תיירות – פנינו לאן?

קיימות בתחום התיירות
פחים שרופים
צילום: RonAlmog commons.wikimedia.org

בנובמבר 2021 נפגשו בגלזגו מנהיגי האומות המאוחדות וארגונים נוספים לדון בנושא החם ביותר – התחממות גלובלית ושינויי אקלים. זאת תוך ניסיון להבין כיצד ניתן להפחית את השפעת בני האדם ובין היתר את הרכיב המשמעותי שאחראי לרבע עד שליש מהפליטות העולמיות – מערכות המזון. תחום זה כולל כמובן את תעשיית התיירות, שבשיאה (2019) ייצרה פסולת מזון חסרת תקדים. לצורך ההדגמה, באנגליה התיירותית הממוצע השנתי של פסולת מזון מבתי מלון בלבד עומד על 79,000 טון – יותר ממשקלם של שמונה מגדלי אייפל. בהמשך נחזור להצהרת גלזגו, אך קודם נבחן עוד קצת את השפעתה של תעשיית התיירות.

המספרים שרבים מכירים מתייחסים כמובן לעולם שלפני הקורונה: תחום התיירות מייצר משרה אחת מתוך עשר, 10% מהתוצר העולמי הגולמי, 30% מסך ייצוא השירותים העולמי ועוד. ללא ספק תעשייה משפיעה שצומחת בקצב מסחרר. אך האם אנו מבינים עד כמה? נבחן עוד קצת מספרים. ב-1950 היו 25 מיליון תיירים שנעו ברחבי העולם, ב-1970 המספר הזה קפץ ל-166 מיליון, ב-1990 ל-435 מיליון וב-2019 תוסיפו עוד כמיליארד. זו צמיחה אסטרונומית בכל קנה מידה. המשמעות היא שתעשיית התיירות הפכה מתעשייה מזערית לתעשייה גלובלית רחבת היקף, אך מעל לכול לתופעה חדשה שעדיין מנסים להבינה.

אם כן העולם נעשה מחובר יותר. אנשים הרגישו בטוחים יותר לטייל. גברה הסקרנות לתרבויות, מסורות, מאכלים, נופים ועוד. יש אף שיגידו שתיירות היא כלי מצוין לקידום שלום והבנה הדדית. שפות אחרות הופכות לגורם משיכה ולא הרתעה. גיוון הוא מצרך מתבקש ולא מאיים. העולם צבעוני ויפה יותר. אך כמובן שהעניין אינו מסתכם בכך. לכל השפעה חיובית יש גם את צידה השני, ובתיירות זה קורה כאשר יש עומס יתר. יעדים כמו ונציה, מדריד ואמסטרדם הדגימו את סבלם באמצעות מחאות ודחיית התיירות. "This is not VeniceLand", הכריזה הסיסמה שהתנוססה על שלטי המחאה בוונציה, והעבירה מסר שהעיר הפכה למעין דיסנילנד. פלטפורמת Airbnb הפכה לא פעם לגורם שלילי שמונע זמינות דיור באזורים מבוקשים וכך גורר תשומת לב רגולטורית עם מיסוי גבוה ואף הגבלות. והרשימה עוד ארוכה. הנקודה העיקרית היא שתיירות היא תעשייה עם רמת השפעה גבוהה על מרקם החיים החברתי, הסביבתי והכלכלי, ויש לאזן את השפעותיה לחיוב.

כעת נחזור ונתמקד בהשפעה סביבתית חשובה של תעשיית התיירות, והיא מערכת המזון, ואף נסביר כיצד הצהרת גלזגו מסייעת להתמודד עמה. ההצהרה מתייחסת לחמישה יעדים שונים בתעשיית התיירות: מדידה, הפחתה, התחדשות, שיתוף, פיננסיות. תחילה יש למדוד את המשקל היחסי של כל חלק של הפעילות, בדומה לדוגמה לעיל של פסולת המזון בתעשיית המלונאות באנגליה. לאחר מכן יש לקבוע מטרות להפחתה.

בתעשיית המלונאות ניתן לראות חלוציות בתחום ברשתות כמו Accor, שהשפעתה הגלובלית מתפרשת על פני 5,200 בתי מלון ביותר מ-110 מדינות. Accor החליטה לשים דגש על מערכות המזון שלה עם תזונה בריאה ובת-קיימא שמפחיתה באופן ניכר השפעות שליליות. כך למשל ב-2021 השתתפה הרשת ב-Viva Technology, האירוע הטכנולוגי הגדול באירופה שמקדם סטארט-אפים וחדשנות, והציעה פרס לחברה שתציע פתרון טכנולוגי ישים להפחתת פסולת מזון. מעבר לכך, הרשת כבר מיישמת תעודת אקו\אורגני ותוצרת מקומית טרייה ב-60% מבתי המלון שלה.

היעד השלישי של הצהרת גלזגו הוא התחדשות, ובנושא זה Accor השיקה, ב-1200 מיקומים שונים, גינות מקומיות שמשמשות לתוצרת מקומית טרייה. זאת לצד שותפות בפרויקט Planet 21 – מלונאות העתיד, ששם דגש על התחדשות קהילתית וסביבתית. היעד הרביעי הוא שיתוף ידע ומידע וחיזוק משילות, יעד חשוב המתמקד בשיתופי פעולה רחבים וביצירת הסכמה משותפת, דוגמת הצהרת גלזגו עצמה, שעליה חתומים יעדים תיירותיים רבים אשר עובדים בשיתוף פעולה עם רשתות דוגמת Accor. היעד החמישי – פיננסיות – מתייחס לכך שיש לדאוג למשאבים ארגוניים שמקדמים זאת. לא עניין טריוויאלי כלל וכלל כאשר מדובר בנגיסה ברווחים. בו בזמן, ככל שהמודעות עולה גם הסטנדרטים עולים ואיתם הציפייה מארגונים בעלי השפעה רחבת היקף להקצות משאבים למדידה, להפחתה, להתחדשות ולשיתוף, תוך התייחסות למכלול ההשפעות של תעשיית התיירות בתחומים סביבתיים וחברתיים כאחד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. התיירים בארץ מיד שמים לב שפה זורקים הכל בכל מקום והם משתלבים באווירה.

  2. לא צריך ללכת רחוק. אחרי כל חג יש בטלוויזיה כתבה על הררי הזבל המפוזרים ש משאירים אחריהם המטיילים הישראלים וזה אומר הכל. אני בטוח שבישראל 98% בערך מהזבל שנוצר בתיירות זה מתיירות הפנים

  3. מאין הרעיון שלתיירות חלק משמעותי ביצירת זיהום ברמה שכדאי לדון בה בכלל.

  4. תיירות אומרת שאנשים נמצאים מחוץ לבית ומחוץ לסביבתם. הרחק משם הם מרשים לעצמם ךהתנהג לא יפה.

  5. פנינו לזיהום והרס שכולנו ובעיקר מנהיגי העולם כולו אשמים בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת

כף רגל

פטריות ברגליים

כף רגל אתלט היא מצב עור שכיח המשפיע על כפות הרגליים. זה נגרם על ידי זיהום של העור עם פטריות. רגל אתלט היא זיהום עור