מי שלא מעז בתקופת משבר – שלא יעז בכלל

משבר הקורונה הינו המשבר הגדול ביותר שהעולם הכיר ב-100 שנה האחרונות שנובע מווירוס ולא ממלחמות. המשבר הגדול ב-1929, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוציא אנשים לרחובות לא במטרה להפגין אלא פשוט כדי למצוא מקום לישון ולגור, כי הם איבדו את ביתם. המשבר קרה לאחר מלחמת העולם הראשונה וסיבותיו היו ידועות ונעוצות בכלכלה. מלחמת העולם השנייה הייתה קטסטרופה עולמית, אך סיבותיה ידועות וגם פתרונה. ממלחמת העולם השנייה העולם יצא מחוזק.

המשבר הנוכחי כתוצאה מווירוס הקורונה הביא על העולם פחד ופאניקה בממדים שלא ידענו כמותם. לשם השוואה, משבר וירוס הסארס ב-2003 היה מפחיד – הוא גרם למותם של כ-750 בני אדם ולנזק כלכלי של כ-40 מיליארד דולר בכל העולם. אך משבר הקורונה, שהתפרץ לפני כשלושה חודשים, כבר גבה את חייהם של מעל 4,000 בני אדם, והמספר עולה מדי יום. הוא גם גרם לנזק כלכלי הנאמד במעל ל-500 מיליארד דולר – עוד מספר שרק ילך ויעלה.

עולם התיירות לא חווה משבר כזה מעולם. עולם התעופה וארגון חברות התעופה הבין-לאומי (יאטא) כבר מעריך את הנזק ביותר מ-120 מיליארד דולר, ולהערכתי הנזק יגיע ל-200 מיליארד דולר בחודש הקרוב, כי המצב ילך ויחמיר לפני שימצאו את הנוגדן או התרופה. ההתאוששות ממשבר כזה אינה פשוטה ותדרוש זמן. גם בהנחה שבחודשיים הקרובים תימצא התרופה, עד שהתיירות הנכנסת בכל העולם תתאושש יעברו שנה עד שנתיים. בתיירות היוצאת הזמן קצר יותר, חודשים אחדים.

בארץ שלנו הנזקים כבר מוערכים במיליארדי שקלים. אל על הודיעה לבורסה על נזקים של 150 מיליון דולר עד כה, ואני צופה שהנזק יגיע לכ-200 מיליון דולר ויותר. ענף המלונאות יסבול בתקופה הקרובה מנזק של יותר ממיליארד שקלים בעקבות כל ביטולי התיירות הנכנסת, קבוצות, כנסים ועוד. תיירות הפנים עדיין קיימת, בעיקר בבודדים, אבל במינון נמוך מאוד, ואני מעריך שתוך חודשיים הנזק לענף המלונאות יגיע ליותר מ-3 מיליארד שקלים. ענף משרדי הנסיעות נפגע כתוצאה מירידת הכנסות ועמלות מכירה, שיורדות בתקופה הזאת לכמעט אפס. הפיטורים בענף נרחבים ביותר, רבים מהעובדים יצאו לחל"ת ורבים אחרים מממשים ומנצלים את ימי החופש השנתיים. ותיקי ענף התיירות אינם זוכרים משבר כזה, עוצמה כזאת של נזקים והפסקת פעילות. הבעיה העיקרית במשבר הנוכחי היא שאיש אינו יודע מתי הוא יסתיים ומתעורר פחד מהלא נודע. כרגע אין כל פתרון תרופתי לווירוס המתפשט לעוד ועוד מדינות, והסוף אינו נראה באופק.

עם זאת, בכל משבר יש גם הזדמנויות. יש חברות עם מנהלים טובים שמצליחים לצלוח את המשבר ולשרוד, וזה יפה מאוד, אבל חברות שיש להן מנהלים מצוינים המעלים רעיונות מחוץ לקופסה – הן החברות שיצליחו לא רק לשרוד אלא גם לזנק ולהשתפר.

נסתכל על חברת אל על, חברת תעופה ותיקה מאוד הקיימת מעל 70 שנה, שהייתה חברה ממשלתית ועברה להיות חברה פרטית עם מניית זהב למדינה. החברה נתונה בקיפאון תמידי ובהפסדים. בעבר הם מומנו על ידי המדינה וכיום היא מסובסדת במיליוני שקלים עבור הוצאות הביטחון שלה. לולא העזרה בהוצאות הביטחון סביר להניח שהחברה הייתה מפסידה מדי שנה ואולי אף מגיעה לחדלות פירעון ופשיטת רגל, כפי שקרה לחברות מסורתיות רבות באירופה ובעולם.

הבעיה של אל על היא לא רק הביטחון אלא בעיקר הוצאות כוח אדם. לאל על יש כ-40 מטוסים, אך שימו לב למצבת כוח האדם שלה: סך הכול החברה מעסיקה מעל ל-6,000 עובדים, ביניהם 500–700 טייסים, ששכרם נחשף לנו במשבר הטייסים לפני שנתיים ועומד על 50 עד 180 אלף שקלים לחודש. ההצטיידות במטוסים חדישים בשנים האחרונות – "הדרימליינר" – אולי נעשתה מאוחר מדי, אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. עם זאת, היא הביאה את החברה לחובות אשראי של מיליארדי דולרים.

ההזדמנות של אל על לצאת מחוזקת מהמשבר היא לעשות מהפכה בתחום כוח אדם של כלל עובדי החברה בכלל המגזרים. זה כואב, אבל עליה לחתוך את מצבת כוח האדם ב-4,000 עובדים ולהתחיל להתנהג ביתר חסכנות. עליה להתנהג לפי המושג שאני מחדיר לעולם התעופה ומשרדי הנסיעות ושעליו אני מרצה במכללות ובבית ספר לתיירות של אוניברסיטת חיפה – LCTA (Low Cost Travel Airlines) –מבחינת ההוצאות להתנהג כמו חברת לואו קוסט ומבחינת השירות להתנהג כחברת תעופה רגילה.

המשמעות היא כבירה: לצאת מהמשרדים הגדולים למשרדים קטנים יותר, לשנות את אזור הנוחות שהעובדים התרגלו אליו, למכור בניינים ונכסים, להיכנס לתחומים אחרים בעולם התעופה – מלונאות, תיירות, נדל"ן בארץ ובעולם. זה הזמן לרכוש חברות תעופה נוספות, זה הזמן לרכוש את ישראייר או ארקיע, זה הזמן להיכנס לשוק התעופה של הלואו קוסט דרך רכישת חברה זרה שתפעיל את המטוסים, לא רק מישראל ולישראל אלא בתוך אירופה עצמה. בתקופת משבר כזאת לוועד העובדים של אל על יהיה קשה להתנגד למהלכים קיצוניים ולשינויים ההכרחיים לא רק להבראת החברה אלא כדי לאתחל אותה מחדש ולהפוך אותה לשחקן בעל משקל בעולם. מי שלא מעז בתקופת משבר – שלא יעז בכלל! חשוב מאוד לפתוח כבר עכשיו צוות חשיבה שכולו קשור ליציאה מהמשבר ולהכנת תכנית אסטרטגית לפיתוח החברה לאחר המשבר.

חברת איסתא מדגימה היטב איך הופכים משבר להזדמנות. החברה הודיעה שהיא סוגרת את כל 50 הסניפים שלה, וזאת החלטה דרמטית שלא הייתה כמוה מיום היווסדה לפני 64 שנים. להערכתי לאחר המשבר היא תסגור 50% מהסניפים ויותר, תגדיל את מרכזי ההזמנות שלה ותשקיע בטכנולוגיה. יש לציין שאיסתא, כבר לפני שנים רבות בעקבות משברים דומים, החליטה להיכנס לתחום הנדל"ן, וכיום הוא תופס חלק ניכר בנכסי החברה וברווחיה.

אני אופטימי, כי מניסיון – המשבר יעבור. זאת רק שאלה של זמן. אני אופטימי כי תיירות היא כבר לא מותרות אלא צורך. אני אופטימי כי מיד אחרי המשבר כל העולם ירצה לטוס ולנפוש ולהמשיך לעשות עסקים. אני אופטימי כי מי שלא אופטימי לא יכול לעבוד בעולם התיירות, התעופה והמלונאות.