מלון בגישה שונה

במדור זה אינני כותב בדרך כלל על בתי מלון. הפעם אני חורג ממנהגי מכיוון שבכוונתי לספר לכם על מלון השייך לרשת חריגה, שמתבססת על קונספט שונה מזה של המלונאות הקלאסית. הואיל ומספר המלונות ברשת הולך וגדל והם מתפזרים ברחבי תבל, גדל הסיכוי של כל אחד מקוראינו להיתקל במלון שכזה. מה עוד שכנראה מדובר בקונספט מצליח שעשוי להפוך לפופולארי. מאמר זה יהיה הכנה מקדימה, שתקרב אורחים מתאימים לבחור במלון של הרשת ותמנע אי שביעות רצון מכאלה שהרעיונות של הרשת אינם מתאימים להם.

ברשת כבר משובצים 20 בתי מלון הממוקמים בשלוש יבשות. 13 באירופה, 4 בארצות הברית, 3 באסיה. לכל אחד מסניפי הרשת שם משלו, אולם כולם מזוהים באמצעות שמה של הרשת – CitizenM. מבחינה רשמית הרשת מצהירה כי מטרתה להיות מובילת השינוי בתפישת המושג "מלון". תוך כדי כך הם מקווים להקרין השראה על הדור החדש של הנוסעים אל הערים הגדולות בעולם, באמצעות הפיכת סגנון החיים המפואר לזמין ובמקביל הבטחת החזרי השקעה גבוהים למשקיעים מכספם בחברה.

ראשית לכול חשוב להבין כי מדובר בבתי מלון שנועדו לאנשי עסקים, למי שנוסעים לפגישות ולכנסים מקצועיים. עובדה ראשונית זו מכתיבה רבים ממאפייני המלונות האמורים, שבהחלט עלולים שלא להתאים לכל תייר. מלונות הרשת ממוקמים במרכזי הערים. החדרים קטנים יחסית, לכאורה כדי לאפשר את הגדלתם של השטחים הציבוריים. בכל חדר מיטה כפולה אחת, והוא נועד לארח עד שני אנשים. אין אפשרות להוסיף מיטות בחדר, ואין יוצאים מן הכלל. החדרים בולטים בתחכום, החל בציוד וכלה בעיצוב. מתקני החדר נשלטים באמצעות iPad, כולל הטמפרטורה, וילון הלילה, וילון היום, מכשיר הטלוויזיה, עוצמת התאורה והשעון המעורר. הריהוט והציוד בחדר חדישים.

אין מי שיקבל את האורח בכניסה למלון. הוא עושה את הקבלה בעצמו באמצעות מסך מחשב וכרטיס האשראי. כך גם היציאה מהמלון. חדר האוכל משמש גם כחלל הציבורי וגם כדלפקי קבלה. אנשי הצוות המגישים לאורחים שיושבים לשתות או לאכול, הם גם מי שמסייעים לפתור בעיות רישום, כניסה, עזיבה, תשלום, תלונות וכדומה.

שהיתי ימים מספר במלון הרשת בקופנהגן. הייתה זו הזדמנות לבחון אישית את הקונספציה החדשה ואת מידת ההתאמה של המציאות להצהרות. דבריי מתייחסים אך ורק למלון הרשת בבירת דנמרק, היחיד ברשת האמורה שהתארחתי בו עד כה. מלון זה ממוקם ממש במרכז העיר, ליד כיכר בניין העירייה ובמרחק הליכה מהתחנה המרכזית – לכן אפשר להגיע בקלות אל כל מקום באמצעות הרכבת – וכן מהמדרחוב המרכזי של הקניות והמסעדות, מהמוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית וכן הלאה.

מיד בכניסה למלון הכול נראה שונה. מצבע השטיחים ועד מבנה החדרים. המרחב הפרטי במלון, כמו גם זה הציבורי, מקושט, צבוע ומאובזר בצורה חדישה, צבעונית, שונה, חריגה ומתבלטת במתכוון. שטח החדרים קטן, שני אנשים עם מזוודות וציוד יוצרים כאן גודש. נפח הארונות אינו מספק. כשפנינו למישהו מהצוות וסיפרנו לו שאנחנו מאוכזבים מגודל החדר, הוא הציע לנו לעבור לחדר גדול קצת יותר, ומיד הסכמנו ועברנו. הוא גם הציע לנו לעבור לחדר שלישי, גדול עוד יותר, אבל כבר ויתרנו. כל זאת אף שבהצהרות הרשמיות נאמר שכל החדרים זהים ברמתם.

הנה עוד כמה נקודות חיוביות הראויות לציון. הציוד חדש ומתפקד כהלכה. סביר להניח שזה מתאפשר בעיקר משום שמדובר בסניף שפתח את שעריו לפני כחצי שנה בלבד. המקלחת והשירותים, על כל הנכלל בהם, אפילו המגבות, ברמה גבוהה. המיזוג טוב, ולנו זה היה חשוב במיוחד. המיטה, המזרון והשמיכה היו ממש מעולים. מכשיר הטלוויזיה מצויד במגוון תחנות ומאפשר גם סרטים בחינם (אף שאותנו אינם מעניינים). טרם ההגעה יצרתי פעמיים קשר אינטרנטי ישיר עם המלון, וזאת בשעות הלילה. תמיד נעניתי בזמן אמת וקיבלתי מענה לשאלותיי.

הערות פחות חיוביות יש לי על התפריט המוגבל של המסעדה הפנימית. הצוות טרוד יתר על המידה בשעות העומס, ובזמנים אלה ההמתנה מתארכת. הצוות משתדל להיות נחמד, אך הבעיה העיקרית היא כי הוא איננו מתמצא באפשרויות הבילוי בעיר – הצגות, מופעים, טיולים, מוזיאונים, מסעדות. הוא מתודרך לא לעסוק בהמלצות ולא לבצע הזמנות עבור האורחים. יעמידו לרשותך מחשב ויעזרו לך לחפש, אך לא יותר מכך. נוסף לכך, השטחים הציבוריים אינם רחבים, ולמעשה היו כמעט תמיד ריקים. ולבסוף, בעיניי חלק מהקישוטים והסיסמאות סתמיים, מוגזמים ומיותרים. אולי שאלה של גיל. לעומת זאת הצורה החיצונית של המלון פחות מסתמית, וזה בולט לנוכח הצעקנות הפנימית.

לסיכום, ככל שהתרגלתי לעניין, הסתגלתי ואף אהבתי את השהות במלון. בין היתר כי הייתה זו חוויה שונה. למי שלא דוחה את הרעיון על פניו, אני ממליץ לנסות פעם אחת סוג קצת אחר של מלון, ועל בסיס ההתרשמות האישית להחליט לגבי המשך הדרך.