האנטומיה של טרור

טרור זה תמיד טרור, קובע בצדק ראש הממשלה בנימין נתניהו. לעניין זה לא משנה אם מדובר בהשלכת אבן, בנעיצת סכין, בהשלכת בקבור תבערה, בהנחת מטען חבלה וכדומה.

מאפיין הטרור, בשונה ממעשה פשע אלים, הוא הפומביות. יוזמי הטרור אינם מחפשים את הפגיעה ואת הנזק שבפעולתם, אלא את התקשורת שתפיץ ברבים את דבר קיומם, את פעולתם ואת האימה.

השוני הוא במניעים. אנו מכירים שלושה מניעים עיקריים – אידאולוגי, מדיני וכלכלי. כאן לא אתייחס ל"כלכלי", לפעילויות המאפיה או שוק הסמים.

האנטומיה של הטרור, של כל טרור, מכירה בארבעה מרכיבים: המפגע – האיש, האישה ואפילו הילד המבצעים את פיגועי הטרור; הקרבן – יהא אנושי או פיזי, כמו גשר או תחנת כוח; מניעי הטרור; ולבסוף – דרכי מניעתו.

ראש הממשלה צודק – מערכת הטרור שאותה אנו חווים בארץ ישראל זה מאה שנים, מאז ה"מאורעות" הראשונים ב-1920, דומה ואולי אף זהה בשני המרכיבים הראשונים לגל הטרור הפוקד היום את עולמנו באירופה, בארצות הברית ובאפריקה. לא כן המניע שמאחורי פיגועי טרור אלה ולא דרכי ההתמודדות, התשובה והפתרון.

הטרור נגדנו איננו טרור דתי-אידאולוגי, איננו טרור המונע בידי האסלאם כנגד הדת היהודית. הטרור נגדנו הוא פוליטי. מטרתו ברורה – סילוק עצם נוכחותנו הפיזית מאדמת פלסטין. ממש בדומה לטרור הפוליטי אשר סילק את הבריטים מהודו ואת הצרפתים מהודו-סין ומצפון אפריקה.

היעד של טרור זה הוא עצם קיומה של ישראל, עצם קיומה של מדינה יהודית ריבונית על אדמת פלסטין. יש שתי גרסאות ליעד פוליטי זה – היעד "הצנוע והמוגבל" הוא סילוק ישראל רק מן השטחים שאותם כבשנו ב-1967, ואילו היעד הקיצוני והשלם הוא סילוקנו מכל שטחה של פלשתינה המנדטורית, זו שמן הים לנהר. איש ממובילי טרור זה איננו מציע לנו הישראלים לאמץ את דת האסלאם. יתר על כן, אפילו היינו מציעים זאת, אנו היהודים שבישראל, אפילו היינו מבקשים להתאסלם – לא היה בכך מענה לתביעתם ולציפייתם הפוליטית של הטרוריסטים.

מסע הטרור הפוליטי שעמו אנו מתמודדים הוא מאבק קיומי. אילו, חס וחלילה, היה הטרור משיג ומשלים את השתלטותו על כל שטח הארץ, אילו הייתה נפתחת הדרך לפליטי הנכבה, לפליטי מלחמת 48', לחזור לבתיהם ולבוז את רכושנו אנו, הרכוש היהודי – באותו יום היה מסתיים מאבק פוליטי זה.

לא כן מסע הטרור האידאולוגי. טרור זה יבוא על סיפוקו ברגע שיושג היעד האידאולוגי. הטרור האידאולוגי שעמו מתמודד היום העולם החופשי חותר לכפות על הכול את הגרסה הקיצונית-פנאטית של האסלאם. הפיגוע בבריסל לא נועד לסלק את הבלגים מבלגיה או את הצרפתים מצרפת. הם נדרשים אך ורק לקבל את דת האסלאם של דעא"ש או של אל-קאעידה, ולהחיל אותה על כל השטח ועל כל בני העם בבלגיה או בצרפת.

בכך טמון השוני הגדול בין הטרור שעמו מתמודד העולם לבין הטרור שעמו מתמודדים אנו. הטרור בישראל הוא פוליטי. הברירה העומדת בפנינו היא טוטאלית – זו התביעה שלנו לעומת שלהם, וכל עוד לא הושגה ההכרעה הפוליטית, או שנמצאה דרך לפשרה מוסכמת, נגזר עלינו המאבק.