רמה גבוהה במרתף

בעשרים השנים האחרונות הייתי לא מעט פעמים בעיר מינכן אשר בגרמניה. ברובן ביקרתי במועדון הג'ז Unterfhart. כמו כל ישראלי ממוצע, אינני דובר גרמנית ולכן חלק גדול מהבילויים, כמו תיאטרון וקולנוע, לא באים בחשבון. מועדון ג'ז הוא כידוע מקום נחמד לבילוי, יש שם מוזיקה חיה ואלכוהול, וזה בסיס טוב לכל בילוי גם עבור מי שסגנון מוזיקלי זה אינו בראש מעייניו. למועדון ג'ז אתה יכול לבוא גם בגפך. אני במקרה אוהב מאוד ג'ז, ובמינכן, כמו ברוב המקומות בעולם, אין היצע גדול מדי של מועדונים כאלה. וכך אני מוצא את עצמי שוב ושוב במקום הזה, כפי שקרה גם בשבוע החולף.

נהניתי במיוחד בביקור הנוכחי במועדון, שכן נערכה שם הופעה של שישייה רב-לאומית שהוביל הגיטריסט האוסטרי Karl Ratzer – גיטריסט מוכר מאוד באירופה ואף מחוצה לה. התכנית התבססה על יצירות של קרל, שהוא קודם כל מוזיקאי בעל יכולת. סגנון דיבורו החריג, כמו גם ההעוויות הקיצוניות שלו, רק הוסיפו לאווירה המיוחדת של האירוע, וזו תאמה בהחלט גם את ייחודיות המקום. לא מדובר בעוד מופע שגרתי, ולכן נאספו במקום מוזיקאים רבים ואנשי בוהמה, שחלקו כבוד לקרל ראצר. שניים מהבולטים שבהם אף נשאו דברי ברכה לפני המופע ואחריו. אם אתם אוהבים ג'ז ובסביבה מופיע אמן זה, בכל הרכב, השתדלו להגיע. אולם לא על ההופעה המסוימת בכוונתי לכתוב כאן, אלא על המקום.

שמו של המועדון איננו מילה תקנית בגרמנית. "אונטרפארט" הוא צירוף לא אפשרי של המילים "מתחת" ו"נסיעה". יש לכך הסברים היסטוריים שנדלג עליהם. השם משתלב טוב בעובדה שהמוסד שוכן במרתפים ישנים השוכנים מתחת לפני השטח. המקום קיים בגלגולים שונים למעלה מ-30 שנים, והוא חלק ממתחם איינשטיין, שמתקיימות בו פעילויות תרבות. המקום נמצא מטרים אחדים מתחנת הרכבת התחתית מקס וובר, השוכנת בחלק מרכזי של העיר, כלומר נגיש בנוחיות גדולה.

יתרון אחד גדול הוא האווירה במקום. זו נוצרת באמצעות המיקום התת-קרקעי, מגבלות השטח, רמת הקהל, התאורה, התכנים וכן הלאה. אין ספק שיש במקום אווירה טובה ומתאימה למועדון ג'ז, כפי שאני לפחות רואה אותו. יתרון אדיר נוסף הוא מגוון התכניות. מדובר במועדון שפועל כל ימות השבוע, ובכל יום מציג תכנית שונה. בסך הכול יש כאן כ-350 הופעות בשנה וזה המון. אפשר למצוא כאן את כל הסגנונות, מג'ז קלאסי ועד ג'ז אלקטרוני חדש וניסיוני. באחד מימי שהותי בעיר היה במועדון ערב ג'ז טורקי.

ימי ראשון בשבוע מוקדשים לג'אם סשן. לטירוני הג'ז אסביר בקצרה שזהו ערב ללא תכנית מוכנה מראש, שאליו מגיעים נגנים עם כליהם ללא הודעה מוקדמת. כל אחד עולה בתורו לבמה ומנגן עם הלהקה הבסיסית ללא אימון מוקדם, ולאלתור האמתי חלק חשוב בתוצאה. בימי שני יש פעמים רבות מופעי ביג-באנד – הרכבי ג'ז רחבים עם הרבה יותר נגנים מהמקובל בדרך כלל. המועדון שוכן ברחוב אינשטיין 45. או בגרמנית: EINSTEINSTRASSE

בדרך כלל במועדון ג'ז האוכל אינו המרכיב הבולט, וכך גם במועדון הנדון. אני מכיר מועדונים מכובדים שבהם אני נמנע מלאכול בניסיון שלא לקלקל לעצמי את החוויה. באונטרפארט אפשר לאכול, אם כי לא לשם כך מגיעים לשם. התפריט מגוון: סלטים עם גבינת פטה או טונה, מרק גולאש ביתי, שניצל, תבשיל חזיר בבירה שחורה, פטריות מטוגנות עם תפוחי אדמה על גבינה, שטרודל תפוחים חם וכן הלאה. אם רוצים לאכול במקום רצוי להגיע לפחות שעה לפני תחילת ההופעה. השתייה קולחת כל העת. מבחר יינות וכמובן בירות (הבחירה הטבעית של האוכלוסייה המקומית) ואף אלכוהול כבד יותר, ירווה את צימאונכם.

בעיה אחת שיש במקום היא הצפיפות. יש כאן מאה וכמה עשרות מקומות ישיבה. המקומות דחוסים וכל הסיכויים שבשולחן הקטן שלכם תארחו זוג נוסף. אין כאן פרטיות. אני אישית סבור שזה חלק מהאווירה במועדון ג'ז אמתי. זה לא הפריע לי אף פעם ליהנות. קצת יותר בעייתי בעיניי הוא הקושי היחסי של התנועה בחלק מחלל המועדון, המסבך את התנועה של המבלים ושל המלצרים. הצפיפות עלולה גם לגרום לכך שיסתירו לכם חלקים מהבמה, וכך גם כמה עמודים שתקועים בחלל הישיבה. זאת בעיה, אף שכאשר מדובר במוזיקה, חוש השמיעה מרכזי יותר מחוש הראייה. גם כאן כסאות הבר הם ללא משענת. זהו מנהג נפוץ מדי שאינני מסוגל ומוכן להבין.

לסיכום, למבקרים במינכן אני ממליץ לבקר במקום באחד הערבים. אם שהותכם ארוכה מלילה אחד, בחרו באתר האינטרנט של המקום (שרמתו נמוכה באופן מפתיע) משהו שסגנונו ורמתו מתאימים לכם. המחיר סביר בהחלט, כמאה שקלים לכניסה. אוכל ושתייה תמורת תשלום נפרד. שתי כוסות בירה ומוזיקה טובה יעניקו לכם קרוב לוודאי ערב נעים. רצוי מאוד להזמין מקומות מבעוד מועד, אבל נראה שתמצאו שם בדרך כלל מקום טוב ולא פינתי גם ללא הזמנה מוקדמת.