הר הבית לא בידנו

רפיסות ישראלית בניהול הסטטוס קוו בהר הבית
צילום הר הבית
צילום: אודי קאוף commons.wikimedia.org

מיד אחרי מלחמת ששת הימים, כשחזרתי מן המילואים, הראש לא היה נתון להסכמי סטטוס קוו על הר הבית. יצאתי עם המשפחה לטייל ברחבי הגדה המערבית (אז לא נקראה עדיין "יהודה ושומרון"), טיילנו בעיר העתיקה ועלינו בקלות אל הר הבית. היום אנחנו הלומי הסכמים. המילים "סטטוס קוו" נשמעות לאחרונה בכל מהדורת חדשות, בעיקר כדי להוכיח שמדינת ישראל לא תשבש את המצב הקיים באחד המקומות הקדושים לאסלאם.

מכיוון שזכרתי כמה פרטים מעוררי ספק, הלכתי לחפש חומר על הסטטוס קוו. מהו היצור הזה שישראל מכריזה בראש חוצות שהיא מקיימת אותו, והרשות הפלסטינית (ולא רק היא) מתעקשת שישראל מתכוונת להפר אותו?

הכול מסכימים שאת המצב הקיים יצר בראשית הדרך משה דיין, שהיה אז שר הביטחון ולא העריך נכונה את החשיבות הדתית, ההיסטורית והמדינית של הר הבית. הוא מסר את האתר הקדוש לשליטת הוואקף המוסלמי בירדן. לא מצאתי הסכם מפורט הקובע מה מותר לוואקף לעשות במקום ומה אסור.

ממשלת ישראל זועקת כי שתי טענות שקריות מושמעות בעניין זה: שמדינת ישראל מתכוונת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית על ידי התרת תפילה של יהודים במקום, ושמדינת ישראל מתכננת להרוס את מסגד אל-אקצא.

בנוגע לעתיד, קצת מוקדם עבורי לחוות דעה. בנוגע לעבר, נראה לי שהסכם הסטטוס קוו לא קוים עד כה, אבל הטענה האסלאמית אינה נכונה. הרפיסות הישראלית היא שגרמה לכך.

מצאתי מאמר של העיתונאי נדב שרגאי ( בעתון ישראל היום), החוקר את הר הבית ומוצאותיו ואף כתב ספרים אחדים על הבעיה האסלאמית בישראל. שרגאי מסביר במאמרו כי "גם בעת התפרעויות, נמנעים כוחות הביטחון מלהיכנס למסגד אל-אקצא", והפתרון להרגעת הרוחות נמצא בהידברות עם ראשי הוואקף ועם המתפרעים. שרגאי טוען עוד כי "המהומות הביאו לכך שישראל הטילה הגבלות קשות על כניסת יהודים להר הבית… הדבר נגד את מדיניותה המוצהרת של ממשלת ישראל ואף את חוק המקומות הקדושים, המבטיח לכאורה חופש גישה לכל המקומות הקדושים בישראל". מסקנתו – ההגבלות על כניסת יהודים הגבירו עוד יותר את התסיסה סביב ההר.

שרגאי מזכיר כי פעם אחר פעם הבהירו ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ושרת המשפטים דאז ציפי ליבני, ש"לא יהיה שינוי בסטטוס קוו במקום". בהמשך מאמרו מציין שרגאי: "מבחינות רבות, הסטטוס קוו 'מת', אלא שהשיח הציבורי, המדיני והפוליטי ממשיך להתייחס אליו בטעות כאילו הוא עדיין עמנו". שרגאי מסביר את הידוע – המציאות חיזקה מאוד את האחיזה המוסלמית בהר הבית, ולעומת זאת הורע מאוד מעמדם של היהודים בו וירד מאוד ערכה של מדינת ישראל.

בתחילה הותר ליהודים להיכנס להר הבית דרך שלושה שערים. המוסלמים יכלו להיכנס דרך שערים רבים. לימים הוגבלה כניסתם של יהודים לשער אחד. בתחילה נאסר להניף דגלים בהר הבית. כיום אפשר לראות שם דגלים פלסטיניים ודגלי חמאס. דגלי ישראל – לא! בתחילה התאפשרו ביקורי יהודים בשבתות ובתוך המסגדים. כן, אני זוכר זאת. היום הדבר אינו אפשרי. ביקורם של יהודים בעלי זקן בהר הבית מוגבל לקבוצות עם ליווי.

בתחילה התפללו המוסלמים אך ורק במסגד אל-אקצא. כיום כיפת הסלע, שבמקור אינה מסגד, הפכה בפועל למסגד, בעיקר בימי שישי. נוסף על כך נוצרו שני מתחמי תפילה נוספים – אורוות שלמה וכן שטחים מתחת למסגד אל-אקצא. בתחילה הוענקה השליטה לוואקף, כיום התרחבה מאוד ההשפעה הירדנית על הנעשה בהר הבית.

בקיצור, מוטה גור אמר: "הר הבית בידינו". אז אמר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. לכל אדם חושב יש הצעות ופתרונות לבעיותיה של ישראל. גם לי… אבל כאן ניסיתי להתייחס לבעיית הסטטוס קוו, שנמצאת עכשיו בכותרות. לא הצעתי פתרון, אבל אני בהחלט מסכים שדרושה הידברות וכיום היא איננה.

  2. אחרי שראש הממשלה הגיע להסכם באמצעות שר החוץ האמריקני, קרי, כתב ניר חסון בהארץ היום:
    ניר חסון, הארץ 25.10.2015:
    "אבל ההסכמים הלא כתובים שינו את הסדרים בהר הבית, ולא לטובת היהודים.
    "כך למשל, מיד לאחר הפגישה עם המלך לפני שנה ירד מספרם של היהודים הדתיים שהורשו להיכנס להר יחד מ-15 לחמישה בלבד; כל קבוצה היתה צריכה להמתין עד שהקודמת עזבה את שטח ההר לפני שהורשתה להיכנס; פעילים יהודים שהוגדרו כמי שעלולים להלהיט את הרוחות – בראש ובראשונה, יהודה גליק – לא הורשו לחזור להר הבית.
    "נתניהו הגיע אז להסכמות עם פוליטיקאים שעסקו בנושא באופן שוטף, שלפיהן יחדלו מלהתבטא בנושא ולא יעלו להר"…

  3. ביבי מוותר יותר ויותר
    הר הבית הולך ונשמט מהידיים של הישראלים

  4. אם כל כך פשוט לעשות בהר הבית מה שרוצהים למה ביבי מסכים לסטטוס קוו?

  5. לוי, דעתך על ראש הממשלה טובה יותר משלי.
    לדוגמא, הוא הסכים להצבת מצלמות 24 שעות לנעשה בהר הבית. אינני מבין מדוע צריך היה להסכים לסעיף זה, שמקטין עוד יותר את שליטתנו בהר. אני חושש, למשל, שמישהו ישתמש בצילומים אלה ולאו דווקא לטובתנו.

  6. רחמים, יש עוד דברים שבהם רצויים שינויים. בפוסט אחד עסקתי בנושא אחד.
    אני שמח שאתה מסכים איתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

אזהרה לפני אסון

המסילה הרביעית של הרכבת וסכנת שיטפונות