החוק והמציאות בחברון – מדרון מוסרי חלקלק

סוגיית עונש המוות למחבלים
תמונה של דודי
ד"ר דודי אילת

התקרית שאירעה לפני ימים אחדים, שבה צולם חייל צה"ל יורה במחבל מנוטרל שכוב על הקרקע, מעלה שוב וביתר שאת את סוגיית עונש המוות למחבלים. בישראל, על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם עונש המוות בא לידי ביטוי עד היום רק במקרה היחיד של משפט אייכמן. בינתיים הרשתות החברתיות גועשות, פוליטיקאים, מימין ומשמאל, רוכבים על הגל, אך הפרקטיקה המוסרית והמשפטית האם להחיל את עונש המוות על מחבלים לא מתקדמת ולא נדונה בבית המחוקקים שלנו.

מבחינה מוסרית, העיקרון הדתי של "שן תחת שן ועין תחת עין" בשילוב תחושות רגשיות ו"צדק טבעי" מהווים נימוק רב עוצמה להצדקת עקרון עונש המוות. כשמדובר בפשעים פליליים הדבר יכול להוות גורם הרתעה, אם כי מאסר עולם ללא אפשרות חנינה יכול להרתיע לכאורה לא פחות. הגישה המוסרית הנקראת רלטיביזם מוסרי (יחסיות מוסרית), טוענת כי כללי מוסר נקבעים על פי תרבות, מקום וזמן וכי אין משמעות לכללי מוסר אוניברסליים שאפשר להחיל אותם על כולם כפי שטען הפילוסוף עמנואל קנט. הנגזרת מכך היא שבמזרח התיכון, מקום שהאלימות מלווה את חיינו כחלק מהקונפליקט הישראלי-פלסטיני, אנו נשיב לאויב כגמולו ובאותה מטבע של שלילת חייו כפי שלל הוא את חייהם של אזרחינו או חיילינו.

אחת השאלות העולות כאן היא מה קורה כשמדובר בפשעים אידאולוגיים שאינם פליליים, שבהם הרוצח יודע שיש סיכוי גדול שלא יצא חי מהאירוע? ואם יצא חי הוא עשוי להשתחרר בעסקת שבויים. בכל מקרה הוא יוגדר כ"שאהיד" בתוך האווירה של קידוש המוות למען המטרות הלאומיות הרווחות, כפי הנראה, בחברה הפלסטינית. האם עונש המוות אכן ירתיע את הצד המפגע או שרק יספק תחושות צדק טבעי של הציבור הנפגע?

על החלטותיהם של הפוליטיקאים בבואם לדון בנושא, משפיעים כמה גורמים וקהלי יעד. הראשון שבהם, הציבור הישראלי המפולג בתוכו בין ימין, שמאל ומרכז. השני, הממסד הביטחוני ועמדתו בנוגע להשלכות של צעד זה והאפקטיביות שלו. השלישי, הקהילה הבין-לאומית שהולכת ומצמצמת את עונש המוות במדינות רבות בעולם המערבי. הרביעי, סוגיות משפטיות-חוקתיות כמו עקרון החלת החוק במקרים של מחבלים יהודים כדוגמת יגאל עמיר, והשאלה מה קורה כשיהודי רוצח יהודי אחר או ערבי ממניעים לאומניים/ דתיים/ אידאולוגיים פוליטיים מנוגדים. והחמישי, הצד שמולו אנו נמצאים בעימות – הפלסטינים. עד כמה החלת עונש המוות תשפיע על יכולת הממשלה אל מול הצד הפלסטיני, אם במשא ומתן מדיני, אם בשחרור שבויים ואם מתוך רצון לנהל את הסכסוך כשמחבלים אסירים מהווים קלף מיקוח שיכול ליצור לחץ פנימי של הפלסטינים על הרשות ו/או על חמאס.

הפוליטיקאים נוקטים גישה של "להחליט לא להחליט", זהו גם סוג של החלטה. ההשלכות של החלטות אלו הן שיש פער גדול בין הנהלים והקוד האתי של צה"ל מצד אחד, לבין המציאות, ההוויה של אלימות והאמוציות הציבוריות המחלחלות אל צה"ל מהצד השני. בתוך הואקום הנוצר בין שני הצדדים הכול יכול לקרות והמדרון המוסרי הוא ארוך וחלקלק.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

29 תגובות

  1. הפוליטיקאים החליטו לנסות להעביר את הפרשה פעם ברעש בהתחלה ואחר כך בנסיגה כדי להרגיע את הימין. ככה לא נוהגים פוליטיקאים ישרי דרך.

    1. זוהי נקודה מעניינת. האם הפוליטיקאים מתאימים את עצמם לאווירה או יוצרים /משפיעים מתוכם על המציאות ועל האוירה ברחוב

      1. הפוליטיקאים משפיעים במישרין על האווירה ברחוב בדיבורם הבוטה וגרוע מכך המסית!

        1. פוליטיקאים מימין או משמאל שעושים סיבוב על האירוע היו יש ותמיד יהיו.זה שקוף ולא מוכיח דבר ,בטח שלא מנהיגות.

      1. שנאה לערבים ובמיוחד לערבים מחבלים שנוטרלו. זה מה שהניע אותו לפעולה.

  2. נוצר וואקום שלטוני בגלל ממשלה צרה וחוסר יכולת להחליט ולבצע. הכרזות מקוממות יש לרוב הביצוע למזלנו כושל בגלל בג"ץ וגם בגלל אי תפקוד של קואליציה צרה שתלויה בכל ח"כ סורר שמחליט ,למזלנו, כרצונו.

    1. שלום עמיהוד.כל זה נכון אבל איך אתה קושר את זה לאירוע עצמו?

  3. הניתוח הוכיח שהמחבל מת מהירי של החייל כשהוא מוטל על הקרקע פצוע חמור. איך נקרא לזה? רצח? חיסול? אולי בהגדרה יותר מכובסת מילולית וגם נקיה? או שנגדיר את מה שהיה כפי שראינו במציאות- חיסול. אין כאן ענין של אתיקה ומוסר כי זהו חיסול לשמו. בואו לא נמצא מילים אחרות למה שארע.

    1. חיסול היא הגדרה קשה מדי לטעמי גם כשמדובר באויב שקם להורגך…

      1. תמי
        אם זה הריגה בעת האירוע זה דבר אחד ואם הוא מנוטרל כבר זה לא דבר קצת אחר?

    2. עמי שלום.
      כל פעולה שחייל עושה מתבססת על משהו שהניע אותו. גם אם אתה טוען לרצח או חיסול הרי זה מבוסס על כלל מוסרי כלשהו,גם אם לקוי לדעתך.

  4. האירוע שלא ניתן מוסרית ומעשית לעבור עליו בשתיקה וגם אסור לעשות זאת בגלל מדרון חלקלק של החוק בישראל ובעולם.

  5. כשיחליטו, אני ואתה נהיה כראה בעלי דעות שונות לגבי מה שהחליטו

    1. ערן שלום
      לא הבנתי ממה שכתבת מה עמדתך בעיניין הזה.
      אולי תבהיר אותה
      דודי

  6. אין מדרון חלקלק- הקם להורגך השכם (והפעם איחרנו) להורגו.

    1. הבעיה- הערבי כבר היה על סף המוות ומיותר היה להורגו בכדור בראש. ברור שהירי היה מיותר לחלוטין ונעשה בהפקרות.

  7. טוב עשה דודי אילת שהעלה את הנושא לסדר היום. אנו כבר גולשים במדרון מוסרי חלקלק בגלל תסמונת חברון. מדוע לא הרגו את הדוקרת מראש העין? היו שם רבים עם נשק. הערך המוסרי העליון הוא לשמור על חיינו ולהרוג את מי שבא להרגנו. מי שלא מבין זאת לוקה במוסריותו. מה קרה לכם?השתגעתם? הדוקר מחברון בא לחלק סוכריות? הוא בן מוות וטוב שהרגו אותו. כך צריך לעשות לכל הדוקרים למיניהם.

    1. שלום יצחק.
      איני חושב שיש ויכוח בכלל על העובדה שיש להורגך. בוודאי שצריך. השאלה היא האם שהמחבל כבר מנוטרל,אז יורים בו? כלומר האם אנו פועלים בהתאם לכללי המוסר של הערבים או שיש לנו כללי מוסר נהלים וקוד אתי של צה"ל?
      גם כשתופסים מחבל אנו לא עושים בו לינ'ץ(למרות שההמון מעאוד מעוניין לעשות זאת)ואתה רואה מיקרים בהם חיילים או שוטרים אחרי שניטרלו את המחבל מרחיקים את ההמון מימנו שלא יבצע בו לינ'ץ.

      1. כלל המוסר העיקרי הוא לעצור את הרג היהודים והסכינאות. זה מצב חירום. איך אתה חושב עצרו כמעט לחלוטין את אינתיפדת הסכינים – עם הקוד האתי של צה"ל?
        הרגו קרוב ל- 200 סכינאים. אתה חושב שאת כולם הרגו עם קוד אתי? אתה לא רואה שיש כאן שינוי בהוראות הפתיחה באש? לרוע המזל בחברון תפסו תמונה. בשל טעויות בטיפול בעניין התפתחה שערוריה.
        כן כל דוקרן או דוקרנית צריכים להיירות למוות. לא לתפוס ןךא לשפוט. כאשר תיגמר האינתיפאדה יהיה אפשר לחזור לקוד האתי.

        1. שלום יצחק.
          הבעיה היא שהפוליטקאים לא דנים בנושא עונש המוות.הם מגלגלים את האחריות לצבא לנהלים ולקוד שלו.כלומר" עדיף שהמחבל ימות אבל תזכור את הנהלים".
          ואם פעלת שונה זו בעיה שלך.אני מלין על גלגול האחריות של הדרג הפוליטי

  8. מהמאמר שלך ועוד יותר מהתגובות שלך לטוקבקים אתה מתמרן ביןשני הקצוות ולא ברור באיזה צד אתה לגמרי תומך.

    1. שלום לך.
      ראשית חשוב היה לי לפתוח דיון בעיניין. איני מתמרן.הטענה המרכזית שלי שכולם מגלגלים אחריות על החייל בשטח גם בלי קשר למיקרה הנדון שיכול להיות טעות מבצעית או משהו אחר ואת זה יבדקו בחקירה.הפוליטקאים לא דנים בעונש מוות למחבלים בצבא כותבים נהלים וכחייל קרבי בעבר אני יודע שאלו נהלים כמו:"אם הבקבוק תבערה ביד אל תירה.אם הוא זורק תבערה ואם התפוצץ ולא פגע בך אל תירה"בסוף זה חייל פשוט בשטח שמתמודד ולא בהכרח מקבל גיבוי.גם בלי קשר למיקרה הנדון. החייל הזה עצבני ועייף ונמאס לו מכל הנהלים המסובכים ואז מוסרית הוא עלול לטעות בזיהוי מצבים בפרשנות וכיו"ב.

  9. בעולם יש 50 מדינות מוסלמיות,מה שאומר 1.5 מיליארד מוסלמים,רוב רובם אנשים טובים ,אבל
    5% (70 מיליון)מתוכם מוסלמים רידיקלים קיצונים אשר רוצים לרצוח כל מי שלא מסכים עם דעותהם(יהודים,נוצרים,הומאים,וכו').
    אותו מחבל נכנס לסטיסטיקה ורצה לרצוח בגלל דעותיו הקיצוניות לכן אומנם החייל הרג את המחבל(יכול להיות שעשה טעות) אבל צריכים לזכור שזה *מחבל* וסביר להניח שאם היה בכלא הוא היה משוחרר שוב וחוזר לרצוח .

  10. במקרה שלפנינו עונש מוות לא היה עוזר כי אפשר היה להאשימו(את המחבל) רק בניסיון רצח.
    באופן כללי איך עונש מוות ירתיע מחבל מתאבד?
    גם כל המחבלים "על דעת עצמם" יודעים שהסיכוי שלהם לצאת חי מהאירוע הוא קלוש. מה שנדרש זה לתת לאנשים האלה תקווה.

    1. איזה תקווה בדיוק? לחסל את ישראל ? לתת זכות שיבה? להכניס חמאס לאיו"ש? מה זאת אומרת תקווה? תהיה בבקשה יותר ברור. אל תצא עם סתם סיסמאות.
      בעובדה – הרגו בחצי השנה האחרונה קרוב ל-200 דוקרים. למעשה כך עצרו את אינתיפאדת הסכינים הגם שלא באופן מוחלט. יש לקוות שטראומת חברון לא תחדש את הסכינאות.

  11. אלא תהום פעורה
    אם לא יוצבו מיד הגבולות וישמרו בהקפדה
    נתרסק כולנו לתחתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה שלניצה

חוקי או לא חוקי

ההתנחלויות ועזה בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג

דגלי שתי המדינות

אמריקה ישראל

נאום ראש ממשלת ישראל בקונגרס האמריקני

דילוג לתוכן