מדד האושר

האם אזרחי ישראל מרוצים מחייהם?
תמונה של ניצה
פרופסור ניצה נחמיאס

אושר או שביעות רצון הם נושאים המעסיקים אותנו רבות במהלך חיינו. אנו מעריכים, ביודעין או שלא ביודעין, את חיינו באופן קבוע ורציף, ואומדים עד כמה אנו מאושרים או שבעי רצון. בהתאם ל"אומדן האושר" שלנו ייקבעו דפוסי ההתנהגות שלנו, הן בחיי היום יום והן בהחלטות משמעותיות שקובעות את חיינו, כמו במי אנו בוחרים כנציגינו לכנסת, את מי נטפח כחברינו, וכיצד נתייחס לחינוך ילדינו.

נושא האושר נחקר הן על-ידי חוקרים מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה והן על-ידי ארגונים שונים, כדוגמת הארגון הבין-לאומי ה-OECD, שחוקר את הנושא באופן קבוע. ה-OECD קבע מדרג "אושר" או "שביעות רצון", והוא מדרג את אזרחי המדינות המפותחות על-פי תשובותיהם לשאלה: "עד כמה אתה מרוצה מחייך?" אזרחי אוסטרליה נמצאו המאושרים ביותר, במקום שני קנדה, שלישי דנמרק, אחריה פינלנד, איסלנד, אירלנד, וישראל.

מדד האושר של ישראל הוא 7.28 במדרג הבין-לאומי, מעל לממוצע: 6.6. האישה הישראלית מדורגת נמוך יותר במדרג מהגבר הישראלי: 7.5 לגבר, ורק 7.3 לאישה. ממיקומה של ישראל מעל לממוצע של מדינות ה-OECD, מסתבר שאזרחי ישראל מרגישים שביעות רצון כללית מחייהם. ממצא מעניין זה מסביר את העובדה שאזרחי ישראל, למרות המצב הביטחוני, הכלכלי והחברתי הקשה, ממשיכים לבחור באותה מפלגה ובאותו מנהיג במשך שנים רבות. נראה שהאזרחים שבעי רצון ואפילו מאושרים ממצבם הכללי.

מעניין לנתח ולהבין כיצד מסבירים החוקרים את "תחושת האושר", כיצד הם מגדירים אותה, ומה הגורמים המביאים אותנו לאותה תחושת אושר. לדברי החוקרים תחושת אושר או תחושה של שביעות רצון נובעות מניסיון חיובי שגורם לנו להרגיש טוב, זאת לעומת ניסיון שלילי שגורם לנו להרגיש רע. שביעות רצון כללית מהחיים, להבדיל משביעות רצון ממצב מסוים, נובעת מהערכה כללית של איכות חיינו לאורך תקופה ובאופן רצוף. איכות החיים נמדדת באופן אישי וסובייקטיבי על-ידי כל אדם לפי סביבתו וערכיו.

ברם נמצאו גם כמה פרמטרים כלליים כמשפיעים על תחושת האושר שלנו, כמו שאיפה לחיים מעניינים, למשל תעסוקה שיש בה אתגרים אינטלקטואליים וגם אופק עתידי לאיכות חיים נאותה. ההערכה שלנו את איכות החיים שלנו כוללת מצב משפחתי, מצב בריאותי, סביבת עבודה וכו'.

אולם, אם לא נרגיש אופק עתידי חיובי ומבטיח, לא נרגיש מאושרים או שבעי רצון. החוקרים אומרים שאדם לא ירגיש מרוצה מחייו אם הוא לא ירגיש שמטרותיו בחיים הושגו או יושגו בעתיד. במהלך חיינו אנו מטפחים ציפיות, רצונות, ודרישות. מימוש הציפיות יגרום לנו אושר ולהיפך. אי-מימוש ציפיות יגרום לנו תסכול ועגמת נפש. לדעת החוקרים ניתן למדוד בכל שלב בחיינו כמה אנו קרובים למימוש מטרותינו. גורם נוסף הוא כמה הזדמנויות להצלחה ניתנו לנו, וכמה מההזדמנויות אכן מימשנו.

החוקרים אינם מתעלמים מהעובדה שיכול להיות פיצול בתחושת האושר. אנו יכולים להיות מאושרים בהקשר המשפחתי ובלתי מאושרים בהקשר התעסוקתי. ברם נפשית, קשה להפריד בין שני המישורים. חוסר שביעות רצון במשפחה משפיע על המישור התעסוקתי, ולהיפך.

מחקר פסיכולוגי מעניין מבסס את התיאוריה של האושר ואת היכולת לחוש תחושת אושר, על שלושה גורמים, שברובם אינם בשליטתנו.

אלו שלושת הגורמים:

50 אחוזים מהיכולת של האדם לחוש אושר נובעים מגורמים גנטיים. המחקר טוען שאנו פשוט נולדים עם נטייה גנטית לחוש אושר, או נולדים עם תכונה גנטית לחוסר יכולת לחוש אושר. לטענת החוקרים "פשוט יש אנשים שנולדים שמחים יותר מאחרים". זוהי נטייה גנטית.

10 אחוזים מתחושת האושר נובעים מנסיבות חיינו. גם על 10 אחוזים אלו אין לנו כמעט שליטה. גורם "הסביבה" כולל: גיל, מין, גזע, שייכות קהילתית, מצב כלכלי, וכו'.

40 האחוזים הנותרים מושפעים, לדעת החוקרים, מהגורמים שיש לנו שליטה עליהם. יש לנו יכולת לבחור בצורת חיים ובסגנון חיים שיגרמו לנו אושר.

מחקר זה מסייע להבין מדוע אנשים, שכביכול הצליחו בחיים, לא חשים מאושרים. לדעתם, הצלחה כלכלית אינה גורמת לאושר מאחר שהרדיפה אחר הישגים כלכליים היא ללא גבולות. הציפיות להצלחות כלכליות משתנות/עולות עם ההישגים. כמו שאמרו חכמינו: "עם האוכל בא התיאבון".

אסיים בנימה אופטימית, ואזכיר לכולנו שאנו, אזרחי ישראל, חשים בסך הכול מאושרים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

4 תגובות

  1. אין שום פתרון למצב המדיני בשלטון הימין וזה פוגע בתחושת האושר.

  2. ככל שלאדם יש פחות והוא יותר פרימיטיבי הוא מסתפק בפחות ומרוצה מכל סוכריה. ככל שלאגם יש יותר השכלה ויותר אמצעים יש לו יותר ציפיות והוא סבור שמגיע לו יותר מהמדינה דלו וממוסדותיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן