אפלולי כהלכה

מועדון הג'אז "רוני סקוט" בלונדון
צילום של המועדון רוני סקוט
מועדון רוני סקוט

נתחיל מתמונת הכותרת. לא בכדי בחרתי בה. הנגנים והסגנונות על בימת מועדון ג'אז מתחלפים כל העת, האווירה נשארת. אני סבור כי מועדון ג'אז צריך להיות חשוך, את זאת ביקשתי להמחיש בצילום. מעט אור צריך להישפך על הבמה בלבד ולא יותר מכך. ברוני סקוט (Ronnie Scott's), מועדון ג'אז ידוע בלונדון, מקפידים על כך, גם בהפסקות. מעטים יחסית המועדונים שפועלים כך, וחבל, לטעמי האישי.

בעוד כשנתיים יעברו 60 שנה מאז הוקם המועדון בידי זה שאת שמו הוא נושא. אמריקני שתקע יתד בבירת בריטניה. מועדון ששרד שנים רבות כל כך, כנראה היכה שורש כהלכה ואין סיבה שלא ימשיך כך גם בעתיד הנראה לעין. במיוחד כשבמרבית הערבים כל המקומות מוזמנים מראש. הכרטיסים להופעות בולטות אוזלים ימים לא מעטים טרם ההופעה.

לאחרונה הייתי שם פעם נוספת. אחרי מעל 25 ביקורים במועדון הג'אז של רוני סקוט, במהלך כמה עשרות שנים, אני מרשה לעצמי להביע דעתי על המועדון ששמו מוכר לחובבי סוג זה של מוזיקה בכל העולם. וכבר כאן באמצע המאמר אני מבקש להבהיר כי לדעתי כל מי שאוהב סוג זה של מוזיקה ומבקר בלונדון, חייב לעצמו ביקור במקום לפחות פעם אחת.

העצה החשובה ביותר הנה להזמין כרטיסים מראש באתר האינטרנט של המועדון. ככל שתקדימו להזמין ייפרשו לפניכם יותר אפשרויות. האמנים מתחלפים כאן בתדירות גבוהה ותוכלו למצוא הרכבים וסגנונות משנה קרובים ללבכם. המתנה עד לרגע האחרון תותיר אתכם במקרים רבים ללא סיכוי להשיג כרטיסי כניסה.

האולם מתחלק לשני חלקים. הקטן שבהם מישורי ונמצא מול קדמת הבמה. כאן רואים הכי טוב. כאן גם יושבים בנוחות יחסית, ליד שולחנות. רוב המקומות ערוכים במדרון משלושת צדי הבמה. הישיבה כאן בטורים, על ספסלים ארוכים עם משענת, ולפני כל יושב שולחן טורי צר. מבחינת האקוסטיקה כל המקומות טובים באולם שאיננו גדול מדי. יש כמה רמות מחירים, בהתאם למקום הישיבה. בחלק קטן מהמקומות לא רואים חלק ניכר מהבמה, למשל כאלה שעמודים ניצבים בינם לבין הנגנים. אם זו האפשרות היחידה שנותרה, אני אישית מוותר על ההופעה. מקומות אלה מצוינים מפורשות באתר האינטרנט והם הזולים ביותר.

המועדון איננו מקדש קולינארי. אבל לשבת במועדון ג'אז וללגום קצת אלכוהול ואולי לאכול משהו קטן והולם לצדו רק מוסיף להנאה. תמצאו כאן כנראה משהו שיספק את מבוקשכם אם הציפיות אינן מופרזות. השירות יעיל. המועדון ממוקם בלב רובע סוהו, מרכז של בילויי לילה. מומלץ לשוטט קצת בסביבה בין הברים אחרי ההופעה ברוני סקוט.

האמנים המופיעים כאן הנם אמנים מובחרים בתחום מבריטניה, ארצות הברית ויתר מדינות העולם. לא מעט אמנים בנו כאן את המראתם המקצועית, אחרים שכבר קנו עולמם כיבדו את המקום בהופעותיהם. לפני כל הופעה, הנמשכת בדרך כלל שעה ורבע עד שעה וחצי, יש הופעה של הרכב מקומי לחימום האווירה. אם אתם כבר מבקרים במקום, אל תחמיצו את המופע המוקדם. בדרך כלל מדובר בביצועים טובים כשלעצמם, שגם יוצרים גיוון.

באתי לתאר מוסד או תופעה ששמו הולך לפניו בעולם כולו, ולא מופע מסוים. שהרי כעבור כיומיים המופע כבר מתחלף. אבל פטור בלא כלום אי אפשר. המופע שראיתי הפעם היה של נגן הסקסופון האמריקני (וחתן פרס הגראמי) קני גארט (Kenny Garrett). יתר ארבעת חברי ההרכב היו נגנים ברמה גבוהה שהפעילו באס, פסנתר, תופים וכלי הקשה. כמובן נהניתי מהמקוריות שביצירותיו, אם כי אישית אינני מתחבר לסגנונו. בהרכב כאמור שני מקישים, גדושי כלים מעבר למקובל, שניגנו בעוצמה ובמשך חלק לא מבוטל של ההופעה העלימו את הצלילים שהפיק הבאס, לעתים אף האפילו על הפסנתר. לא פעם היה זה גם גורלם של צלילי כלי הנשיפה. אלא שמתגובות הקהל הנלהבות ניתן היה ללמוד כי לא כל הקהל חשב כמוני. והרי יש לזכור שמוזיקת הג'אז בבסיסה באה לחבוט במוזיקה הקלאסית, ההרמונית והסדורה.

אם הייתם במועדון, או כשתזדמנו למקום, ראוי שתגיבו למאמר ותעשירו את חוויית הגולשים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי המלך?

על יחסי רוב, מיעוט ודילול מניות