אמריקני בריבוע

את רוב השירות הצבאי שלי העברתי על גבעה גבוהה בלב מדבר סיני, מקום שומם שהרוחות בו נשבו ללא הרף ונשאו עמן חול דק וגרגרי אבק. תפקיד הצוות שלי היה לתחזק אחת לשבוע בשעות הלילה מכשיר ראדאר רב עוצמה מתוצרת אמריקנית. ספר ההוראות של המכשיר היה עבה והכיל הרבה מאוד הוראות ובדיקות. הראשונות שבהן: "בדוק שחוט ההארקה מחובר היטב" ו"ראה שהמכשיר מחובר לחשמל", העלו כמובן חיוך על שפתי החיילים, כולם בוגרי מיטב בתי הספר לאלקטרוניקה. מצחיקים האמריקנים האלה. ברור שהמכשיר מחובר לחשמל, דילגנו על ההוראות בעמוד הראשון, וככל שחלפו השבועות והחודשים דילגנו על יותר ויותר עמודים, ההוראות נראו לנו כטרחנות אמריקנית, ואנחנו הרי הרבה יותר מתוחכמים. היינו צוחקים ואומרים: "הלילה הייתה רוח חזקה הדפים התעופפו עד עמוד ארבעים".

באחד הימים קרתה תקלה במכשיר, התצוגות והמחוונים השתגעו. כל אחד מאתנו ניסה לפתור את הבעיה. יאן הגאון אמר שצריך להחליף את אחד החלקים, אריה החכם עם הבלורית הציע להחליף חלק אחר, אולם המכשיר עמד במריו. אבנר נזכר שהתקלה הזאת כבר קרתה בעבר, וניסה להחליף חלק נוסף. וכך זה נמשך ונמשך.

הלילה ירד, נגמרו חלקי החילוף במחסן הקטן שלנו, ונאלצנו להזמין חלקים מבסיס במרכז הארץ. מפאת חשיבותו של המכשיר הוטסו אלינו החלקים במטוס פייפר. עבדנו שעות רבות, פתחנו את הסכמות של המכשיר, התייעצנו עם חברים מבסיסים אחרים, לא ישנו כבר שני לילות, לא התגלחנו, בקושי אכלנו. ביום השלישי שלחו אלינו עזרה מדרג ב', הסברנו לצוות הרענן שהגיע מה עשינו ואילו חלקים החלפנו, וכך עוד חלקים המשיכו לזרום במטוס הפייפר. דבר לא הועיל.

ביום הרביעי הגיע במטוס הפייפר טכנאי אמריקני של יצרן המכשיר שבמקרה ביקר בארץ. האיש שירד מן המטוס היה מגולח למשעי, לבוש בחולצה לבנה ארוכת שרוולים והדיף ריח של חוץ לארץ. הסברנו לו אילו חלקים החלפנו, איזה אביזר כיוונו מחדש, ואריה עם הבלורית מיהר להראות לו את החלק שממש היה קשה לפרק. האמריקני אמר בנימוס שהוא מעריך מאוד את העבודה הקשה שעשינו, אבל כדאי שנתחיל מההתחלה. הוא קיפל שני קיפולים בשרוול הימני ואחר כך שני קיפולים בשרוול השמאלי, פתח את ספר ההוראות העבה בעמוד הראשון, ונעמד מול המכשיר. הוא בדק את חוט ההארקה ואמר: "בסדר". בדק את החיבור לחשמל ואמר: "בסדר". אנחנו חייכנו אחד אל השני, וחשבנו איזה מרובע האמריקני הזה.

הטכנאי המשיך לבדוק את ההוראות, דף אחר דף באדיקות. בדף השני או השלישי צוין כי המתח שמגיע למכשיר צריך להיות בדיוק מאה ועשרה וולט, הבדיקה הראתה כי המתח היה תשעים ושניים וולט, האמריקני הוציא מברג קטן מכיס חולצתו, וכיוון את מתח הכניסה למכשיר. פתאום לתדהמתנו הגדולה התיישרו המחוונים והמצגים, ומכשיר הראדאר רב העוצמה החל לעבוד כשורה. הוא יישר את קפלי השרוולים למלוא אורכם ואמר: "נראה לי שאתם יודעים את העבודה, ואינכם צריכים אותי לסיום הבדיקות". האמריקני המרובע התרחק לאטו מהמכשיר ומאתנו – חבורת חיילים חכמים, מתוחכמים, בוגרי בתי ספר מעולים לאלקטרוניקה, שעל פניהם מבטי תדהמה…