יהדות – תרבות של לימוד, סקרנות ומחשבה

היהודים מהווים אמנם רק כ-0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם, אך הם מהווים כ-20 אחוז מזוכי פרס נובל, למעלה מרבע מזוכי פרסי נובל בפיזיקה, בכלכלה וברפואה. כ-50 אחוז מאלופי העולם בשחמט הם יהודים. למעלה מ-50 אחוז מהיהודים בארצות הברית הם בוגרי מכללות לעומת פחות מ-40 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית (יש להניח שהנתונים או המגמות דומים גם בשאר ארצות המערב).

האם ניתן להסיק מנתונים אלה כי היהודים הם "המיעוט הנבחר", כפי שטוענים פרופסור צבי אקשטיין ופרופסור מריסטלה בוטיצ'יני בספרם המיעוט הנבחר שאליו אתייחס בהמשך? והתשובה היא בהחלט כן.

על הסיבות לתופעה זו יש לא מעט הסברים.

אחד ההסברים ניתן בספרם של אקשטיין ובוטיצ'יני, המיעוט הנבחר, ולפיו האוריינות – תרבות הלימוד שאפיינה את היהדות במשך מאות בשנים, בניגוד לשאר האוכלוסייה – היא שגרמה ליהודים לעסוק במקצועות שבהם ידיעת קרוא וכתוב הייתה יתרון יחסי.

השינוי הגדול שחל ביהדות לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה הוא המעבר מבית המקדש לבית המדרש כפי שכינתה זאת הסופרת יוכי ברנדס. דהיינו במקום להקריב קורבנות במקום אחד עברו להתפלל וללמוד תורה כמעט בכל מקום. כל אב יהודי היה חייב ללמד את בנו לקרוא על מנת שיוכל ללמוד תורה.

הסבר נוסף הוא שההגבלות שחלו על היהודים במהלך ההיסטוריה, הן לגבי עיסוק במקצועות מסוימים והן לגבי קניית נכסים, דחפו אותם לעסוק במקצועות שבהם ידיעת קרוא וכתוב היוותה יתרון. בנוסף לכך ברוב הארצות ובמשך שנים רבות היהודים היו מיעוט נרדף, דבר שאילץ אותם ליזום ולחשוב "מחוץ לקופסה" על מנת לשרוד. כושר האלתור הישראלי שקיים מאז קום המדינה הוא המשך ישיר לכך.

ברצוני להציג הסבר נוסף, אותו אני מכנה "ארון הספרים היהודי". ספר התנ"ך הוא בסיס היהדות (ובמידה רבה גם בסיס הנצרות) ספר זה – אם בחלקו, התורה, ניתן מידי שמים, ואם כולו נכתב בידי בשר ודם – מלא במצוות, בחוקים, במשפטים, בנסים ובסתירות פנימיות רבות. הסקרנות להבין את אותם מצוות, חוקים ומשפטים גרמו ליהודים רבים (חז"ל, רבנים ואחרים) להוגיע את מוחם ולכתוב מאות ואולי אלפי ספרים, מאמרים ואיגרות שיתנו תשובות לבעיות אלה ויהוו את ארון הספרים היהודי, שהוא מצבור של ידע וחוכמה שאינו קיים בדתות אחרות (בנצרות ובאסלם) המאמץ האינטלקטואלי שנדרש על מנת לפרש את המצוות, להסביר את הנסים, ליישב ולתרץ סתירות פנימיות רבות שקיימות בתנ"ך גרמו, בין השאר, לכך שהיהודים נהפכו "לעם הספר", בין ככותבים ובין כקוראים, דבר שהוסיף גם הוא לחכמה המיוחסת ליהודים. תופעה זו נמשכת גם בימינו וספרים רבים שנכתבים מדי שנה עוסקים בנושאים תנכיים-יהודיים מזוויות שונות שחוזרים ומחזקים את האמרה "שבעים פנים לתורה".

מאז קום המדינה כל אזרח ישראלי ממוצע ובוודאי נציגי הציבור מוגיעים את מוחם בבעיות כגון זהות יהודית, מדינה יהודית ודמוקרטית, זכותנו על הארץ, גבולות הארץ ועוד. נושאים שרוב אזרחי העולם המערבי אינם נדרשים להם.

חלק מהעצות שגרונטולוגים ורופאים גריאטרים נותנים לאנשים בגיל השלישי קשורות בהפעלת המוח בטענה כי המוח הוא שריר שככל שנשתמש בו יותר הוא יתחזק. בין שטענתם נכונה או בין שהיא נכונה בחלקה, המוח היהודי נאלץ לעבוד קשה במהלך כל ההיסטוריה והביא לכך שהעם היהודי יחשב, ובצדק, כעם חכם.