צדק חברתי, צדק מדיני והמזגן בחדר השינה

כשמתרכזים ב"מי צודק" מתחילות מלחמות
he.wikipedia.org

לאחרונה אני מוצא את עצמי מהרהר יותר ויותר במושג הצדק. "צדק" זו אחת המילים הנפוצות יותר במאמרים שאני קורא, וכולם נוטים לייחס אותה לדעותיהם. כולם קוראים לפתרון צודק, חלוקה צודקת של הכנסות, צדק בבעלות על משאבי טבע, צדק לפליטים הפלסטינים, צדק בבית המשפט. כולם גם רצים לכנות כל החלטה או פעולה שאינה מוצאת חן בעיניהם "לא צודקת". הבעיה היא שאין, ולא יכולה להיות, החלטה צודקת, כי מושג הצדק עצמו סובייקטיבי לחלוטין, ולפיכך בכל מחלוקת יראו שני הצדדים את עצמם כצודקים.

ניקח לדוגמה את נושא הצדק החברתי – לא צודק שיהיה פער הכנסות דרמטי בין עשירים לעניים. מצד אחד, נשמע די הגיוני, למה שחלק מהחברה יחיו ברווחה וללא חשבון, בעוד שקיימים אנשים אחרים הנלחמים על הישרדות בסיסית? מצד שני, מה בדיוק צודק בלהושיט את היד לתוך כיסו של מישהו ולחלק את הכסף שנמצא שם לאנשים אחרים? האם זה צודק לקנוס מישהו שעבד קשה כדי להרוויח את כספו (נקרא לו "נמלה") ולתגמל מישהו שאולי טרח פחות ("צרצר")?

דוגמה נוספת היא הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. הרי ברור לכל בר-דעת שאנחנו צודקים! זו ארץ אבותינו עוד מימי התנ"ך, קנינו אותה חזרה בדם, יזע ודמעות. זו המולדת היחידה של העם היהודי… מצד שני, הפלסטינים טוענים שבכל הכבוד, לא צודק לנשל אותם מזכותם הם על הארץ ולמנוע מהם זכות בסיסית להגדרה עצמית, ושבוודאי אין זה צודק להתייחס אליהם כאזרחים סוג ב רק בגלל שאינם יהודיים (עיין ערך "חוק השבות")…

לעניות דעתי, מילות שירו של מוקי "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק" מתארות מצב הפוך למציאות. כולם מדברים על צדק, אף אחד לא מדבר על שלום! זכורה לי היטב אמירתו של יועץ נישואים אחד שפעם נזקקתי לעזרתו, והוא אמר לי לבחור בין להיות צודק לבין להיות נשוי… כוונתו הייתה שבגלל הסובייקטיביות של הצדק, אם הוא הופך למטרה אז חיי הנישואים הופכים למלחמה.

לא הבנתי את זה בהתחלה. הנושא שעליו דיברנו, אותו יועץ ואני, היה המחלוקת (שלא לומר ריב) בין זוגתי לביני בנוגע להפעלת המזגן בחדר השינה שלנו בלילה. הטענה שלי הייתה שאשתי תמיד יכולה להתכסות בשמיכה נוספת, ואילו לי חם גם בלי שמיכה בכלל, ולפיכך צודק להפעיל את המזגן. היה לי ברור שאני צודק ולא הצלחתי להבין איך אשתי, אישה חכמה ומודעת, לא מבינה זאת. כמובן, אשתי צדקה גם היא… היא חשבה שלא ייתכן שהיא תצטרך לישון עם שמיכת פוך באמצע הקיץ, ובכל זאת תקום בפנים קפואים. הצעת היועץ הייתה מפתיעה מאוד – ללכת לקנות מאוורר תקרה רציני, ולראות אם זה פותר את הבעיה. ברגע שאמר זאת, היה לי ברור שהפתרון טוב (לפחות לחלק מהלילות), ונדהמתי שלא חשבתי על כך בעצמי.

זו הבעיה הגדולה של הצדק – הוא גורם לנו להפוך לעיוורים. אם אני צודק אז אין לי סיבה לחפש פשרות או, אפילו טוב יותר, פתרונות רווח לכול. הצדק גורם לנו להתבצר בעמדותינו, להימנע ממגע כלשהו עם הצד השני, בוודאי לא להקשיב לו. אנחנו רואים רק עובדות שתומכות בעמדתנו, שוללים כל דבר או אדם ששואל שאלות מטרידות. לעתים הצדק שלנו מעביר אותנו על דעתנו וגורם לנו לעשות דברים איומים ונוראים לכל אלה שלדעתנו אינם צודקים.

"צדק" – מילה יפה כל כך ומרושעת כל כך.

תודו שאני צודק…

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אם אתה לא מצליח לפתור הבעיה הקטנה עם אשתך, איך בכלל אפשר לחשוב שנפתור הבעיות עם הערבים?

  2. בחיים, כמו בכביש, לפעמים, ואולי אפילו תמיד, צריך להיות חכם ולא צודק…ובאשר למזגן בחדר השינה, נקודה כואבת שניתן לפתח אותה לפילוסופיה שלמה של חום וקור….

  3. אכן אתה צודק. אם נפסיק לרצות להיות צודקים וננסה לראות אילו פתרונות יכולים לפתור את הבעיה, אולי מצבנו ( האישי חברתי לאומי בינלאומי ….) ישתפר קצת….

  4. לי אין ספק, לפי כל תיאוריה וחישוב, אם למישהו חם ולמישהו קר, הפתרון הנכון הנו הפעלת המזגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך