פאייה, דגים וטאפסים

בעיר מלגה, השוכנת בדרומה של ספרד, יש מסעדות רבות. מספרן נאמד באלפיים וכמה מאות, וההסבר לכך נעוץ בין היתר בעובדה שמדובר באזור תיירות עולמי שבו גואים גלי נופשים של תיירות פנים ועוד יותר של תיירות מרחבי העולם. חלק ניכר מהמסעדות מרוכזות במרכז העיר, בעיקר בכיוון האזור העתיק, שם משתרעים מדרחובים עמוסים בבתי אוכל.

למבקר במלגה כדאי להתמקד בעיקר בגסטרונומיה המקומית. ואם דרך זו מקובלת עליכם, הרי יש כאן שני כיוונים עיקריים. ראשית, בשל הסמיכות לים האזור מתמחה בהכנת מנות טובות של דגים ופירות ים. מנה שנייה וחשובה לא פחות לדעתי היא הפאייה, שמקורה בחבל ארץ זה של ספרד. מדובר במנת מחבת שכוללת שלושה מרכיבים עיקריים: אורז, שמן זית וזעפרן. על התשתית הזאת מוסיפים מרכיבים שמבחינים בין המנות – דגים, ירקות, בשרים או פירות ים. אל שתי המנות המרכזיות האמורות מגיעים בדרך כלל דרך מנות פתיחה כלל-ספרדיות הנכללות בקטגוריית הטאפס – מנות ראשונות קטנות יחסית המשמשות בשעות הצהריים כמבוא לארוחה עצמה ובשעות הלילה כמלוות של השתייה האלכוהולית.

מבין המסעדות שזכינו לאכול בהן אני רוצה לספר לכם על אחת שבה ביקרנו ונהנינו שלוש פעמים, וקודם כול בשל העובדה שהיא מציעה בדיוק את שלושת המרכיבים הנ"ל. זוהי מסעדת Los Mellizos (התאומים), הממוקמת באותו אזור מרכזי שהזכרתי, ממש סמוך למדרחוב הקניות המרכזי של מלגה. מדובר בעצם בשלוחה של רשת שממוקמת במקומות שונים במחוז, אבל אני מתייחס כאן רק למסעדה שבה ביקרתי, שהיא חדשה יחסית וכתובתה Calle Sancha de Lara 7. המסעדה מחולקת לשני אגפים הממוקמים בשתי גדות של סמטה, במרחק של דקת הליכה זה מזה. בצד אחד ממוקם האגף העממי ובאחר זה הנושא את התואר VIP. אנחנו סעדנו באגף העממי בכל ביקורינו, ולכן רק אליו אתייחס כאן בסקירה. לטובת המתעניינים דווקא באגף ה-VIP אציין רק שהוא ששעות הפתיחה מוגבלות, ההושבה בו אלגנטית יותר, השירות מהוקצע יותר וכן הלאה. היצע המנות העיקרי וכן הבישול זהים. מבחינת דירוגה המסעדה ממוקמת בערך בסוף העשירון העליון של מסעדות העיר.

המסעדה מבוקשת מאוד, ובימי ושעות השיא היא תמיד מלאה. המיית המקום היא בהחלט חלק מהאווירה, אולם שימו לב כי בסוף השבוע בשעות עמוסות הצפיפות וההמתנה פוגעות בהחלט בהנאה. ההושבה במקום בכל מקרה צפופה למדי. השולחנות והמושבים פשוטים. המלצרים אצים רצים, אנגלית איננה הצד החזק שלהם, אבל אפשר לתקשר איתם. ההגשה פשוטה. אין אדיבות מופגנת. המחירים לא יקרים יחסית לספרד, וזולים יחסית למקובל בתל אביב.

מבחר האוכל כאן גדול ומגוון, ואסתפק בדוגמאות ממחישות. במנות הפתיחה תמצאו סלט מעורב, אבוקדו עם סרטנים, קרפצ'יו סלומון, אנשובי עם ריבת עגבניות, סלט פלפל קלוי – וזו רק ההתחלה. התפריט כולל מעל עשרה סוגי דגים בצורות הכנה שונות. יש גם מאכלים מקושקשים של חומרים לא שגרתיים, כגון ביצים, סלמון, ארטישוק ועוד, מאכלי אורז רבים ובראשם פאייה, עם תוספות שונות של בשרים, דגים או פירות ים או צירופים ביניהם. ויש פירות ים בפני עצמם, כולל כאלה שאינם מצויים במקומותינו. ואלה אינן אפילו כל הקטגוריות. נא לשים לב גם למבחר של יותר מעשרים קינוחים. בקיצור, רעבים לא תצאו מכאן. מה שחשוב יותר מכול, החומרים טובים והבישול טוב. מה צריך בן אדם בשביל לסעוד וליהנות במטבח שאיננו זמין לנו בחיי היום-יום. מבחר האלכוהול, ובמיוחד זה של היין, מספק בהחלט.

אם אתם מבקרים במלגה ומחפשים מסעדה נעימה ומשביעה במרכז האמור, המסעדה הנסקרת תספק כנראה את צרכיכם. אנחנו שבנו וחזרנו למקום.