סנט פטרסבורג – העיר היפה ביותר בעולם

מסע מקיף עולם (אירופה 10)
סנט פטרסבורג

עליתי על רכבת הלילה ממוסקבה לסנט פטרסבורג. במשך רוב הנסיעה, שארכה שש שעות, ישנתי על דרגש חורק. בבוקר הגיעה הרכבת לתחנה הסופית, יצאתי אל הרחוב וישר נגלה למולי האובליסק המפורסם. לימים נודע לי כי מכאן יצאו הבולשביקים לכבוש את ארמונות הצאר, המהפכה החלה.

עוד במוסקבה, דרך אתר הקואצ'סרפינג, מצאתי זוג היפסטרים רוסים, טניה ואלכס, הוא מהנדס תוכנה והיא מעצבת גרפית, שהסכימו לארח אותי בדירתם לא רחוק ממרכז העיר. זוג מיוחד שהרעיף עליי חום ופינוקים והראה לי הכנסת אורחים מהי.

סנט פטרסבורג היא בעיניי העיר היפה ביותר בעולם. כשהצאר פטר הגדול בנה אותה, הוא דרש שכל סתתי האבן באימפריה יגיעו לבנות את העיר החדשה שלו. הצאר אסר במשך שלוש שנים לבנות אפילו מבנה אבן אחד בכל האימפריה מחוץ לתחומי העיר. סנט פטרסבורג שונה מאוד ממוסקבה. האדריכלות בה מאוד אירופית בניגוד למוסקבה שמתאפיינת באדריכלות מודרנית עם טוויסט סובייטי מבוטן. מערכת תעלות מים רחבות משסעת את חלקי העיר המרהיבה, מרשימה אף יותר מזו שבאמסטרדם.

להבנת ההווה צריך לעמוד על מערכת היחסים בין סנט פטרסבורג למוסקבה, להכיר את המהלכים ההיסטוריים שהתחוללו לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. במשך 200 שנה עד למהפכה הבולשביקית הייתה סנט פטרסבורג בירת האימפריה. מוסדות הממשל והצבא ישבו בה וגם הצאר עצמו. עם סיום שלטונו של הצאר אלכסנדר ה-2, יצרו מנהיגי המהפכה זהות רוסית סובייטית חדשה שאינה משויכת להיסטוריה המעמדית הבורגנית וללאום. הבולשביקים שאפו למחוק כל זיכרון וקשר לצאר ולשלטונו, ולהעצים את הפרולטריון – הפועל החדש. מוסקבה חזרה להיות הבירה ומקום משכנם של בנייני המשטר הרוסיים ושל ברית המועצות בכלל. שמה של סנט פטרסבורג שונה ללנינגרד.

במעבר חציה, בעודי מתרשם מהעיר המופלאה, אני שומע רוסית מתובלת במילים עבריות. מסתכל לאחור ורואה שתי בנות. מסתבר שהשתיים, שעלו ארצה בילדותן, נמצאות פה בשליחות של הסוכנות היהודית להסברה על מסלולי עלייה לצעירים ועידוד פעילות של תנועות נוער ציוניות. הן המליצו לי ללכת לבר-מסעדה בשם "בקיצור". מסעדה ישראלית שקירותיה מלאים כיתובים בעברית. המקום נראה כמו בר תל אביבי טיפוסי. הזמנתי לי חומוס ומג'דרה, מקווה שטעמם יחזירני הביתה.

על הבר פגשתי את אלי (איליה) שנולד פה, עלה לבד עם פרויקט נעלה ושירת בצה"ל. אוהב מאוד את ישראל, מהאנשים היותר ציוניים שיצא לי לפגוש עד כה במסע. הוא הגיע לבקר את המשפחה שלו. עם כל הכבוד לישראל, ביחס לסנט פטרסבורג אנחנו פריפריה נידחת. אלי כמובן לא כל כך הסכים איתי. ובכל זאת, העושר התרבותי של העיר הזו הוא משהו שטרם נתקלתי בו.

