סנטוריני, האי שנראה כמו גלויה מפעם

שקיעות מדהימות, בתים לבנים ומטבח יווני משובח
תמונה מהאי
צילום: חביבה רוטשילד

יש משהו קסום בסנטוריני, אותה קבוצה קטנה של איים הנמנית עם ארכיפלג האיים הקיקלאדיים ביוון. אולי בגלל הבתים הלבנים שנראים כמו אבני לגו מסודרות למופת, טחנות הרוח המסורתיות המפוזרות על אם הדרך, או אולי בשל עברו ההיסטורי של האי, שחווה התפרצות געשית לפני שלושת אלפים שנים ויותר ועודנו מעשן אף כיום. ואולי כי זו בהחלט הנאה צרופה להגיע לשם, לקחת פסק זמן, לשבת מול הים, לנשנש סלט יווני עם חתיכה מכובדת של גבינת פטה ולשוחח עם תושבי המקום.

הגענו לחופשה קצרה של מספר ימים באי הקטנטן המציע לא מעט נופים ושקט נפשי, אוכל טוב ואטרקציות מרתקות. לא בכדי בחרנו לחוות את האי בשלהי תקופת הקורונה. מתויר פחות, ללא עומס מטורף של אנשים, ואפשר להגיע לכל מקום מבלי להשתרך בפקקים ארוכים ובהמתנות מורטות עצבים.

באי סנטוריני אין ולו רמזור בודד אחד. יש בו כבישים מתפתלים למכביר ועיירות קטנות וציוריות, שמומלץ להגיע אליהן ברכב שכור כי המרחקים ביניהן קצרים מאוד. כך ניתן לראות עוד ועוד מכל השפע שהמקום מציע ברוחב לב, מבלי לבזבז זמן יקר בתחבורה ציבורית.

התחלנו באויה (Oia), כפר קטן הממוקם בצפון האי, ארבעים דקות נסיעה ברכב משדה התעופה. בחרנו לשהות במתחם פרטי המונה ארבע וילות מדוגמות, עם בריכה קטנה בכל אחת מהן. שתי קומות, עיצוב מופתי ושירות אלוהי. משם אל טבורו של הכפר, עניין של דקות. שם יכולנו לצפות בנופיו הקסומים של הים האגאי, הקלדרה שנוצרה עקב התמוטטות שכבת המגמה מתחת להר הגעש, השקיעות המפורסמות ביותר בעולם (כן, כן) ומראות הבתים המשתפלים מן ההר באופן עוצר נשימה. אין-ספור גלריות אמנות, טברנות משובחות ויופי המזכיר נשכחות, כמו גלויה המצוירת בטוב טעם בשלל צבעים חמים.

בכפר ניתן למצא גם את הנמל של אמודי (Ammoudi) עם מימיו הטורקיזיים, 214 מדרגות בלבד מראש הצוק. ניתן אף להגיע באמצעות נסיעה ברכב, כך קל הרבה יותר.

מצפון האי ניתן להגיע בקלות למרכז ואף לדרום, בנסיעה האורכת לא יותר משעה. טחנות הרוח המיתולוגיות לייצור קמח קידמו את פנינו במהלך הנסיעה לדרום האי, והן יפות ומרשימות. מומלץ להגיע לאמפוריו (Emporio), שם יש מקבץ מרשים של שמונה טחנות מהמאה ה-19.

לא רחוק משם נמצא האתר הארכיאולוגי אקרוטירי (Akrotiri Archaeological site), הכולל את שרידיה העתיקים של העיר שכוסתה באפר געשי בסוף המאה ה-17. האתר מתוחזק כהלכה וכולל ממצאים מעניינים שיש בהם כדי לשקף את רוח התקופה והחיים בעיר טרם הריסתה. במקום עדיין מתבצעות חפירות ארכיאולוגיות, כך שגילוייה המרעישים של העיר עוד לא תמו.

משם – איך לא? – שמנו פעמינו לחוף האדום (Red beach), הממוקם לא הרחק מקאמרי (Kamari). על החוף המיוחד הזה ניתן לצפות ממעל, ללא ירידה רגלית אליו. מראה החוף יוצא דופן ומיוחד בשל אבני הסלע האדומות. לא רחוק ממקום התצפית ממוקם מנזר מיוחד שכדאי לראות.

פירה (Fira), עיר הבירה של האי, קידמה את פנינו לאחר מכן, ושם שהינו בסוויטה במערה ששיפוצה ארך למעלה משנה. במקום שתי סוויטות בלבד, מדוגמות ומעוצבות בסגנון הבאוהאוס. טוב טעם שלא יסולא בפז, בקבוק שמפניה ועוגיות נמסות בפה, ג'קוזי בחצר ובעיקר מקום שמדהים לשהות בו. הסוויטה עוצבה תוך כדי שמירה על מבנה המערה. יש מזגן והמקום נעים ומפנק כל כך.

משם, במרחק הליכה לא פשוטה בין סמטאות העיר, ניתן להגיע לנמל העתיק של פירה, וממנו מפליגים להר הגעש סנטוריני, שהרי לשם כך הגענו עד הלום. ניתן להגיע לנמל בירידה סיזיפית על גבי פרדות, ולמי שחומל על בעלי החיים האפשרות של הגעה ברכבל היא מקובלת וסבירה, וכך עשינו.

השיט להר הגעש כלל עצירה ושחייה במעיינות חמים בדרך וטיפוס לא פשוט אל הלוע. למעלה משעה של הליכה על אבני בזלת ושבילים סלולים, נופים קסומים ובעיקר רצון עז להגיע ולראות את הלוע המעשן בפעולה. וכן, זה אכן קורה.

יש עוד הרבה מה לראות שם, וארבעה ימים בהחלט הספיקו למצות את המיטב. האי ידוע ביופיו המיוחד, בהתאמת הבנייה לתוואי ההרים המקיפים אותו, באנשים מסבירי פנים ובמטבח יווני ערב לחיך. סמטאות ציוריות מובילות את הפוסע בהן לאי שם. אפשר ללכת לאיבוד ולהגיע למקומות מופלאים שלאו דווקא תוכנן מראש להגיע אליהם.

לא מעט סלבריטאים מרחבי תבל רכשו בסנטוריני דירות נופש. אנחנו בחרנו לבקר במקום לזמן קצר מבלי להשקיע בנדל"ן לטווח הארוך, אלא בעיקר כמתנה לנפש, שזקוקה הייתה לקצת נחמה, מרגוע ושינוי אווירה.

ואכן, יש משהו קסום באי המיוחד הזה, שקצת תיירותי מדי בהוויה שלו אבל עדיין שובה לב, כובש במראותיו ומיוחד כל כך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

    1. הי גדעון,
      מאורגן. ישנן שתי הפלגות אל הלע. בבוקר ובצהרים למיטב זכרוני. שווה!

  1. הייתי שם לפני הקורונה. מסכימה לדעתך לטוב ולפחות טוב. מבחינתי העיקר זה הים.

  2. הי גדעון.
    מהנמל של פירה יוצא שייט מאורגן בן חמש שעות. צריך להזמין מקום מראש, בפירה ישנן סוכנויות שדרכן ניתן להזמין מקום. השייט נחמד, עוצרים בדרך, ניתן לשחות במעיינות החמים, אחר כך ישנה הליכה ללוע שאיננה קלה, משהו כמו שעה וחצי… מאד מיוחד! אנחנו בחרנו את השייט הקצר ביותר… ישנם ארוכים יותר, כולל שייט לאי נוסף בסביבה.

  3. התמונה הזאת מדהימה
    כמו ציור מודרני
    את גם כותבת יפה
    וגם מצלמת יפה

  4. למה לנסוע לאי קטן ולא לעיר גדולה ומפותחת שיש בה הרבה ארטרקציוץ, ומופעים שמתחלפים כל הזמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך