מה שטוב לכדורגל טוב לבתי מלון

השאלת עובדים בין מלונות – פתרון לבעיית כוח אדם?
תמונה של אלון
אלון בר לב

ענף המלונאות עתיר כוח אדם. בשביל להפעיל מלון עם כמה מאות חדרים דרושים לפחות מאה עובדים – מנכ"ל, מנהלים, פקידי קבלה, מנקים, מלצרים, עובדים מאחורי הקלעים… ריבוי העובדים מצריך תשלום שכר גבוה במיוחד, ושלל אתגרים ניהוליים ברמה התפעולית. מדי יום המלונאים מתמודדים עם בעיות במשאבי אנוש: כמה עובדים להעסיק במשמרת? איך לגייס עובדים חדשים? את מי לגייס? איך לשמר עובדים? ומכיוון שהעובדים הם אלה שמעניקים את החוויה עבור האורחים, הבעיות האלו עלולות להשפיע ישירות על השירות שיקבלו האורחים.

לפעמים גם העובדים מושפעים לרעה מהדרישה התובענית בכוח אדם. עובדים שרוצים להתקדם מוצאים שאין להם מסלול מתאים ונשארים תקועים. חיילים משוחררים שסיימו את תקופת העבודה המועדפת ורוצים להמשיך בתפקיד לזמן קצר, אבל לא מעוניינים לחתום על עוד חוזה לטווח ארוך, מגלים שלא נותנים להם. לעיתים השינויים בהנהלה או בעמיתים לעבודה גורמת לחיכוכים בתוך הצוותים; יש תפוח רקוב שחייב ללכת, אבל אם יפוטר ייווצר מחסור.

מלבד שיטות הגיוס המסורתיות, כיום חברות המלונאות הגדולות משתמשות בשירותיהן של חברות כוח אדם. בדרך כלל מדובר בעובדים לא מקצועיים, שאינם מכירים את המקום שהם מגיעים אליו ואינם מחויבים אליו. אי אפשר לסמוך עליהם שיישארו לטווח הרחוק כדי להבטיח את איכות השירות.

אז האם יש דרך למנוע מחסור או עודפים בכוח אדם מבלי לפגוע בשירות לאורחים? אין דרך לעשות זאת מלבד מערך גיוס אסטרטגי עם חשיבה לטווח הארוך. וכאן אציע פתרון מעולם הכדורגל.

בדרך כלל בעונת כדורגל טיפוסית יש שני חלונות העברה, תקופות שבהן קבוצות הכדורגל ברחבי העולם יכולות לסחור בשחקנים ולהחתים סוכנים חופשיים (שחקני כדורגל ללא חוזה בקבוצה). לצד קנייה של שחקן, יש גם אפשרות "לשאול" שחקן. מה ההבדל? ההשאלה היא זמנית, כלומר בדרך כלל השחקן יחזור לקבוצה המשאילה בתום החוזה. לפעמים השחקן המושאל יישאר לעונה נוספת או אפילו יירכש על ידי הקבוצה השואלת. הסכום שהקבוצה השואלת משלמת עבור השחקן נמוך יחסית למחיר רכישתו לצמיתות. למה קיימת האפשרות הזאת? שאילת שחקן היא פתרון זול וזמני לקבוצות שמחפשות מענה מידי לחוסר שצריך למלא בקבוצה.

למה קבוצות שואלות שחקנים מלכתחילה? מצד אחד, הקבוצה יכולה לתת מענה מידי לבעיה קיימת. למשל אם יש מחסור בבלם מנוסה שיפקד על ההגנה, קבוצה יכולה לשאול בלם לעונה שלמה, עד ששאר הבלמים בקבוצה יצברו קצת ניסיון. אם אין קשרים שמסוגלים ליצור מצבים עבור החלוצים בקבוצה, שאילת קשר ("מספר 10") התקפי ויצירתי לעונה שלמה תוכל לסייע בהבקעת יותר שערים. כמו כן, השחקן המושאל יכול לראות בתקופה כזאת הזדמנות להתפתח. לעיתים קבוצות משאילות שחקנים מוכשרים וצעירים שעדיין אינם בשלים לשחק בהרכב הראשון כדי שיצברו ניסיון. לפעמים יש בעיות בתוך הסגל והשאלת שחקן יכולה להרחיק את הגורם הבעייתי מהגרעין.

לפי דעתי, השאלת עובדים באופן דומה בתוך תעשיית המלונאות יכולה לעזור למנהלים בניהול מיטבי של כוח האדם שלהם, וכן לתמרץ את העובדים במהלך הקריירה שלהם ולהציע להם פתרונות מבחינת קידום ופרנסה. אבל איך בדיוק זה יעבוד?

נניח שיש בית מלון באילת שזקוק לפקיד קבלה לתקופה של חצי שנה במשרה חלקית. הוא יכול לפנות לבית מלון בירושלים, שם שקלו לפטר פקיד קבלה שהפך לסטודנט וכבר אינו מסוגל לעבוד במשרה מלאה. כך ייפטר המלון המשאיל משכרו של הפקיד לחצי שנה, אך ישמר אותו לטווח הארוך – הוא צפוי לחזור אליהם. המלון השואל חוסך זמן וכסף בתהליך גיוס, קרי ימי מיון, הכשרה והדרכה. אשר לעובד, הוא מבטיח את פרנסתו ויוכל להמשיך לעבוד בענף.

השיטה יכולה להתאים גם עבור הנהלת ביניים. לדוגמה מנהלת חדר אוכל שרוצה להתקדם לתפקיד מנהלת מזון ומשקאות, אך אין אפיקי קידום במלון שהיא עובדת בו. אם המנכ"לית רואה בה פוטנציאל עתידי, היא תוכל להשאיל אותה למלון אחר שמחפש סגנית מנהלת מזון ומשקאות למשרה זמנית. אם אותה מנהלת חדר אוכל צריכה ניסיון בתפקידים שונים לפני התפקיד הבא, אפשר להשאיל אותה כמנהלת חדר אוכל במלון אחר, ולאחר תקופת ההשאלה היא תחזור למלון כמנהלת מזון ומשקאות, כאשר משרה זו תתפנה.

ועכשיו לתכל'ס: איך אפשר לעשות את זה? אני גורס כי יש שתי אפשרויות: הראשונה היא בקרב הרשתות המלונאיות בלבד, קרי הילטון, IHG ודומיהן, והשנייה היא בכל בית עסק מלונאי באשר הוא. אם ההשאלה תהיה פנים-רשתית בלבד, האפשרויות של המלונאים יהיו מוגבלות ולא תמיד יוכלו לפתור את הבעיות. עם זאת, העובדים שיושאלו יהיו בקיאים בתרבות הרשת ותהליך הסתגלותם יהיה קצר ונוח הרבה יותר. אני אישית תומך בהשאלה בין רשתות, כפי שנהוג בעולם הכדורגל, שבו שחקנים מליגה במדינה אחת מושאלים לליגות במדינה אחרת. כך נפתחת דלת למשאבי אנוש שונים ומגוונים, והעובדים והמעסיקים נחשפים לדברים חדשים. מכך כולם מסוגלים לצבור ניסיון והשראה.

הבעיות בענף המלונאות זועקות לשמיים: תחלופה של 10% בממוצע בכל חודש, כלומר בצוות של 30 איש מתחלפים שלושה בכל חודש, ופירוש הדבר גיוס, הכשרה מחדש והטמעה שלוש פעמים בכל חודש – עסק לא זול בכלל. ההסכם הקיבוצי, שמאגד תחתיו את כלל בתי המלון, מסוגל לאמץ בקלות מדיניות כזאת ולפקח עליה, כפי שהוא מסוגל לפקח היום על זכויותיהם של כלל העובדים ולהבטיחן.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. אלא שבספורט מעבירים את הטובים הבולטים וזה לא רלוונטי בתיירות.

  2. שיתוף פעולה ענפי מועיל להתגבר על הרבה בעיות. המכשול האפשרי, בעיות אגו של אנשים בולטים בענף.

  3. ועוד הבדל
    בכדורגל מדובר במספרים קטנים
    במלונות בכמויות ענק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים