לאהוב עד כלות

על יחסים בעידן הווירטואלי
צילום: חביבה רוטשילד

השעה 08:20 ואני בשדה התעופה – לכן מגיע לי לייק; הגעתי לוונציה הקסומה – מגיע לי עוד לייק; ואם אתם אוהבים אותי באמת, כדאי שתדעו שאתמול בערב אכלתי דג במסעדה מדהימה, אבל הדג הזה לא שווה אף לא דירוג פעוט של כוכב מישלן זוהר ויוקרתי. תעשו לי לייק, בבקשה, ותביעו אתי את מורת רוחי. רצוי שגם תשתפו. כדאי לכם ולחברים של החברים שלכם לדעת: הדג הזה ממש לא שווה טעימה. כל האינפורמציה הזאת חשובה לא פחות מהידיעה על ביטול מתווה הגז על ידי בג"ץ.

קלות השיתוף והחיבור ההיסטרי למילים ולתמונות ברשתות החברתיות הפכו זה מכבר לנכס עתיר ממון ורגשות, הבעת דעות ושיפוט מהיר. הקשה קלה על המקלדת ואתה בפנים, נִסְפַּר בצוותא עם עשרות אחרים החושבים בדיוק כמוך, ושועטים בחיוך בלתי נראה בדרך אל היעד הנכסף – כמות לייקים מצופה. כמה שיותר, עדיף.

עשה לי לייק ואני לך, שהרי אנו ערבים זה לזה, דוגלים באהבת חינם ובסיוע לזולת, מה גם שאין זה כרוך במאמץ רב מדי. זה קל ופשוט. ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה המוכיח את עצמו שנים רבות. אז למה לא?

תרבות הלייק היא בהחלט תופעה חברתית שממנה ניתן ללמוד, או שלא, על תחומי עניין, על מערכות יחסים, על העדפות, על ביקורת ועל טעם אישי. משיכת מקלדת קטנה, מייתרת את הקולמוס, את השיח ואת המבט הישיר בעיניים. קצר ופשוט, מהיר וקולע.

אותי מעניין הצורך לתת חיזוק וירטואלי, ויותר מכך הכמיהה לקבל אותו קבל פייסבוק ועולם, ולהאמין שהוא אכן ניתן ביושר רב, לאחר מחשבה מעמיקה, בדיקה מקפת, אהדה אמתית. לחיצה קטנה על המקש מבטיחה חיי עד ושיפור מתמיד של הביטחון העצמי הזקוק, כנראה, לתמיכה בלתי פוסקת.

אינני מלינה חלילה על האמת ועל הצורך לפרגן, הראויים להערכה רבה, אלא על המשמעות העמוקה הכרוכה בהגעה להישגים אישיים או עסקיים במהירות הלייק. לא קיבלת די, הווה אומר שזה לא מספיק מעניין, יצירתי, משכנע, מועיל. שנה מדיניות, חשב מסלול מחודש וצא לדרך חדשה, אולי חשיבתך, מקורה בטעות אחת גדולה.

אנשים אוהבים כנראה להאמין ללייקים שהם מקבלים. לעתים קצת פחות, לעתים קצת יותר, זה עושה להם את זה. גם לי, אם לומר את האמת, לפעמים. צילומים יפים זוכים ללייקים רבים, ולמדתי שגם סיפורים על ילדים גורפים לא מעט קולות דוממים של לייקים. בעלי חיים, סיפורים הזויים ובקשות עזרה מקבלים לייקים המאופיינים ברחמים וחסד, בחמלה והבנה של הזולת. עם סגולה אנחנו, יאמר לזכותנו. עם רחום וחנון.

בימים של מתח, חדשות קשות לבקרים, הקצנה דתית פונדמנטליסטית בעולם, הגיגים על סדר הפסח הקרב ובא ועוד כהנה וכהנה, לא יזיק לשבת בבית בשקט מול המחשב. להמתין בנחת לישועה, למילה טובה ולקבל חיזוק באשר לעשייה האישית, המקצועית, המשפחתית, הלאומית, למה לא. אנו מחכים ללייק ועוד אחד מאנשים שאנחנו לא מכירים והם לא אותנו. כי מה זה משנה בעצם.

ואם אין לנו מחשב, לא חיבור לרשת חברתית כלשהי, או אולי גם חוסר רצון להיות שם בלי שום קשר לכלום, אפשר פשוט להיפגש, לדבר ולהסתכל בעיניים. מבט אחד ישיר שווה ערך לעשרות לייקים דוממים.

מבט מעמיק וחברות אמת. מפגש על כוס קפה ואהבת חינם אמתית שאיננה עולה פרוטה. שווה ולא יקר. מחמם את הלב, ויותר מכול, הכי אמתי שיכול להיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. חביבה נהניתי לקרוא כל מילה , אות ומשפט. כתבת מדהים וכל כך נכון.

  2. כתבת מקסים. עידן מוזר יש לנו, אין ספק, אני ששייכת כנראה לעידן אחר באמת לא מבינה את הדבר הזה של לייקים והמשמעות הכאילו עמוקה במרחב האינטרנטי. מקסים מה שסיכמת בסוף: באמת אין תחליף לשיחת פנים אל פנים עם כל המרחב של לראות כל מבט ומבע פנים ושפת גוף וגוון הדיבור ומחוות ההקשבה וכל העושר הזה של אדם לאדם ולא מכונה למכונה. שאפו אחותי, נדבר.❤

  3. רבים חברים בעשרות עד אלפי קבוצות. מי מהם באמת קורא את הפוסטים? רק בשביל לא להרגיש בודד בעולם דיגיטאלי? ככל שאתה מרובה "חברים" בפייסבוק, מרובה אנשי קשר ברשימותיך, כך אתה מסמן עצמך כיותר בודד, אומלל, מאוכזב, חי בשממה אמיתית בעולם דיגיטאלי.

  4. אחונה שלי,

    כתיבתך קולחת אותנטית וסופר מצחיקה אז יאללה מתי שותות קפה קטן(וארוחת בוקר גדולה וקינוחון ושוב קפה ..)

    אחותך התאומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך