מחשבות גבריות

רכרוכי, שוביניסטי או גאו"ן בעידן של פמיניזם
תמונה: AIGA, AnonMoos, Monomo commons.wikimedia.org

העידן הפמיניסטי המבורך, שיש לנו הזכות לחיות בו ואף להיות חלק ממניעיו, הצליח במידה רבה לערער מחשבות קונסטרוקטיביות מנקודת מבט גברית. אם גבר סביר מן השורה יטען לעניין חברתי ויצהיר כי כך הוא רואה אותו בעיניו הגבריות, ייחשב הדבר למגונה. על הגבר לחשוב כאדם, באופן שמנטרל את מינו, ואילו לאישה מותר לחשוב כאישה ובהדגשת העניין המיני, או המגדרי, אם לנקוט לשון פוליטית תקינה (politically correct).

תופעה זו יצרה עיוות חברתי עד שקולם של הגברים הנורמטיביים נשמע פחות ופחות. במסגרת עיוות זה אנו עדים לשני סוגי גברים בעיקר. הסוג האחד כולל את אותם הגברים המתבטלים בפני נשים, מוותרים על עמדתם ומשתדלים כצלופחים ללא עמוד שדרה להתאים כביכול את עצמם לרצונן של הנשים. התנהגות סמרטוטית שכזאת איננה אהודה, אף לא על הנשים עצמן. על המודל הזה אמר אחד ממשוררי ימי הביניים: "היה איש אישה, ולא אישה איש". משמע, עליך להיות הגבר לצד האישה ולא אישה בגוף של גבר. הסוג האחר כולל את אותם הגברים העסוקים כל העת בהפגנת גבריותם ועליונותם, הטבעית בעיניהם, על הנשים. הם כל כך חשובים בעיני עצמם עד שהם לוקים בסוג מיוחד של חולי, הנע על הציר שבין נרקיסיזם לאוטיזם. אם נגרד קמעה את המעטה החיצוני שלהם נגלה שחוסנם הנפשי איננו רב יותר מחוסנן של פריכיות אורז תפוח.

שני המודלים המגונים הללו, בצירוף נסיבות סוציו-היסטוריות, גרמו לנשים רבות לטעות בהבנת מקומו החברתי של הגבר. להתעוררות הפמיניזם היו גם מחירים חברתיים לא מעטים. ראשית, התחיל גל בדיחות על כסילותו של הגבר ועל יכולותיה המופלאות של האישה (אלוהים ברא קודם את הגבר בתור טיוטה. האישה מסוגלת לעשות שני דברים בבת אחת). בדיחות הן מכשיר חברתי לגיטימי לחלוטין, אך הסכנה היא שנשים רבות מאמינות לתוכנן, שהרי בכל צחוק יש אמת. מצב זה הביא לכך שאותן נשים מתנהגות באותה הוולגריות שבה חולים הגברים השוביניסטיים, והרי הפמיניזם במיטבו איננו מבקש לקדם העתקה של דפוסי התנהגות פסולים של גברים.

בצד תופעת הבדחנות המגדרית הרדודה, חלה שקיעה בהתנהגות הגברית הספונטנית כלפי נשים. מחמאות מצד גברים על יופייה של אישה כבר נחשבות לגיטימיות פחות. נדיר לראות גבר מחמיא לאישה שאינו במערכת יחסים איתה, על לבושה או על תכשיטיה. זה לא נחשב גברי לשוחח על אופנת נשים, ובני שני המינים לא תמיד מתלהבים משיח כזה. לכן הערה כנה על תספורת, על תכשיט או על איפור, עלולה להתפרש בתור "הוא מנסה להתחיל אתי". כך נידון הגבר לכבוש את חוות דעתו האסתטית והאישה נידונה להחמיץ אותה. חיבוק או נשיקה נימוסיים (כשהם נימוסיים באמת) עלולים להיחשב כמעט עבירה מוסרית. כל זה מביא לידי כך שגברים רבים וטובים בוחרים להימנע מיחסי גומלין ספונטניים, והכול נעשה מתוך שיקול דעת ומחשבה שגורמים גם למלאכותיות רבה בהתנהגות. מלאכותיות זאת מביאה לידי כך ששני צדי המגדר יוצאים נפסדים ומקופחים (lose-lose situation).

בין שני המודלים הגרועים, זה הרכרוכי וזה השוביניסטי, קיימים גברים רבים וטובים המציגים מודל שלישי, שאותו נכנה מודל הגאו"ן (גבר איתן ונעים = ג'נטלמן). שתי תכונות אישיות בולטות מאפיינות אותו: תבונה ורגישות. הגאו"ן איננו עסוק בשאלת מעמדו החברתי ביחס לאישה. תפיסת עולמו היא מלכתחילה שוויונית, ומכאן שאיננו עומד בכל תחרות עם בנות המין השני. הוא אינו לוקה ברגשי נחיתות ולא ברגשי עליונות. תפיסת השוויוניות שלו היא דיפרנציאלית, היא אינה גורסת דין אחד בכל מקרה ובכל מצב לאיש ולאישה. עובדת ההבדל בין המינים אינה ניתנת להכחשה, צרכיו האישיים ודפוסי החשיבה של כל אחד מהמינים יכולים להיות שונים. הגאו"ן מכיר בכך מתוך בגרות, סובלנות ואמפתיה.

הגאו"ן ניגש לסוגיית ההבדל בין המינים מתוך אומץ לב חברתי. במקום שהוא מבין שטוב לגשת לעניין מסוים מתוך פרספקטיבה גברית, הוא יוכל לומר זאת בפה מלא ודבריו על פי רוב יתקבלו בהבנה. במקום שהוא סבור שטובה יותר הפרספקטיבה הנשית, הוא יפנה לכך מקום בתוך עצמו; לא מתוך תחושת ביטול עצמי ולא מתוך תחושת ויתור אבירי כביכול, אלא מתוך הבנה שכך צריכים להיות פני הדברים. הגאו"ן מבקש לנצח את החיים החברתיים, והוא רואה באישה שותפה שווה לו במעמדה ושונה בשיטתה. ניצחונה הוא נצחונו.

כיצד עשויים להגיב שלושת המודלים לבדיחות האנטי-גבריות שהוזכרו לעיל? הרכרוכי יזרום עם גל הבדיחות ויצחק אף במקום שאין צורך. הוא יתקשה לתפוס שהוא עצמו מושא הבדיחות, ושכל תוספת מצדו גורעת מהיותו גבר בעיני הסביבה. השוביניסט יגיב בתוקפנות, גם אם בצחוק. הוא יאסוף כמה מהבדיחות האנטי-פמיניסטיות העולות בדעתו באותם הרגעים, וישפריץ אותן לחלל האוויר. גם הוא לא יבין שכל תוספת מצדו גורעת מגבריותו המפוקפקת ממילא. הגאו"ן, בניגוד לשניים האחרים, יבחן את טיבה של הבדיחה כבדיחה. הוא יתגמל את המתבדחת כאשר הבדיחה שנונה, ויבקר אותה כאשר היא רדודה. הוא יכול לומר לה ללא מורא משפטים כמו: "הפעם, הבדיחה שלך חלשה". או: "אני מכיר כמה בדיחות דומות על נשים", בלי לספר אותן. או: "אחותי, פמיניזם כזה עלול להעביר אותך על דעתך, זה לא נראה טוב". ביקורת עניינית ואף נוקבת, הנאמרת מתוך ידידות, תתקבל בהערכה על ידי הצד השני.

חשיבה גברית גאו"נית היא גם חשיבה עצמאית, שאינה בוחנת את עצמה רק ביחס לנשים או לחשיבה נשית. לשיח גברי בין חבורת גברים סגורה נודעת חשיבות כשלעצמו. הגברים מדברים בקודים משלהם, כשם שהנשים עושות זאת. אמנם כן, חלק ניכר משיחות סגורות של גברים ושל נשים סובבות על עניין בני המין השני. בחבורות המגדריות הסגורות רשאים המשתתפים משני המינים להביע דעות שלא ייאמרו בקבוצה מעורבת. יש בכך מן החיוב, שכן גבר או אישה אמורים להיות לעתים משוחררים מכבלי התקינות הפוליטית ומהחשש שמישהו יראה בעין רעה את הדברים. עם זאת, שיחות סגורות עשויות לעסוק בנושאים שונים ומגוונים בלי להידחף לנישה המגדרית. אפשר שהשיח הגברי יהיה שונה מהנשי גם בענייני חברה, מדינה וממשל כאשר הוא נעשה בחבורה סגורה. אין בכך כל רע, אדרבא, האפשרות של פורומים בהרכבים שונים רק מחוללת עושר רב של אמונות ודעות.

מה יהיו אפוא נושאי השיח הגברי, מעבר לרכילות לגיטימית על המין האחר? אפשר לומר שאין תחום כזה שעליו לא יכול להיות גם שיח נשי. אין נושאים גבריים ונושאים נשיים, אך יש נושאים שרוב הגברים עוסקים בהם. זוהי אמת סטטיסטית ולאו דווקא אונטולוגית (מה שמאפשר יוצאים מן הכלל רבים). במסגרת האמת הסטטיסטית הזאת, גברים עוסקים יותר בנושאים של ביטחון, של ספורט אגרסיבי, של השקעות פיננסיות ועוד, שהצד המשותף שלהם הוא הסיכון הרב הכרוך בהם. גם נשים עוסקות במידה מסוימת בשאלות אלה, אך היא מועטה בדרך כלל ודפוסי החשיבה שלהן עשויים להיות שונים. כך למשל מחקרים מראים שנשים מפסידות פחות בבורסה ועושות פחות תאונות קטלניות מגברים. ניתן לזקוף זאת לזכותן, ועם זאת אין לפסול מראש את גישת הגדלת הסיכון לטובת הגדלת הסיכוי.

חשיבה נשית היא מאוזנת ומתונה יותר. החשיבה הגברית תנודתית יותר ומביאה להישגים גדולים כמו גם להתרסקויות גדולות. בעניין זה אין נכון יותר ונכון פחות. לשני דפוסי החשיבה יש מקום, שניהם לגיטימיים, ורק באמצעות השילוב שבין שניהם ניתן לקדם את החברה באופן משמעותי. הגאו"ן מכיר בתפיסה הפלורליסטית הזאת, מכבד אותה ופועל במסגרתה ובאמצעותה. הוא איננו דועך מהתרסקות שהביא על עצמו עקב נטילת סיכון גבוה, ואיננו מתרברב כאשר הסיכון הזה נושא פירות. הוא מקבל את דפוס החשיבה הנשי כשיטה המשלימה את שלו ולא מנוגדת לה.

מאמר זה הוא בבחינת קריאת השכמה לגאו"נים שבינינו לפתח ולטפח את החשיבה שלהם, ולתרום לשיח החברתי מסגולותיהם. גברים שאינם רואים עצמם נמנים על סגנון זה – מוזמנים להצטרף. שערי התבונה והרגישות הגברית לעולם לא ננעלים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. לא כתבת מאמר איך אדם צריך להתייחס לאדם אחר
    גם לא איך גבר לגבר
    אתה כותב איך גבר צריך להתייחס לאשה
    יש בזה כבר התנשאות

    1. אני מתנצל אם זו החוויה שלך. זו בוודאי לא הכוונה. עם זאת, קריאה ביקורתית יותר עשויה לשנות את דעתך. ובכל מקרה, תודה על התגובה.

      1. חחח בנושאים כמו זה אתה לא יכול לצאת טוב, איך שלא תסובב מישהו יעלב. כולם כל כך רגישים

  2. כאמא לשישה בנים (5 בוגרים) ובעל מקווה שחינכנו אותם להיות גאונים. חג שמח

    1. אם אהבת את המאמר, אפשר בהחלט שאכן כך חינכת אותם. אני גם מאוד אוהב אנשים שמזדהים בשמם המלא בג'ונגל הזה של האינטרנט. היי ברוכה.

  3. אתה תהיה הגאון הגדול
    מי אתה חושב יהיה נגדנו חזק?
    הנשים!
    הן לא אוהבות גברים שמודעים לכצמם וליחוד שלהם

  4. יש המון בעיתיות בדברים שנכתבו כאן.
    לדוגמא -ההצגה של זה שגברים מעירים פחות על המראה של נשים בתור דבר רענזה שגוי בעיניי. אם אתה לא מכיר מישהי, כנראה שלא מעניין אותה לשמוע את דעתך בנוגע למראה החיצוני שלה. זה לא 'מחמיא' ולא מעניין, והחשיבה שדעה של גבר זר בנושא יכולה להיות לא מטרידה היא מוזרה ומתנשאת.
    חוץ מזה, צריך לשלול את המושג 'חשיבה גברית' ו'חשיבה נשית' יש אנשים שחושבים בכל מיני דרכים, ולכל מין וצורת חשיבה יש לגיטימציה. אין שון סיבה לאמר שגברים ככלל לוקחים סיכונים אנשים מתונות יותר. זה סוג החשיבה שגורם לגברים לצחוק על נשים שמתעניינות בספורט או על גברים שלא.
    בקיצור, גם אם זה מסווה, כשקוראים לעומקו של עניין את הכתבה, לא מדובר בשוויון, אלא בניסיון לאמר דברים לא-שוויוניים בתור גיבוב פוליטיקאי קורקט.

    1. בקושי מעניינות אותי כשהן מגיעות מאנשים שאני מכירה. על זרים בכלל אין מה לדבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך