המלחמה עם איראן יצרה קרבה עמוקה בינינו לבין אמריקה. אנחנו מרגישים מעין שותפות גורל, יחסי ידידות עמוקים, ולפעמים אנו חשים כאילו אנחנו ואמריקה ממש "משפחה". במצב עניינים זה, חיוני להכיר לעומק את ה"אדם האמריקאי", לעמוד על טיבה של החברה האמריקאית, ובעיקר, להבין למה ניתן – ולמה לא ניתן – לצפות ממערכת היחסים המיוחדת הזו.
כדי לקבל תשובות עלינו לדפדף בספרי ההיסטוריה. ההתחלה הייתה לפני כמעט 400 שנה, כאשר המתיישבים האירופאים הראשונים הגיעו לחופי ארצות הברית והתיישבו ליד בוסטון. מה שאפיין את ראשוני המהגרים, ואשר נותר גם היום אחד מסמלי העם האמריקאי, הוא הדת הפרוטסטנטית.
המהגרים הלבנים הללו, שלימים קיבלו את הכינוי WASP (White Anglo-Saxon Protestant), הביאו עימם לא רק דת חדשה, אלא גם את "האתיקה הפרוטסטנטית" – תפיסת עולם שמהווה עד היום את אבן היסוד של הקפיטליזם האמריקאי.
במהותה, האתיקה הפרוטסטנטית נשענת על כמה עקרונות ברורים: ראשית, האינדיבידואליזם, כלומר האדם הוא האחראי הבלעדי לגורלו ולמצבו, ואין לו על מי לסמוך אלא על עצמו; שנית, האדם חייב להיות ירא האלוהים ועושה דברו, עליו לחיות חיי צניעות, יושר ומוסר, מתוך תפיסה שמי שמפר את עקרונות הדת והקהילה יידון לחיי סבל ועוני; שלישית, וזהו העיקר, ראיית העבודה כערך מוסרי ודתי עליון. עבור המהגרים הפרוטסטנטים שהגיעו לאמריקה במאות ה־17 וה־18 – חריצות, משמעת עצמית, חסכנות ואחריות אישית לא היו רק כלים כלכליים אלא הוכחה להיותך אדם מוסרי וירא שמיים.
כפי שטען הסוציולוג מקס ובר, תפיסה זו – שהתפתחה באירופה לאחר הרפורמציה במאה ה־16 בהנהגת מרטין לותר ואחרים, והדגישה ערכים של עבודה קשה, משמעת אישית, חסכנות, אחריות מוסרית וצבירת הון במקום בזבוז ראוותני – עודדה פיתוח של מסחר ויזמות, ותרמה רבות להתפתחות הקפיטליזם המודרני במערב. יתרה מזו, הצלחה כלכלית נחשבה כסימן לברכת האל.
תפיסה זו התאימה במיוחד להתפתחות הכלכלה הקפיטליסטית בחברה האמריקאית הצעירה, והולידה את "החלום האמריקאי" המבוסס על יוזמה פרטית, השקעות ופיתוח תעשייתי, וכן אמונה שהאדם יכול להתקדם בכוחות עצמו באמצעות עבודה והתמדה.
האתיקה הפרוטסטנטית חיזקה ערכים של אחריות אישית ותחרות ועודדה אנשים לראות בהצלחה הכלכלית עדות לאופי טוב ולמשמעת עצמית. ערכים אלה תרמו לצמיחת תרבות עסקית דינמית, חדשנות כלכלית ופיתוח מוסדות פיננסיים בארצות הברית. עם זאת, לקשר ההדוק הזה בין הצלחה כלכלית לערך מוסרי היה גם צד אפל: הוא יצר פערים חברתיים ולהוביל לתפיסה שלפיה העניים אשמים במצבם: לאדם עני יש כנראה פגם מוסרי או דתי ואלוהים התרחק ממנו, לכן חובה ציבורית לעזור לו.
השפעת האתיקה הפרוטסטנטית על התרבות האמריקאית ועל התפתחות הקפיטליזם ניכרת עד היום – החל מתקופת היובש והאיסור על משקאות אלכוהוליים בראשית המאה הקודמת, שהיו תולדה ישירה של הטהרנות הפרוטסטנטית, ועד לזהותם של הנשיאים האמריקאים, שרובם היו WASP (לבנים פרוטסטנטים), פרט לג'ק קנדי וג'ו ביידן הקתולים.
ראוי לציין שלצד ערכי המוסר והעבודה, היזמות והשאיפה להצלחה אישית, חלק מהזרמים הפרוטסטנטיים נושאים עימם גם מטען היסטורי מורכב: מרטין לותר פרסם כתבים חריפים ואנטישמיים נגד היהודים, והשפעות אלה, בשילוב מסורות נוצריות עתיקות, מתחים כלכליים ופחדים חברתיים, חלחלו גם אל היבשת החדשה.
במהלך המאה ה-20, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עברה החברה הפרוטסטנטית הלבנה באמריקה טרנספורמציה דרמטית. גלי הגירה המוניים שטפו את אמריקה והפכו את הרוב הלבן הפרוטסטנטי למיעוט. נכון להיום, הפרוטסטנטים הם לא יותר מ-40 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית. 60 אחוזים מתושבי אמריקה הם בני דתות וקבוצות אתניות שונות. אך למרות השינויים הדמוגרפיים בחברה האמריקאית, היחס ליהודים והאנטישמיות, שהחלה עוד בימי החלוצים האמריקאים, לא נעלמו; לצערנו, האנטישמיות פעילה ובועטת ונוכחת מאוד גם במציאות של ימינו.






10 תגובות
אמריקה זו יבשת ולא מדינה. למדינה שטראמפ הוא נשיאה קוראים ארצות הברית של צפון אמריקה
United states of North America.
השימוש העממי בשם אמריקה כדי להגדיר את ארצות הברית US בקיצור הוא לא לעניין.
וזה לפני התגובה למה שנאמר בכתבה
להגדיר שהפרטסאנטים הם אנטישמיים ושונאי ישראל זו הגזמה רבתי. אכן מרטין לותר כתב כתבים אנטישמיים אך העולם הפרטסטנטי, מהולנד ועד בריטניה , מארצות הברית ועד דנמרק, לא רק שלא יצא נגד יהודים כי אם קידם וקיבל אותם. היהדות דיגשגה בהולנד הפרוטסטנטית, קרומוול החזיר את היהודים לבריטניה, היהודים שיגשגו מושגים בארצות הברית. זה שיש אנטישמיים בארה"ב כיום זה לא הפרוטסטנטים, הקתוליות היא שהייתה במשך מאות שנים כנגד היהודים ונגד היהדות.
פרופ נחמיאס- תודה למאמר מאיר העיינים החשוב מאד להבנת ההתנהלות יחסי ישראל והממשל האמריקני. אבל ישנם גורמים נוספים המשפיעים על מדיניותה של ארהב בימים אלה שמבחינת ישראל הם אסוניים.
אחד החשובים לדעתי זה אי ההבנה שארהב היא חלק מ"התנגשות ציווילזציות" המאבק בין שתי תרבויות על ההגמוניה וההשפעה בזירה הגלובלית. או שמא העייפות מהמאבק הזה נוחל המזרח הצלחות ומאדיר את כוחו כמו שהאיסלם הקיצוני בראשות אירן מקבל זרירת עידוד ודווקא מידי טרמפ (בלתי נתפס), סיבה שנייה היא הכשלונות הרצופים של ארהב לשכנע מדינות מזרח לאמץ את תפיסת העולם של התרבות המערבית בכוח (עירק, ויאטנם, אפגניסטן למשל), או להיות "השוטר של העולם" המתקבל היום יותר בבוז מאשר בתמיכה, ובעיקר חוסר רצון לסייע בידיה (מלחמה לא להם, כול עוד על טילי אירן כתוב רק תל אביב..). ולכן טרמפ אומר בצדק מבחינתם "אמריקה פירסט" שהפעם ישראל היא המשלמת את המחיר. אודה אם תרחיבי את הדיון החשוב הזה
אין ספק שזה המצב, אבל יש לנו תרומה בנושא.
בכל המדינות המתקדמות בעולם יש יותר ויתר ערבוב של דתות, תפיסות עולם, ערכים, וכן הלאה.
לכל הקוראים והכותבים , תודה להערות מאירות העיניים. הבנת המהות הפרוטסטנטית היא לא פשוטה. אין ברצוני להיכנס לנושא. רק אומר שעד לא מזמן, עד מלחמת העולם השנייה, היו הגבלות אנטישמיות על קבלת סטודנטים יהודים לאוניברסיטאות יוקרה, ולימודי רפואה ומשפטים. ליהודים לא היתה דריסת רגל בבנקאות האמריקאית, לכן הם המציאו את וול סטריט, ובתחום המשפט. אוניברסיטת פרינסטון קיבלה אמנם את איינשטיין, אבל הגבילה קבלת סטודנטים יהודים. ללא ספק, לדעתי, הפרוטסטנטיות שיחקה תפקיד מפתח באי קבלת יהודים למוסדות חינוך, רפואה ( היהודים נאלצו לבנות בתי חולים ליהודים עקב אנטישמיות), וכו׳ וכו׳.
בבקשה הסבירי לנו איך קרה שהיהודים הם רק כ- 2% מתושבי ארה"ה אבל כל רופא שלישי וכל עורך דין רביעי הם יהודים, הממשל מלא ביהודים וכנ"ל הסגל באקדמיה ועוד. זה בגלל הפרוטסטנטיות? עשרות ערים בארה"ב נקראות על שם מקומות תנ"כיים והכינוי של ארה"ב כמעט מההתחלה היה The promist land ?
ואיזה אחוז מהחיילים?
אני אוהבת את המאמרים שלך הבלתי מתלהמים
אם לא יחול שינוי מפתיע, בעוד שלוש שנים בתום כהונת טראמפ הם כבר לא יהיו אחים שלנו