רבים מאתנו זוכרים כי חיים ויצמן היה נשיאה הראשון של מדינת ישראל. אחרים גם שמעו את שמעו של מכון ויצמן למדע, הקרוי על שמו. חלק מאתנו יודעים גם שהיה כימאי במקצועו. כמה מאתנו יודעים על תרומת המצאתו להצהרת בלפור?
בסוף 2015 מלאו 100 שנים לתהליך התסיסה שפיתח ויצמן לצורך ייצור אצטון. בתהליך זה עמילן, הנמצא בשפע בתפוחי אדמה ובתירס, הופך לאצטון ולכוהל בוטילי. לתהליך התסיסה היה אחראי החיידק Clostridium Acetobutylicum, שבודד על ידי ד"ר חיים ויצמן ולכן נקרא גם "אורגניזם ויצמן".
מה החשיבות של אצטון ומדוע היה צריך תהליך מיוחד כדי לייצרו? האם לפני המצאה זו של ד"ר ויצמן לא ידעו לייצר אצטון? חלקנו מכירים את האצטון כנוזל הנמכר בבתי המרקחת ובמרכולים ומשמש להסרת הלכה מן הציפורניים. יש שמכירים את תחושת הקור על העור כאשר טיפה ממנו נופלת על היד. תחושה זו נובעת מן הנדיפות של האצטון. האם חשוב כל כך להסיר לכה עד שיש צורך לפתח תהליך מיוחד?
פיתוחים רבים שאנו נהנים מהם בחיי היום-יום פותחו תחילה לצרכים צבאיים. כך גם לגבי האצטון. מתברר כי לאצטון תפקיד חשוב בייצור קורדיט – תחליף אבק שריפה שנועד להאיץ את שילוח הכדורים והפגזים. חומר הגלם לייצורו היה בעבר קלציום אצטט, שהיצרנית העיקרית שלו הייתה גרמניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, בריטניה לא הייתה יכולה לייבא מינרל זה מגרמניה, ובארצות הברית אין זה מינרל שכיח. וינסטון צ'רצ'יל, שהיה אז שר הימייה הבריטי, הורה להשתמש בתהליך התסיסה של ויצמן לצורך ייצור המוני של אצטון באנגליה, בקנדה ובארה"ב.
לא היה תקדים לתהליך המעבר המהיר מן הייצור במעבדה לייצור תעשייתי. התהליך אף הקל על מעבר דומה בימי מלחמת העולם השנייה, אז עבר ייצור הפניצילין מהמעבדה לייצור תעשייתי.
לפיתוח תהליך זה הייתה משמעות גדולה מעבר למדע. כאשר שאל שר החוץ של בריטניה הלורד בלפור את ד"ר ויצמן מה הוא רוצה כתגמול על תרומתו למאמץ המלחמתי הבריטי, תשובתו של ויצמן הייתה: "יש רק דבר אחד שאני רוצה. בית לאומי לבני עמי".
לורד בלפור, שהתרשם מאוד, אכן יצא בהצהרת בלפור המפורסמת, שחייבה את הממשלה הבריטית להקים בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה-א"י, שנשלטה אז בידי העותמנים.
חשוב לציין כי אף שלתהליך התסיסה הייתה חשיבות פוליטית גדולה ביותר, לא הייתה זו המצאתו היחידה של חיים ויצמן. פטנטים רבים נרשמו בשמו, והכנסותיו מפטנטים אלו היו גדולות. הוא רכש שטח קרקע גדול מאוד ברחובות ותרם אותו, ועל אותו השטח הוקם "מכון זיו", שלימים הפך למכון ויצמן. בפאתי המכון נמצא הבית שבו קבע את מקום מגוריו, ובית זה היה בית הנשיא הראשון.
11 תגובות
לד"ר ורד יפה שאפו על סיפור האצטון. זכויות רבות רשומות על שמו של הנשיא הראשון. ביניהן מימון הקמת תעשיית הנשק עוד לפני הקמת המדינה כמו גם מימון משלוחי הנשק הראשונים עם הקמת המדינה. הכל התחיל ב- 1 ביולי 1945. בדירת הגג של אלפרד סונבורן בניו יורק נפשו 17 יהודים עשירים עם בן גוריון שהיה בעת ההיא יו"ר הנהלת הסוכנות. אלפרד סונבורן עמד בראש קונצרן כימי ענק ומן הסתם היה קשר בינו לבין הכימאי המפורסם חיים ויצמן. ויצמן שלח את מזכירו האישי, מאיר וייסגל, לארגן את הפגישה הזו. בפגישה יסד בן גוריון קרן סודית שאספה אז, בסתר, מיליוני דולרים שלא נכנסו למסגרת התקציבית הרגילה של המוסדות הציוניים. בכסף צזה נקנו מאות מכונות ליצור נשק ותחמושת והועברו בסתר לארץ ישראל מוסווים כחלקי חילוף למכונות חקלאיות. זו הייתה התחלתו של התע"ש שכיום התפתחה להיות אחת מתעשיות הנשק המתקדמות בעולם. גם בזאת הייתה תרומתו של הנשיא הראשון מעל ומעבר לכל דמיון.
שמחתי על תגובתך שהוסיפה לי ידע שלא היה לי קודם.
תודה
השכלתי.
היה מצטער שהמציא את האציטון זלכאורה הביא להקמת המדינה
בר רפאלי זה היום הנושא החם בו מתעמקים מנהלי העתיד
חחחחחח לא
י
חשבתי לתומי כי הכתבה הזו מענינת. צר לי שיש קוראים שחשבו אחרת וחשבו שמדובר בבדיחה זולה
ייצור הפיניצילין אף הוא נעשה בישראל. קיימת תמונה בויקיפדיה המגדירה את הייצור באוניברסיטה העברית כסוד צבאי.
האם אפשר לקבל על כך מידע רחב יותר עם אסמכתאות? האם גם זה קשור בדרך עקיפה או ישירה לקשרים עם בריטניה ובקשתו של ויצמן ?
אני מכינה מערך שיעור שההתייחסות שלו היא ייצור הפיניצילין בישראל וההשפעה הכלכלית. תודה
תודה על השאלה שגרמה לי לקרוא הרבה. לא מצאתי שום קשר בין פניצילין לפרופ' חיים ויצמן, גם לא באנציקלופדיה העברית. במקורות שראיתי מדובר על יצור פניצילין באוניברסיטה העברית בבית שטראוס ב-1945, למעשה אחרי המלחמה. צוין במקור שתהליך היצור עדיין נשמר בסוד על ידי הבריטים. אני לא יודעת אם הבריטים היו מודעים לכך. יתכן שאלו ידעו היו רואים זאת אפילו בצורה עוינת. המקור באינטרנט למידע זה הוא מעתון הגלגל. בשנים אלו הפעילות המדעית של פרופ ויצמן היתה במכון ולא באוניברסיטה. צר לי על כך שאיני עוזרת בהכנת השעור. אגב ראיתי (בוודאי גם את ראית) כי היצור התעשיתי הראשון היה במעבדות רפא שהוצמדו לצבא במלחמת השחרור. אולי אצלם תוכלי לקבל יותר מידע היסטורי.
היה מהנה
שמחתי לקרוא את תגובתך. חשבתי שכבר אין קוראים מאמר שנכתב כל כך מזמן