מלחמה, מוות, רעב ו… התקדמות טכנולוגית

תרומת מלחמת העולם הראשונה למדע ולטכנולוגיה
צילום:Frank Hurley he.wikipedia.org

אמרה מפורסמת גורסת כי "הצורך הוא אבי ההמצאה". במהלך ההיסטוריה האנושית, צרכים שונים הולידו המצאות חשובות, ושעות הצורך הגדולות ביותר תמיד היוו תמריץ ובסיס לפתרונות טכנולוגיים יעילים. הדבר נכון במיוחד בזמני מלחמה, בעיקר אם המלחמה היא בין שני צדדים שקולים, בעלי משאבים ויכולת פיתוח טכנולוגית המעמידים זה את זה בסכנה קיומית.

פרק הזמן שבו הושגה הקִדמה הטכנולוגית המהירה ביותר בהיסטוריה הוא כנראה מלחמת העולם הראשונה, שנמשכה כארבע שנים ואשר בה נלחמו שני הגושים המתקדמים בעולם מבחינת יכולת טכנולוגית. מדינות כמו גרמניה, צרפת, בריטניה, רוסיה, אוסטרו-הונגריה וארצות הברית השקיעו את מיטב מאמציהן כדי להיאבק זו בזו. הצורך בהתפתחות טכנולוגית מהירה עלה לא רק בשל הרצון לגבות מספר קורבנות גבוה ככל האפשר בצד היריב, אלא בעיקר מהצורך להתמודד עם רעב המוני, היגיינה לקויה במחפורות (trenches), מצור ימי נרחב, איסוף מודיעין ועוד.

כדי להבין את גודל השינוי שהתחולל במהלך המלחמה די להביט בתמונה של חייל ממוצע בתחילת המלחמה לעומת אותו החייל בסופה. בתחילתה החיילים נראו כחיילי נפוליאון – לבושים מעיל כבד וצבעוני, ללא קסדה ונושאים רובה עם כידון בקצהו. לעומת זאת, בסוף המלחמה החיילים נראו כמו שחייל מודרני נראה היום – מדים חומים, קסדה, אפוד שימושי ורובה קצר ביד. יותר מכול הייתה מלחמת העולם הראשונה אבן דרך משמעותית במעבר מהעולם הישן לעולם המודרני, שינוי אשר התרחש תודות למספר פיתוחים טכנולוגיים בזמן המלחמה או כתוצאה מממנה.

פריץ האבר, כימאי גרמני-יהודי ואחת הדמויות הטרגיות בהיסטוריה, המציא את תהליך סנתוז אמוניה מחנקן ומימן. התוצאה של תהליך זה, אשר הקנה לו את פרס נובל לכימיה, הייתה שיטת ייצור דשן העוזר להפיק כמויות מזון מסחריות מן האדמה. המצאתו הייתה פורצת דרך עד כדי כך שגם כיום כחצי מכמות המזון העולמית עדיין מופקת בעזרת תהליך סנתוז אמוניה זה. האבר, שהוא גם אבי הלוחמה הכימית, השתמש בידע הנרחב שלו כדי לנסות לפתור צורך אקוטי – בעיית הרעב החמורה אשר פקדה את גרמניה בשלהי המלחמה.

אחת ההמצאות הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר היו המצאת פלדת אל-חלד (Stainless Steel) על ידי הארלי ברירלי הבריטי. עד להמצאה זו, כלי נפוצים עשויים מתכת כגון רובים, כלים סניטריים, סכו"ם, קסדות, ספינות ועוד היו מחלידים לאחר זמן קצר ואיבדו משמישותם. הצגת פלדת האל-חלד שינתה כל זאת, ומלחמת העולם הראשונה הייתה פלטפורמה מצוינת לפיתוח תהליכי ייצור המוני של הפלדה והטמעתה במגוון רחב של שימושים. גם בימינו אנו פלדת אל-חלד היא הבסיס למיליוני מוצרים שהאנושות משתמשת בהם בחיי היום-יום.

תקשורת רדיו היא עוד המצאה פורצת דרך ששוכללה בזמן המלחמה. אמנם הרדיו הומצא כ-20 שנים לפני המלחמה, אך שכלול ההמצאה ומציאת הדרכים לממשה פותחו בשיא המלחמה. הצורך בהמצאה נבע מהצורך לתקשר בין כלי טיס שונים באוויר כדי לתאם פעולות. התוצאה היוותה את הבסיס לרוב סוגי התקשורת האלחוטית הקיימים היום בעולם – תקשורת בין כלי טיס, שידורי טלוויזיה, הפעלת מכשירי קשר או סתם רדיו המתנגן ברכב – אין סוג תקשורת נפוץ יותר בעולם.

טכנולוגיה נוספת שביצעה קפיצת מדרגה משמעותית היא המטוסים והשימוש בהם. אף שעשור לפני המלחמה הצליחו האחים רייט להטיס את כלי הטיס הראשון, כבר בזמן המלחמה ביצעו מאות כלי טיס פעולות רבות, בעיקר מודיעיניות. התקדמות זו היוותה את הבסיס לפיתוח טכנולוגיית המטוסים ותורת הטיס המודרנית.

רפואת החירום התפתחה בצורה מרשימה בזמן המלחמה, וזאת כדי לטפל במאות אלפי הפצועים. מטליות סניטריות, מאותו הסוג אשר נמצא בשימוש עד היום, הומצאו לטיפול מהיר בפצועים בשטח, אמבולנסים מהירים לפינוי פצועים, תהליכי ניתוחי שטח, שיטות למניעת העברת מחלות באזורים צפופים ועוד. כל אלה פותחו בצורה משמעותית ושוכללו לדרגות שלא היו מוכרות עד אז. נוסף לכך, שיטות הטיפול והסיעוד התקדמו כדי שיוכלו לשרת את מאות אלפי הנכים ששרדו את המלחמה ונאלצו לחזור למעגל העבודה. ניתן לומר ששיטות הטיפול שפותחו במלחמה תרמו להתפתחות הרפואה המודרנית.

המצאות משניות רבות נוספות ניתן לשייך לתקופה אינטנסיבית זו. המצאת הטנק, הרוכסן, קופסאות שימורים, הצוללת, תחליפי בשר, שעון היד, שקיקי תה, שעון קיץ (Daylight Savings) ועוד ועוד. אכן רבים הם התוצרים הטכנולוגיים של "המלחמה הגדולה". אירוני, אך תקופת הזמן שבה האנושות סבלה כל כך, הייתה גם המקפצה הגדולה לשיפור חיי האנשים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. דן לב מזכיר במאמרו החשוב את הכימאי היהודי\גרמני פריץ האבר.
    אין ספק שהאבר היה גאון בתחומו. נוסף על המצאת שיטה להפקת אמוניה מחנקן האוויר, שאגב מהווה גם שיטה לייצור חומר גלם לייצור חומרי נפץ, האבר עסק גם בהמצאת חומרים להדברת מזיקים בחקלאות. אחד החומרים הללו הייתה חומצה הידרו-ציאנית נדיפה שכונתה בשם ציקלון בה. חומר זה, אחרי אדפטציה מתאימה היה הגאז שבו השתמשו הגרמנים להריגת היהודים במחנות המוות. גם בני משפחתו של האבר הומתו בגז שהוא המציא. האבר עצמו גלה לאנגליה אחרי עליית הנאצים לשלטון וכך ניצל. הטרגדיה האישית של פריץ האבר חייבת ללמד אותנו לקח היסטורי: גורלם של היהודים אינו בטוח הגם שגאוניותם מוכחת אלא רק בארץ ישראל.

    1. תודה יצחק,
      סיפור חייו של האבר נשמע דמיוני וטרגי אך הוא אמת לאמיתה.
      אחת הגרסאות הראשונות של הפוסט כללה פירוט נרחב יותר על פועלו של האבר. מפאת אורכו של המאמר נאלצתי לקצץ כמעט את כל התיאורים על האבר ולתמצתם במשפט "כימאי גרמני-יהודי ואחת הדמויות הטרגיות בהיסטוריה".
      אולי בעתיד אקדיש פוסט המתאר את חייו, פועלו ותוצאותיהם.

      שוב תודה

      – דן לב

  2. כך האטום, והלווינים, והג'י.פי.אס וכל יתר הרשימה.ממש לא בטוח שכל המיליונים שמתים בגלל המלחמות זה מצדיק את ההתפתחות. ההיפך הוא הנכון.

    1. תגובתך פותחת שאלה פילוסופית מורכבת. האם היינו מוותרים על הקדמה הטכנולוגית המגיעה ממלחמות בתמורה להצלת חייהם של כל אלה שנהרגו במלחמה.
      אני לא מתיימר לענות על הסוגיה הנ"ל אך אני רוצה להעלות שתי נקודות חשובות:
      1) מלחמות נובעות מקונפליקטים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. ההיסטוריה מלמדת אותנו שאותן קבוצות ינסו להרוג האחת את השניה גם ללא קשר לקדמה טכנולוגית. פיתוח טכנולוגי הוא רק תוצר לוואי.
      2) תמיד כדאי לחשוב על כל חיי האנשים שניצלו כתוצאה מפיתוחים כאלה או אחרים הרבה אחרי המלחמה. ראה את פסקת "רפואת החירום" שבפוסט. או לצורך העניין כל פסקה שהיא בפוסט שעוזרת עד היום להציל את חייהם של מיליונים רבים.

  3. לא כולם חושבים כמה מלחמות הטרור נגד ישראל מביאות יוזמות, מחשבות ופיתוחים

  4. המדעי שנדרש ליישום בפיתוח הטכניקות הללו.

    דרך אגב, בימי מלחמת העולם השנייה השתמשו במונח "טכנולוגיה" בעיקר וכמעט רק לתיאור יישומי המדעים בתחומי האומנויוצת הפרקטיות. המונח שהיה בשימוש בהקשר הזה היה "טכניקות".

    לכן, במדה מסוימת לקרוא לתכונה המאפיינת את הפרטים שברשימה הזו "טכנולוגיה" זו הסטה תרבותית-היסטורית. לצורכי הקריאה יש להשתמש במונח "טכנולוגיה" אבל כדאי שהקוראים ידעו שהמונח הרווח באותה תקופה היה "טכניקה" ומדוע…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך