את מי לא שאלו?

במסגרת התקציב החדש הושקה תכנית הדיור החדשה של השרים ליברמן, אלקין ושקד. ואת מי שכחו לשאול? מי השר שקשור לתכנית אך לא נשאל לדעתו והוא לא שותף לתכנית?

מטרת התכנית להילחם ביוקר הדיור בישראל, ועיקריה הם מלחמה במשקיעים והעלאת מס הרכישה ל-8%, וכן איסור השכרת דירות לתיירים, בעיקר במסגרת חברת הענק airbnb. airbnb היא חברה שבאה לעולם ב-2008 ופועלת במתכונת של אתר אינטרנט המתווך בין שוכרי יחידות נופש להשכרה או יחידות מגורים לטווח קצר לבין בעלים של יחידות כאלו. הכוונה המקורית הייתה שאנשים ממדינות שונות יחליפו את דירותיהם וישהו במדינה אחרת כתיירים בלי לשלם עבור לינה, וכך תהפוך חוויית הטיול לזולה יותר עבור רבים.

לאט לאט התפתחה בכל רחבי העולם תעשייה ענקית של משכירי דירות לתיירות כתחליף זול לבתי מלון. הנה לכם כמה מספרים: החברה הונפקה לפני כשנה, ושווי השוק שלה הוא יותר מ-100 מיליארד דולר. זהו אתר אינטרנט שמרוויח מהעמלה שהוא מקבל מבעלי הדירות, אבל שווה יותר משלוש רשתות בתי המלון הענקיות – הילטון, מריוט והייאט – יחדיו.

אז על מה המהומה בישראל והאם היא מוצדקת? אתחיל בתשובה לשאלה שהעליתי בתחילת המאמר, על השר שלא שותף בתכנית אף שהיא קשורה לתחום פעילותו. בוודאי ניחשתם – מדובר בשר התיירות הנוכחי מר יואל רזבוזוב. מוזר מאוד, שהרי אחד מעיקרי התכנית קשור לענף התיירות – דיור ולינה של התיירים הבאים לישראל. טרום הקורונה נהרו התיירים לישראל ובשנת 2019 נקבע שיא בכניסת תיירים לישראל – 4.5 מיליון איש. גם הכנסות המדינה מענף התיירות הנכנסת הגיעו לשיא – כמעט 25 מיליארד שקלים. המספרים נחוצים כדי להבין את החשיבות של ענף התיירות הנכנסת לישראל. מזה נובע כמה היה חשוב לשתף את שר התיירות בהחלטות שנוגעות לענף התיירות ולמאות אלפי עובדיו.

בואו נעמיק ונבין יותר את הבעיה, ואם יש בכלל בעיה. ענף השכרת הדירות לתיירים בתל אביב מוערך ב-8,000 עד 13,000 יחידות. מדוע אין מספר מדויק? בערך 8,000 דירות רשומות בעיריית תל אביב כדירות להשכרה לתיירים לטווח קצר, אלא ששר השיכון מר אלקין ביקש להעצים את הבעיה וזרק כהערכה את המספר 13,000, שאיננו מבוסס. במחקר כלכלי שערכה התאחדות המלונות בתל אביב נמצא כי כ-6,000 דירות ברחבי העיר תל אביב מוצעות להשכרה לתיירים על ידי אתרים כמו airbnb ואחרים. בבדיקות נוספות ועל פי הערכות גורמים בעיר יש קרוב ל-9,000 דירות שמושכרות לטווח קצר. בשנים האחרונות ניסו להבין את היקף התופעה, ולצערי לא מצליחים. זה אבסורד במדינה שמתהדרת בהייטק, סייבר וחוכמה.

מהפכת השמיים הפתוחים, שמכונה גם מהפכת הלואו קוסט, שהובילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כ"ץ ב-2013, הצליחה מעל למשוער למרות חששן של חברות התעופה הסדירות. המהפכה הורידה את מחירי התעופה בעשרות אחוזים, והודות למחירים הנמוכים הגיעו יותר תיירים לישראל וגם ישראלים רבים החלו לטוס לאירופה תמורת עשרות דולרים בלבד לכרטיס טיסה. עשרות חברות תעופה החלו לטוס לישראל ופתחו לנו עשרות יעדים חדשים במחירים אבסורדיים, כדוגמת המבצע של "רייאן אייר" משבוע שעבר – טיסות לאירופה החל מ 3.5 יורו, מחיר של חצי מנת פלאפל.

לעומת זאת, המטרה של הורדת מחירי הלינה בישראל עדיין לא הושגה כי משקיעים לא ששו לבנות בתי מלון בשל הבירוקרטיה. עד 2015 בניית בית מלון בישראל ארכה, מרגע ההחלטה של המשקיע ועד השלמת הבנייה, בין 8 ל-15 שנה. למשקיעים פשוט לא היה כדאי להיכנס לתחום.

ואז ב-2015 החלה מהפכה נוספת – הורדת מחירי המלונות בישראל. זאת ניתן להשיג כאשר מגדילים את היצע בתי המלון. שר התיירות דאז יריב לוין הוביל את המהפכה, שעיקריה היו מלחמה בבירוקרטיה וקיצור הליכי בניית מלון עד שני שליש מהזמן. כמו כן נקבע סבסוד של עד 30% ליזמים שיבנו בתי מלון. בתנאים כאלה למשקיעים כדאי להיכנס לשוק המלונאות, וזה אכן מה שקורה בישראל. כך החלה בנייה של כ-100 בתי מלון בישראל, והיא צפויה להסתיים בשנים הקרובות. התכנית הצליחה מעל למשוער.

אבל איך זה קשור ל-airbnb? ובכן, גם מנכ"ל משרד התיירות מר הלוי וגם שר התיירות באותה תקופה יריב לוין הבינו שיש מחסור בחדרי מלון זולים, והפתרון הוא דירות להשכרה דוגמת airbnb. הם עודדו תיירים להגיע בכל דרך, והציגו את מחירי הטיסות זולים ואת אפשרויות הלינה במלונות עממיים וגם בדירות להשכרה לזמן קצר. השיטה עבדה ועדיין עובדת. החיסרון היחיד בתכנית – ובצדק העלו המלונאים את הטענה כלפי מקבלי ההחלטות – היא אפליה, שכן אין הסדרה חוקית ונכונה מול בעלי הדירות. ההסדרה צריכה להיות עירונית ולא ממשלתית וצריכה להיות לתועלת ענף התיירות ולא לטובת ענף הדיור. הרי אם יגרמו לקריסת ענף השכרת הדירות, הדבר ישפיע מיד על המחירים של חדרי בתי המלון ולא על שוק הדיור.

כולם מסכימים שאם ישחררו את הדירות בתל אביב מתיירות לטובת מכירתן לזוגות צעירים, מדובר בטיפה בים בלבד, כי מספר הדירות לתיירות זניח וממילא מחירי הדירות בתל אביב מגיעים למיליוני שקלים. כמה זוגות צעירים אתם מכירים שמחזיקים בסכומים כאלה לקניית דירה? ואילו עשירים שיקנו דירות להשקעה בלבד – על אלה לא ישפיעו מהלכי הממשלה ממילא.

אז מי מפסיד בסופו של דבר מהמהלך? לדעתי, התיירות, ומדינת ישראל כולה. מה הפתרון הנכון לדעתי להבאת יותר תיירים לישראל, במיוחד אחרי הקורונה? במאמר הזה אינני מתיימר לפתור את מצוקת מחירי הדיור בישראל, את זה אני משאיר לשלישיית השרים ליברמן, אלקין ושקד ולשאר חברי הממשלה והפקידים במשרדים השונים. אני, כמומחה לתיירות, חושב שיש בידי להציע את הפתרון למצוקת מחירי המלונות בישראל, והנה לפניכם מרכיביו העיקריים:

1. להמשיך לסבסד בניית בתי מלון נוספים.
2. לעודד בניית בתי מלון מחוץ לתל אביב, בעיקר באילת, טבריה, הגליל העליון, נתניה, ירושלים וסביבותיהן.
3. להסדיר בחוק את הצימרים, בתי ההארחה והדירות להשכרה, כולל ובעיקר airbnb.
4. להמשיך לתת תמריצים לחברות תעופה שיביאו תיירים.
5. לתמרץ רשתות בתי מלון בין-לאומיות, ובעיקר רשתות עממיות, כדי שייכנסו לישראל ויבנו בכל רחבי הארץ.
6. לבנות אטרקציות שימשכו תיירים לישראל כיעד נופש ומשפחות, ולא רק עסקים וצליינות.
7. ניצול הסכמי אברהם להבאת תיירות מוסלמית, שיכולה להביא לנו מעל שני מיליון תיירים מארצות האסלאם. בעבודה תכנונית ושיווקית נכונה זה אפשרי תוך חמש שנים.
8. להשקיע בבניית בתי מלון וצימרים בחברה הערבית והדרוזית, בעיקר באום אל פאחם, שפרעם, טמרה, ירכא, דלית אל כרמל, ג'יסר א-זרקא ובנגב.
9. הכנסת מגמת תיירות לבתי הספר התיכוניים. כיום יש רק כ-60 בתי ספר שהכניסו את מגמת התיירות, והיא מיועדת בעיקר לתלמידי "אומץ" ו"אתגר", במקום לחשוף את התחום גם לתלמידים חזקים יותר ולהעניק תכנית מגוונת עם תעודות בגרות ותעודות סוכן נסיעות ומפעיל תיירות. כמו כן יש להציג את הנושא בבתי הספר היסודיים.
10. שיווק מדינת ישראל כמדינת תיירות ולא רק הייטק. בשנים של טרום הקורונה הגדלנו את תקציב השיווק בחו"ל לרמה של כחצי מיליארד שקלים. זה הזמן להכפילו ואף יותר מכך.
11. בניית תכנית אסטרטגית ל-20 השנים הקרובות עם יעד שאפתני של הבאת 20 מיליון תיירים בשנה. זה לא חלום, זה אפשרי וזה הפוטנציאל של ארץ הקודש, ארץ ההייטק, ארץ העסקים והנופש. ארץ תיירות זבת חלב ודבש. תיירות היא הגשר לשלום ולשדרוג כלכלי!