לוח השנה הישראלי-יהודי עמוס באין-ספור ימי זיכרון, עד שלא נותר מקום לזכור אירועים נוספים. זו דרכו של עולם מן הסתם. ובכל זאת.
1945. בינואר של אותה השנה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ, ובהמשכה, בתחילת מאי, מוגרה המפלצת הנאצית בפגיעה סופית בליבה הרע, ששכן בבונקר מוגן היטב בלב ברלין. בין לבין המשיכו בעלות הברית להפציץ מטרות ברחבי גרמניה כדי להתיש את השלטון הנאצי, שהתעלם במפגיע מההרס ומהמוות הנגרמים לאזרחיו.
עד לחודש פברואר 1945 לא נחשבה העיר דרזדן, בירתה של סקסוניה שבצפון מזרח גרמניה, מטרה שכדאי לבזבז עליה פצצות. שנתיים קודם לכן הרסו בעלות הברית את התשתיות של העיר המבורג וזרעו בה הרס רב, בין היתר כדי לשתק את מכונת המלחמה הנאצית. דרזדן נחשבה מרכז תרבות הבארוק, עיר שאין בה תשתיות צבאיות ואף לא עורף אסטרטגי שיש להפציצו. עם זאת בשלבי המלחמה האחרונים התקבלה החלטה להשמידה. לא מדובר בפגיעה סלקטיבית במטרות ראויות, כמו מסילות ברזל, מאגרי תחמושת ומפעלי ייצור, אלא בהשמדה באשר היא, כדי להחליש את היטלר ואולי להצליח לגרום לו להרים דגל לבן.
ב-13 בפברואר 1945 הטילו 1300 מפציצי קרב בריטיים ואמריקניים 3000 טונות של פצצות בלב דרזדן, ביניהן אלפי פצצות נפלם, שיצרו סופת אש אדירה שהשמידה עשרות אלפי אזרחים. במרכז העיר, שהושמד בהפצצה זו לחלוטין, שהו אלפי פליטים שנסו מפני כוחות הצבא האדום, כך שעד היום אין מידע ברור על מספר הקורבנות. גוויותיהם נשרפו במדורות ענק במטרה למנוע התפשטות מגפות. בהיסטוריה נחשב אירוע זה לאירוע ההשמדה הגדול ביותר בזמן הקצר ביותר (עד להפלת הפצצה בהירושימה כעבור חצי שנה, שוב על אוכלוסייה אזרחית חסרת מגן).
ויקטור קלמפרר סיפר על אותו יום נורא ב"יומנים 1933–1945": "ברוח סערה ובגשם הגצים, מימיני ומשמאלי בערו בניינים, הבלוורדה האקדמיה לאומנות – כנראה… במרחקים מסביב, לכל מלוא העין, שרפות". הסופר לעתיד קורט וונגוט, שהיה באותה העת חייל אמריקני בשבי הגרמני וביצע עבודות בעיר, כתב את "בית מטבחיים 5", ובו יצא נגד האיוולת שבחיסול אכזרי ושריפת עשרות אלפי אזרחים רגע לפני סיום המלחמה.
הפצצת דרזדן היא אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של המלחמות. אמנם הגרמנים הם ש"המציאו" את השימוש במטוסים לצורך השמדה ופגיעה ממוקדת באוכלוסייה אזרחית, כבר בתקיפת הניסיון על גרניקה בספרד בשנת 1937 ולאחר מכן בוורשה ב-1939 ובבליץ על לונדון, אבל השאלה המוסרית עומדת בעינה. האם היה צורך או מקום להשמיד עשרות אלפי אזרחים כפעולת נקמה מאוחרת ב-13 בפברואר 1945 בלי שהיה בכך צורך צבאי אמתי?
תגובה אחת
כל כך רגיש מכל הבחינות. ועוד בארצנו שאיננה כל כך סבלנית