למחרת, בדרך בלתי מוסברת, היה לי כרטיס להופעת הבלט "רומיאו ויוליה". ההופעה התקיימה בתיאטרון מרינסקי, בניין שנבנה אי שם במאה ה-19 ועדיין משמר את עוצמתו והדרו. בדרך לשם תכננתי לקחת את הרכבת התחתית, בתחנה עצר אותי שוטר והורה לי לצאת, מסתבר שהיה פיגוע ושישה אנשים נהרגו. כל קווי הרכבת התחתית נסגרו. כל הרחובות והמדרכות מלאו עד אפס מקום בעוברי אורח בדרכם מהעבודה הביתה. ברגע האחרון עליתי לאוטובוס החשמלי והגעתי בזמן לאולם.

שלוש וחצי שעות של בלט, אני מודה שזה קצת יותר מדי עבורי. אחרי המערכה השנייה התחלתי לנקר. אבל למדתי על יופייה של נוצה. משל רוסי: כשאתה מסתכל על תרנגולת קשה לך לראות יופייה, היא נראית כתרנגולת. אבל קח לך נוצה אחת ותתבונן בה, ראה כמה פרטים קטנים מרכיבים אותה, כמה רכות יש בה, כמה היא סימטרית. ועכשיו תביט שוב בתרנגולת. כך היא הבלרינה, כמו נוצה עדינה שמרחפת לה בין האוויר לקרקע, לבד על הבמה. הריקוד של הבלרינה הבודדה יפה יותר מכל הכוריאוגרפיות המורכבות מעשרות רקדנים. בסופו של דבר, הכול תלוי בבלרינה.

התארחתי בדירה של טניה ואלכס סבלי, דירת אוליגרכים הממוקמת סמוך לאובליסק הבולשביקי, שבה שישה חדרי שינה, סאונה וג'קוזי. באחד הימים טניה ואלכס הזמינו כמה מחבריהם, ומבלי שהכרתי איש בסנט פטרסבורג חגגתי יום הולדת 30 בדירת פאר, כשסביבי כ-15 איש שמחים וטובי לב. מבעד לחלון נראו פתיתי השלג שהחל לרדת. אם כבר יום הולדת 30 – אז בדיוק כך.

למחרת הלכתי עם חבר לחפש בר לשבת בו. לפתע עצרה לידינו לימוזינה ארוכה שחורה ונוצצת, יצאו ממנה כמה בחורות. אחת מהן הייתה לבושה בשמלה ירוקה עם פייטים בוהקים, היא פנתה אליי ואמרה: "היי, אני אנסטסיה, יש לי יום הולדת היום, תבואו איתנו לבר קריוקי פה למעלה?". שאנחנו נגיד לא?! חוויה רוסית מומלצת. כולם שיכורים, שמחים ושרים בזיוף שנשמע מדויק.

למחרת אנסטסיה הזמינה אותי וחברה נוספת לבקר במוזיאון קנסטקמארה לאנתרופולוגיה,  The National History Museum גרסת רוסיה. המוזיאון על מוצגיו המוזרים אינו מרשים במיוחד, אך המבנה שלו מרשים ביותר. הוא ממוקם לא רחוק מהאקדמיה הימית של חיל הים הרוסי.

מחר אני עולה על רכבת חזרה למוסקבה ושם מחליף ועולה על הטרנס-סיבירית.

5 דברים שחייבים לעשות בסנט פטרסבורג:

  1. להסתובב באזור בניין האקדמיה הימית.
  2. לבקר בתיאטרון מרינסקי.
  3. לאכול במסעדת "בקיצור".
  4. לבלות ערב במועדון קריוקי.
  5. להתארח בבית של מקומיים.
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. האם ברצף, או שזה נעשה קטעים קטעים בתקופות שונות. לא ממש ברור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו