצד זה מיושם? למשל בתערוכה התקיים פאנל מומחים ששימשו כנציגים של יעדי תיירות וביניהם הנציג ממלגה שבספרד, שסיפר שביעד התיירותי שלהם יש כבר כ-300 סנסורים שפרושים ברחבי העיר ויודעים לקרוא את הבעות הפנים של המטיילים. ומדוע צריך זאת? ובכן, על מנת לדעת לנתח את החוויה התיירותית לפי אזור בעיר ושלל מדדים אחרים – זמן בשנה, מזג אוויר ועוד – ולבסוף לשפר אותה. לגיטימי? היו שהרימו גבה והיו שתמכו. עוד דיברו על המעבר מאטרקציות קונבנציונליות ומסורתיות לאטרקציות עתידניות וחדשניות, למשל הגן הזהוב בסינגפור (Golden Garden), שגילו 164 שנים, ולצד המסורתיות החשובה שבו התחדש עם אוואטר אינטראקטיבי שצץ תוך כדי הביקור בו.

כמובן בין שלל הנושאים הנוספים, שקצרה היריעה מלהכיל כאן, עלה גם נושא ה-ChatGPT. כאן ה-German National Tourist Board (מקביל למשרד התיירות הישראלי) הציג מגוון שימושים, מ-Storytelling על גרמניה ועד שותפות חדשנית (Open Data Tourism Alliance) שמטרת העל שלה היא מיצוב גרמניה כמדינת תיירות מובילה ברמה העולמית. ולרמת המציאות, אם חשקה נפשכם במתכונים ללחם מסורתי גרמני, אל תהססו לשאול את הבוט. ואם אתם מתכננים טיול באחת מעשר "ערי הקסם" הגרמניות (ברמן, קלן, דרזדן, דיסלדורף ועוד), שהן שותפות משמעותיות בפרויקט המידע הפתוח המדובר, דעו שקבלת ההחלטות בדבר עתיד פיתוח התיירות שלהן – תכנון תחבורתי, פיתוח שכונות ועוד ועוד – יושפע ככל הנראה מטכנולוגיות חדישות אלו.

לסיכום נאמר, ביקור בתערוכת ה-ITB חושף את ההיקף והחשיבות האדירים של תעשיית התיירות ברמה הגלובלית, הלוקאלית והגלוקאלית כאחד, והתרומה של למידת השטח של הסטודנטיות בתעשייה דינאמית שכזו, אין שנייה לה.