גינס וג'וייס בחג הפסחא

טיול של בירה ותרבות ברחובות דבלין

רחובותיה של דבלין בירת הבירה מעוטרים בכרזות, בשלטים ובמודעות לקראת חגיגות 100 השנים ל"התקוממות חג הפסחא". באביב 1916 חברו יחדיו כמה קבוצות של שוחרי עצמאות אירים והתקוממו כנגד השלטון הבריטי שסירב בתוקף ובכוח להעניק לאירלנד עצמאות מדינית. זהו תאריך היסטורי, המציין התקוממות אזרחית נוספת בדרך הארוכה שעשתה אירלנד עד לשחרורה מהאימפריה הבריטית.

אירלנד ודבלין בירתה מפורסמות בעיקר בשל הבירה המשובחת ובשל הסופרים והמשוררים הגדולים. לבירה ולספרות מקום מכובד בתרבות האירית, ולעתים אף ניתן למצוא שילוב מעניין בין השתיים – משפחת גינס, הידועה בעולם כולו בשל מבשלות הבירה שלה, רכשה מבנה צנוע שישמש כאכסניה לשימור הספרות והשירה האיריות. במקום מוצגים צילומים דהויים ועותקי ספרים של מיטב הסופרים בני האי הירוק: ג'ונתן סוויפט, ג'יימס ג'וייס, ג'ורג' ברנרד שואו, שון אוקייסי וחבריהם, להנאת המבקרים בשעות הבוקר, טרם שתיית הבירה.

חלק לא מועט מן היצירות האיריות נכתבו על ידי יוצרים שחיו מחוץ לאירלנד, ובדומה לחלק מיצירות הספרות היהודיות הגדולות, שלא נכתבו במקורן בעברית, כך גם היצירות האיריות לא נכתבו באירית, אלא באנגלית או בצרפתית. סמואל בקט חי רוב חייו בפריז, ג'יימס ג'וייס, מגדולי הסופרים במאה ה-20, נדד באירופה ולא הרבה לשוב לדבלין כור מחצבתו, ברנרד שואו כתב בלונדון ואוסקר ויילד קבור בפריז.

בעוד שבועות אחדים יתקיים בדבלין הבלומס דיי, יום המנציח את התאריך שבו מתרחשת עלילת הספר יוליסס. ברחובות דבלין יצעדו המוני המעריצים של הספר. הם יעצרו בתחנות העירוניות שבהן עצר הגיבור ליאופולד בלום בדרכו באותו יום. נהר הליפי עודנו זורם גם היום באטיות אל הים, אולם את שורות הבתים הישנים שניצבו לאורכו במרכז העיר כבר גילחו, ובמקומם עומדים בנייני חברות ההיי טק: הבשורה החדשה של דבלין ותקוותה הכלכלית. רק ברחובות הפנימיים יותר מתגלה לעין דבלין של ג'וייס – רחובות צרים, בתים אפרוריים, חנויות מכולת ובגדים, שכבר כמעט אינם בנמצא בימינו.

דבלין 1

לצד הספרות והשירה פועם הלב של דבלין – נוזל כהה ומריר – הבירה. מאות פאבים חינניים פזורים ברחבי העיר ובעיקר במרכזה, טמפל בר, הנמצא לא הרחק מהטריניטי קולג'. סמטאות טמפל בר רוויות בירה וויסקי כבר משעות הצהריים. צעירים וזקנים מושכים מהבר כוסות בירה ולוגמים באטיות מכבדת את הנוזל.

דבלין התקיימה תמיד בפריפריה, פרוור מרוחק של האימפריה הבריטית. הבריטים לא נטו חסד לעם הקלטי הקטן ששמר על נאמנות לרומא הקתולית. הזיכרונות והמשקעים הקשים של הרעב הגדול וההגירה הגדולה, כמו זו של היהודים מרוסיה לאמריקה, נמהלים היטב בוויסקי של ג'יימסון ובבירה של גינס ובהרבה אחיינים אלכוהוליים שלהם, ובשירה נפלאה ובמחזאות משובחת, ובספרות גדולה, וגם בהרבה אהבה לכדורגל.

וכן, בדבלין עדיין מסתובבות נערות אדומות שיער, חן נדיר, ההולך ונעלם מן העולם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. מה אחוז התיירים הישראלים בדבלין שמגיעים להיתו של ג'ויס?

  2. בסדר, אבל יש הרבה מקומות פי כמה יותר מעניינים ושיש בהם הרבה יותר מה לעשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו