ה' באייר תש"ח

זיכרונות מתש"ח בראש השנה תשע"ו
תמונת שלמה גזית
ד"ר, אלוף בדימוס, שלמה גזית

לפני שנים סיפר לי ידיד כי אימץ לו מנהג – הוא שומר למזכרת את גיליון העיתון שיצא לאור ביום הולדתו של כל אחד מארבעת ילדיו. בדרך זו הוא מבקש לספר להם כיצד נראו פני הארץ והעולם באותו יום. עיינתי בגיליונות שהיו שמורים עמו, התפעלתי מן הרכילות הקטנה, מן הכותרות של ישראל והעולם, מן הסרטים שהוצגו אז באולמות הקולנוע, מהצגות התיאטרון והקונצרטים, ולא פחות – ממודעות הפרסומת של פעם.

החלטתי לאמץ את הרעיון וללכת בדרכו.

בספרייה ביקשתי לקבל את עותקי העיתונים מיום הולדתי אני ומיום הולדתם של כל בני משפחתי. צילמתי את הדפים של כל אחד מן הגיליונות, ואלה שמורים מאז בידיי.

בימים אלה הגיע לידיי "עיתון מיוחד", עיתון מכורך, ובו 240 עמודי דפוס – "גיליון יום ההולדת" של מדינת ישראל שמלפני 67 שנים. זהו ספרו של מרדכי נאור "יום שישי הגדול: ה' באייר תש"ח – הדרמה הגדולה של הקמת המדינה".

ה' באייר הוא יום ההולדת הלאומי של מדינתנו. לא בדקתי, אך כמעט לכל עם ומדינה היום הלאומי שלה: 4 ביולי לארה"ב, 14 ביולי לצרפת, 23 ביולי למצרים, וכך, על פי הלוח העברי, ה' באייר, אצלנו בישראל.

בקרבנו חיים עדיין רבים שחוו את היום הזה וזוכרים אותו. אחד, זה אך נולד; שני, היה תלמיד בבית הספר; ושלישי לבש מדים במאבק על עצם הקיום. לעומתם, הרוב המכריע של תושבי ישראל, טרם נולדו באייר תש"ח.

אני כבר הייתי בוגר ואחד הלוחמים במלחמה. כלל לא הייתי ער ומודע לדרמה הגדולה שהתרחשה באותו יום. לא קראנו עיתונים ולא האזנו לחדשות. לא ידענו על ההתלבטות המדינית "להכריז או לא להכריז", ובוודאי שלא ידענו על מה שהתנהל מאחורי הקלעים, על הסיפור האנושי ועל המערכה המדינית והתקשורתית שהתנהלה. אלה היו צירי הלידה של המדינה החדשה.

חלק הארי של העיתון-הספר מוקדש ל"הכרזה", לסיפורה של מגילת העצמאות. מה עשה ומה חשב כל אחד ואחד מן השותפים למעשה. מה עשו באותו יום גורלי – לפני הטקס, במהלכו ולאחריו.

הופתעתי לדעת כי רק אחד מבין ל"ז החותמים על מגילת העצמאות נולד בארץ ישראל – בכור-שלום שטרית יליד טבריה.

אך לא רק בל"ז החותמים עוסק הספר. הכרזת המדינה הייתה כרוכה גם בשאלות ארגוניות – באיזה אולם ייערך הטקס, מי יישא באחריות לארגון, והיכן יימצא קלף שעליו תיכתב ותיחתם המגילה.

נזכרתי באוטה ואליש ובתרומתו להפקת המאורע, ובריטה פרסיץ, קריינית הרדיו של "קול ירושלים", אשר גויסה לשדר את הטקס בשידור חי. "קול ישראל", תחנת השידור של ארגון ההגנה, הפכה באותו יום לתחנת השידור של המדינה החדשה.

ראיתי מודעות לסרטי הקולנוע שהוצגו באותו יום, ושמחתי לראות פרסומת לסיגריות שעישנתי באותם ימים: "כמובן – מטוסיאן".

זהו עיתון-ספר שאני ממליץ כי יימצא בכל בית בישראל לצדו של ספר התנ"ך. סיפור יום הולדתה של המדינה חייב לעבור מדור לדור, וככל שאנו מתרחקים מאותו יום בתש"ח, כן גדלים העניין והחשיבות שבסיפורי אותו יום.

ועוד המלצה: ראוי לתרגם ספר זה לאנגלית. ראוי שיימצא על מדף הספרים בכל בית יהודי המגלה עניין בנעשה בישראל, אז והיום.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

  1. זאת טעות גדולה
    פעם היתה תקווה
    היום הכסף מדבר
    ורק אם יש הרבה מאד ממנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך