דילמת האסיר ודילמת הבנק

לקוחות הבנק אינם האסירים שלו
כמה שטרות
צילום: GNU Free Documentation License

מאמר זה עוסק בקבלת החלטות בניהול חשבונות בנק. דפוסי קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות זהים במגוון רחב של תחומים, על כן אזכיר מאמר קודם שכתבתי: קבלת החלטות בברידג'. הברידג' אינו רלוונטי לענייננו, אבל תיאוריית גילוי האותות המוזכרת בו רלוונטית בהחלט.

תיאוריית גילוי האותות צמחה ממחקרים פסיכולוגיים שהתייחסו לקבלת החלטות של חיילים שהפעילו מכ"ם במלחמת העולם השנייה לזיהוי חדירת מטוסי אויב. העייפות וחד-גוניות המשימה גרמו לטעויות.

הטבלה הבאה מתארת את ההחלטות ואת המצב האמתי

response Perceiver’s
“no” “yes”
miss hit present stimulus
Correct rejection False alarm absent

Hit – מטוס אויב חדר וזוהה

Correct Rejection – לא חדר מטוס והחייל לא זיהה חדירה

Miss – מטוס אויב חדר והחייל לא זיהה את החדירה

False Alarm – לא חדר מטוס והחייל זיהה חדירה

התיאוריה עוסקת במצב שבו יש מקבל החלטות אחד. הוא יכול להחליט שמחיר טעות מסוג Miss שונה מהמחיר של טעות מסוג False Alarm, ולפעול באופן שינסה למזער הסתברות לטעות מסוג אחד על חשבון הגדלת מספר הטעויות מהסוג השני.

בניהול חשבונות בנק יש שני מקבלי החלטות: הבנק ומשק הבית המנהל חשבון בבנק. תוצאות החלטה של "שחקן" (מקבל החלטות) אחד תלויות גם בהחלטה של ה"שחקן" השני. זהו מצב מורכב יותר, המביא אותנו לענף מתמטי הנקרא תורת המשחקים.

דילמת האסיר

אסיר ב
שותק מודה ומעיד
אסיר א שותק שנה 10 שנים
שנה חופשי
מודה ומעיד חופשי 10 שנים
10 שנים 10 שנים

 דילמת האסיר היא מהנחקרות ביותר בתורת המשחקים. הדילמה עוסקת בקבלת החלטות של שני אסירים השותפים לביצוע שתי עבירות על החוק. האסירים מוחזקים בנפרד ללא אפשרות לקשר ביניהם.

קל להרשיע אותם בעבירה הקלה שדינה שנת מאסר. קרוב לוודאי שלא ניתן להרשיע אותם בבית משפט בעבירה החמורה שהעונש עליה 10 שנות מאסר, אף שכולם יודעים שהם ביצעו אותה.

לכל אחד מהאסירים מציעים בנפרד את העסקה המתוארת בטבלה לעיל.

הקושי בקבלת ההחלטה הוא בכך שתוצאות החלטתו של כל אסיר תלויות גם בהחלטה של חברו. איש מהם לא רוצה להיות במצב ששניהם מודים או במצב שהאחד מודה וחברו לא. איש מהם אינו יודע בוודאות מה יחליט חברו.

מהו בנק?

בנק הוא עסק המעוניין למקסם את רווחיו. בנק דומה למתווך דירות, ההבדל העיקרי שהוא מתווך בכסף. כמו מתווך הדירות הגובה עמלה על "השידוך" בין הקונה למוכר או בין השוכר למשכיר, גם הבנק גובה עמלה על שירותיו.

הבדלים נוספים בין מתווך דירות לבנק:

  • הבנק מבצע עסקאות רבות יותר ממתווך הדירות, לרוב בסכומים קטנים יותר
  • הבנק מבצע מגוון רחב של עסקאות ולא רק מכירה או השכרה
  • מתווך הדירות, המוכר או המשכיר והקונה או השוכר נפגשים פנים אל פנים. בעסקה בנקאית הצד השלישי הוא אנונימי עבור הלקוח. כך למשל, בקניית דולרים בבנק, אין הלקוח יודע ממי קנה הבנק את הדולרים.
  • הבנק מרוויח גם ממרווחים. השער שבו הוא מוכר ללקוח דולרים גבוה מהשער שבו הוא קונה דולרים ממישהו אחר. הריבית שייתן ללקוח על פיקדון נמוכה מהריבית שיגבה מלקוח אחר, שייקח הלוואה בבנק.

 

דילמת הבנק

בדילמת הבנק לא נתקלתי לפני שיצרתי אותה. היות שדפוסי קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות הם חוצי תחומים, לא אתפלא כלל אם מישהו חשב עליה לפניי, וכינה אותה בשם אחר.

 

בנק
להגדיל להקטין
לקוח עמלות רווח גדול רווח קטן
עזיבה לקוח נאמן
מרווחים רווח גדול רווח קטן
עזיבה לקוח נאמן

הבנק, כאמור, מעוניין למקסם את רווחיו. הוא יעשה זאת באמצעות עמלות גבוהות ו/או מרווחים גבוהים ככל האפשר.

אבל אם ימקסם את רווחיו, ייתכן שהלקוח יעזוב, ויעבור לבנק אחר שיציע לו עמלות נמוכות יותר ו/או מרווחים נמוכים יותר.

הרווח הגדול של הבנק לטווח קצר, יעלה לו ברווח קטן בטווח הזמן הארוך.

הבנק נותן לכל הלקוחות שהוא מעוניין בהם "סוכריות" ב"חינם". "סוכריות" הן הטבות זניחות כספית, שמטרתן לתת הרגשה טובה ללקוח על מנת שלא ינטוש את הבנק.

לא לחינם המילה "חינם" מוקפת במירכאות במשפט הקודם. בסופו של דבר הלקוח הוא זה שמשלם עבור ה"סוכריות" באמצעות עמלות ו/או מרווחים.

אבל הלקוחות עשויים לרצות יותר. למשל: "ארוחות חינם".

אין ארוחות חינם. גם את "החינם" הזה מממנים הלקוחות, אולם יש הבדל בין "סוכרייה" ל"ארוחה".

הקושי העומד בפני הבנק הוא למצוא עבור כל לקוח את נקודת האיזון האופטימאלית, שבה יוותר על מינימום רווחים ובכל זאת ישמר לקוחות שבהם הוא מעוניין.

נקודת האיזון הזו עשויה להיות שונה ללקוחות שונים.

 

דילמת הבנק מהזווית של לקוח הבנק

במשחק של דילמת הבנק, התוצאה של החלטת הבנק תלויה גם ב"שחקן" השני: הלקוח (לקוח שהוא יחיד או משפחה במקרה זה).

הלקוח מעוניין להקטין את העמלות ואת המרווחים ככל שניתן.

הבעיה היא שלא מעט לקוחות מתבלבלים בין דילמת האסיר לדילמת הבנק: הם חושבים שהם ה"אסירים" בדילמת האסיר והבנק הוא ה"סוהר" שלהם, כלומר, אינם מביאים בחשבון את המהלך של העברת חשבון לבנק אחר או אפילו איום במהלך כזה.

כאשר הבנק מבין שלקוח תופס את עצמו כאסיר, דילמת הבנק נפתרה עבורו: הוא יכול למקסם את רווחיו ממנו ללא חשש של נטישה.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. בנק אינו מתווך דירות. יש בנקים שאני עובד איתם שנים רבות ואני מרוצה.

    1. איתי, תודה על תגובתך.
      בנק אינו מתווך דירות, אבל יש דימיון עקרוני בין שני סוגי עסקים אלה: שניהם מתווכים. בנק מתווך בכסף. הרחבתי בפוסט עצמו על ההבדלים בין התיווך של בנק לבין התיווך של מתווך דירות. אני שמח שאתה מרוצה מהבנקים שאתה עובד איתם, אבל אין שום קשר בין שביעות רצון מבנק לבין תוכן פוסט זה.

  2. יפה כתבת
    הערה לגבי תיווך בתיווך דירה העסקה נקודתית ואילו בתווך כסף העסקה מתמשכת….הלקוח יכול לפרוש מהעיסקה בכל רגע מבלי ששילם את כל מה שנידרש

  3. אריק, תודה על תגובתך
    אתה מתייחס להתקשרות של לקוח עם בנק כעסקה. אני רואה את זה אחרת: לקוח של בנק מבצע הרבה עסקאות מול הבנק, למשל: משיכת כסף, הפקדת משכורת, הפקדת פיקדון, לקיחת הלוואה ומשיכת מטבע זר. חלק מהעסקאות האלה הן נקודתיות (משיכת כסף) וחלק הן מתמשכות (למשל: הלוואה או משכנתה). לא תמיד יציאה מעסקה מתמשכת, לפי ההגדרה שלי, היא בחינם, למשל: פרעון מוקדם של הלוואה עלול לעלות ללקוח כסף.

    1. לאה, תודה
      כמי שמכיר היטב את הבנקים וגם מניסיון אישי, אני יכול להגיד לך שלבנק יש בעיה כאשר לקוחות שהוא מעוניין בהם נוטשים אותו ועוברים לבנק אחר. לכן יש מקרים שהבנק יהיה מוכן להרוויח פחות על מנת שלקוח כזה לא יעזוב אותו.

  4. מסביר באופן כללי איך צריך לחשוב
    זאת הרי לא נוסחה מדוייקת

    1. שמואל, תודה על תגובתך.
      אתה צודק. אני מתייחס בפוסט לנושא באופן עקרוני וכללי ולא באופן פרטני.
      התייחסות ספציפית חורגת מגבולות הפוסט.

  5. הפתרון במעבר לבנקים אינטרנטיים שם הריביות נמוכות ממש

    1. הייטקיסט, תודה על תגובתך.
      בנקים אינטרנטיים אכן זולים יותר מבנקים עם סניפים. המציאות היא שגם הבנקים הרגילים הולכים בהדרגה לכיוון האינטרנטי. לבנק אינטרנטי ללא סניפים בכלל יש גם מגבלות.
      יש אלטרנטיבה אחרת והיא חוץ בנקאית. לאלטרנטיבה הזו קוראים Fintech וגם היא מבוססת על עולם דיגיטלי, אבל בנוסף לו גם על כלכלת שיתוף.

  6. משלמים ריבית כמעט אפס וגובים ריבית גבוהה ועוד עמלות ולא רק שהממשלה מאפדרת גם העם שותק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור