בתאריך 13/8/2020 נחתם "הסכם אברהם" – נרמול היחסים בין איחוד האמירויות למדינת ישראל. היו מדינות שתמכו בהסכם, כמו מצרים ועומאן, ולעומתן טורקיה והרשות הפלסטינית פחות הביעו תמיכה, בלשון המעטה. למרות שבעיקרי ההסכם מצוין כי ישראל תקפיא את מהלכי הסיפוח של שטחי יהודה ושומרון ותסכים לפתרון של שתי מדינות לשני עמים לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הפלסטינים אומרים שאין זו אלא הצגה, וההסכם לא באמת יקדם דבר ולא יוביל לשלום בין שני העמים.
כתוצאה מההסכם נוצר שיח שוקק בתקשורת ובמדיה לגבי "העתיד הוורוד" שצפוי לנו, התיירים הישראלים, בדובאי ובאבו דאבי. חברות טיולים עובדות במרץ ומכינות לנו את החופשה החלומית. באוקטובר כבר צפוי להיות הסכם לגבי קו ישיר ישראל-דובאי, ואפילו בתחום הנדל"ן מתחילים לשמוע ניצנים של הזדמנויות השקעה במגדלי היוקרה שאולי ישמשו כדירות Airbnb.
מבחינת העולם הקפיטליסטי, חופשה בדובאי זאת באמת פסגת השאיפות: שם נמצא בורג' ח'ליפה, שהוא הבניין וגורד השחקים הגבוה בעולם, שם נמצא Dubai Miracle Garden, שנחשב לגן הפרחים היפה והגדול ביותר בעולם, וגם Burj Al Arab Jumeirah – שמצוין כמלון 7 כוכבים היחיד במינו בעולם. אפילו יש להם רכבי למבורגיני כמוניות. מבחינת מחירי לינה, בתקשורת ובמדיה מציגים אותם כמחירים נוחים מאוד, בשונה מאילת. על פי בדיקה שנעשתה: בדובאי, עלות חופשה של 7 לילות לזוג+2 ילדים עם ארוחת בוקר בחופשת סוכות תעלה בסביבות 3,000 דולר, כלומר כ-10,000 שקלים. מחיר טיסה הלוך-חזור שצפוי לזוג+2 הוא 2,000 דולר – 6,700 שקלים. בחישוב מהיר, זוג+2 ילדים ישלם כ-15,000 שקלים לחופשה משפחתית במלון מפנק בדובאי. באילת, המחיר במלון 5 כוכבים ל-7 לילות כולל ארוחת בוקר, לכל המשפחה באותם תאריכים בסוכות, הוא 16,372 שקלים. מדובר במחירים בסדר גודל זהה, אבל בדובאי נזכה להגיע למדינה שעד היום לא הייתה לנו האפשרות לטייל בה. החוויה התיירותית כוללת תרבות, קולינריה, נופים ועוד מגוון אטרקציות שונות מאוד מאלה שנחווה בארץ. לעומת זאת, בסיני המחיר ל-7 לילות בסוכות, לזוג+2 כולל ארוחת בוקר, צונח משמעותית: 4,000 שקלים בסך הכול. יש פער מחירים עצום בין סיני לאילת ודובאי.
למרות ההסכם עם האמירויות והחלומות הזוהרים על חופשה מדהימה שם, אציג בפניכם את נקודת המבט שלי, ואפתח בשאלה: האם התייר הישראלי באמת ירגיש תחושת ביטחון להגיע לדובאי לאחר תקרית ביטחונית?
על פי התאוריה הדרמטורגית של הסוציולוג ארווינג גופמן, החברה מדומה לתיאטרון ובני האדם לשחקנים. האדם הוא מעין שחקן המופיע על במה והוא יכול לעטות על פניו כל מסכה שירצה, ובאמצעותה יציג את עצמו כפי שירצה. בהקשר התיירותי, ישראלים אשר נוסעים לסיני – אזור שמרחפות מעליו אזהרות מסע של איום בסבירות גבוהה מאוד – מתארים את המקום כמעין עיירת חוף שלא קשורה לשום טריטוריה, דקה נסיעה מאילת, עם מחירים נמוכים מאוד ואטרקטיביים לחופשת בטן-גב מושלמת. למרות אזהרות המסע ולמרות ההיסטוריה הלא כל כך מרשימה עם מצרים, אנחנו בכל זאת מצליחים לשים את המסכה של התייר השמח שנהנה מחופשה מדהימה של הכול כלול בלי קשר ליחסים המדיניים. אם יש הסלמה או אירוע ביטחוני אנחנו לוקחים פסק זמן קצר מסיני, ולאחר זמן קצר מרגישים בנוח שוב לעטות את המסכה של התייר המאושר ויוצאים לעוד חופשה עם הילדים בסיני. כי מה רע בחופשת בטן-גב בזול?
בשונה מסיני, דובאי נמצאת כשלוש שעות טיסה מישראל, מדינה מוסלמית ושמרנית שבה לא מומלץ להתנשק במרחב הציבורי או ללכת בבגדים חשופים. מחיר החופשה בדובאי בשקלול עם הטיסה אינו נמוך באופן ניכר ממחיר חופשה באילת. אני מסכים שדובאי היא אטרקציה אמיתית שבה נרגיש כמו בסרט מהוליווד, ולטייל במדינה שלא העלנו בדעתנו שנדרוך בה נראה כמו חלום. אבל לפי דעתי, אם תהיה הסלמה או אירוע ביטחוני כלשהו – ואירוע כזה עשוי להתרחש גם בדובאי עצמה, בגלל פעיל אסלאם קיצוני ששונא את ישראל או אירוע שמתקשר פוליטית לאמירויות – באותו רגע, ובשונה מסיני, יכול להיות שנשאל את עצמנו יותר מפעם אחת: האם אנחנו מעוניינים לשים את המסכה של התייר המאושר, או לבלות בחופשה במקום אחר?
התקווה שלי היא שנוכל לטייל בשלום בדובאי בתחושת ביטחון כמו שאנחנו מטיילים בלונדון, בלי דעות קדומות, ובאותו אופן יגיעו לישראל אזרחי האמירויות ויכירו אותנו, התושבים שגרים כאן. אולי זה גם יוביל לשלום סוף סוף. אבל לפעמים המציאות מורכבת יותר משהיא נראית על הנייר.
10 תגובות
כל הדרכים מובילות לרומא . מתן כל לחי על המאמר בתקווה שיהיה לנו שלום אמיתי
האם זה ימשך גם לטווח ארוך? אם כן אז זה יכניס שינוי מהותי בשני הצדדים.
מעניין ומסקרן לדעת כיצד לטווח הארוך, התיירות תשפיע באופנים השונים. מקווה שרק לטובה 🙂
אוכל
שופינג
קזינו
ויהיו אפילו הופעות של עומר אדם
במידה ויחתמו הסכמים שיכוונו לזה, אנחנו נתחיל לראות קמפיינים פרסומיים של מה שצינית וככול הנראה זה יהיה בכפוף להסכמים עם חברות שונות בדובאי.
יהפכו לאוהאדים של קבוצות באמירויות.
ביום מן הימים נארח כאן משחקי ידידות בין מכבי תל אביב לדובאי.
הבילויים מאוד שמרניים וקוד ההתנהגות לא מתפשר
עלויות גבוהות עשויות להוות סינון בשוק הישראל לאוכלסיה שתרשה לעצמה להוציא סכום גבוהה בתמורה לחווית טיול שטרם הכרנו. לגבי הבילוים, במועדונים ספציפים יש אישור לשתות אלכוהול, אך אסור להיות שיכור בפומבי… לא יהיה שם חגיגות עד אור הבוקר.
לעניות דעתי,
על השלום המבורך מדינת ישראל תאלץ לעבוד, לפתח ולקדם את הקשרים, ע״י דיפלומטיה וקשרי מסחר בין חברות לטווח ארוך.
תיירים ישראלים שברובם יבלו במלונות ויזכו להכיר רק את ״הבמה הקדמית״, לא יספיקו בשביל להוריד ולהפחית את רמת האי וודאות והתפישות סיכון בקרב המבקרים הישראלים.
להבדיל משלום קר כמו עם ירדן ומצרים,
המדינה תצטרך להשקיע מחשבה רבה ולפתח תוכנית אסטרטגית, כך שהאימרתים תמיד ירצו לשתף פעולה עם ישראל בכל מגוון התחומים( לתת לאימרתים ערך גבוה).