התבוננות פנימה והחוצה

להכיר את תוכך, להכיר את העומד מולך
פנים וחוץ - יצירה של ואדים רובינצ'יק

קשיש יפני בן 88, נזיר זן, מתרגל אייקידו כל בוקר וחיוך קטנטן על שפתיו. מדוע אתה מחייך? שאלתי אותו בחוצפתי. לבי מחייך, הוא השיב.

לסקרנות אין גבול…

מדוע לבך מחייך? המשכתי להציק. אני מתרגל אותו ללא לאות, הוא השיב. או, את זה אתה חייב ללמד אותי סנסיי, המשכתי בהתלהבות.

אחרי שנשמע צליל הפעמון התיישבנו על רצפת העץ בחצר המנזר העתיק.

כל תרגול בכל תחום מתחיל בהתבוננות פנימה, פתח הנזיר. מלוא תשומת הלב מופנמת אל הלב באומץ לב. ואחרי שהשקט נוחת עליך אתה מתחיל להקשיב להלמות הלב, מתחבר בכנות לעצמך ומתחיל להכיר את תוכך. היום אתה לא עוד מי שהיית אתמול.

אחר כך אתה מפנה את מלוא תשומת הלב באומץ, ברגישות ובעדינות החוצה. מה בחוץ? הר, עץ חיה או אדם. כל החיים הם מפגש עם הללו. ואז אתה מתחבר ללבו, ללב לבו, של העומד מולך. אתה חש את תחושותיו – שמחתו או עצבותו, רצונו, יכולתו, יתרונו וחולשתו – כאילו היית הוא.

אבל, המשיך הנזיר, וזה החשוב מכול, אינך מרוקן את לבך מההתבוננות הקודמת בעצמך, אלא מעביר אותה דרך "מראה קטנה" הממוקמת בין שתי עיניך. תשומת הלב הפנימית נשארת בלבך, ומוקרנת באמצעות המראה כמו קרן אור אל לבו של האחר העומד מולך.

חשוב לוודא שהמראה הזו מכוונת היטב, חצייה אל לבך וחצייה אל לבו. אם בטעות המראה מכוונת רק אליך, כל המפגש יהיה רק מילוי רצונות לבך, ואז אין כאן מפגש עם האחר. אם המראה מכוונת רק אל האחר, תשומת הלב במלואה תעבור אליו ותתרוקן כליל מתוכך. גם במצב זה אין מפגש, כולך בהזדהות מלאה עם האחר ובכך אתה מאבד את היכולת לתרום לו משהו מתוכך.

הנזיר סיים את דבריו. חיוך קטן עלה על פניי, כמו אותו החיוך שבו התחיל הנזיר את תרגולו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

  1. אם נתרגם את האמור לעיל לשפת הפסיכולוגיה, הרי מדובר האינטליגנציה רגשית. הבודהיזם מדבר בשפה אינטואיטיבית וערכית ואילו הפסיכולוגיה בשפה מדעית. ראוי לשני הצדדים לבדוק מה קורה אצל האחר כדי להתפתח ולהשכיל. בעצם להשתמש גם פה בשתי מראות…

  2. נכון. זוהי איטיליגנציה רגשית/חברתית. יקח למדע הרבה שנים להוכיח אינטואיציה ודמיון של חכמים קדומים. 

  3. תודה גידי.
    האם אתה שומר על החיוך הזה בזמן אירימינאגה ספונטאני?
    תענוג לקרוא את כתביך.
    מתגעגע,
    זאב.

  4. מאוד אהבתי את הסיפור, אבל עדיין נשארתי עם שאלה- על מה החיוך?
    הרי מה שיכול להתעורר בלבנו למול מפגש עם האחר, יכול לעורר מיני רגשות שונים, כמו להעלות דמעה בעיננו… ולא תמיד הלב מחייך.

  5. רק מי שמתרגל את הלב יום יום ללא לאות יוכל להבין ולחייך

  6. רוצה להמשיך את שאלתה של רחל..
    האם החיוך הוא פועל יוצא של תרגול ממושך שאיננו קשור לאובייקט המסויים שעומד מולנו?
    אני שואל כמאותגר חיוכים וכמי שנוטה לפקפק בחייכנים סדרתיים.

  7. התבוננות פנימה, באומץ ובכנות משרה נינוחות. השלווה מעלה חיוך תמים. החיוך הזה מוקרן דרך המראה המכוונת היטב אל זה שממול. כבמטה קסם..הוא לפתע מחייך.
    זה בדיוק מה שעורר הסנסיי אצלי.
    באופן דומה חיוכו התמים של פעוט מעורר חיוך אצל אימו.
    חיוך מזויף..מעורר סלידה

  8. השאלה היא אם אדם חכם לא צריך להסתכל אחרת החוצה ופנימה? למה זה צריך להיות אותו דבר?גם בחיים בתאורה שונה ובזווית שונה רואים את הדברים אחרת וזה טוב מאד.

  9. לילי לתפישתי אם מתבוננים פנימה באומץ ובכנות מגלים את האני האמיתי. מבט ישיר ונועז החוצה יצור מפגש פורה ויצירתי. אם המראה לא מכוונת יש סיכוי לתאונה.

  10. המאמר עוסק בדיוק במה שאת שואלת. אנא נסי לקרוא שוב ואם לא תמצאי את התשובה לשאלתך אשתדל להשיב מזוית אחרת. תודה על ההתענינות

  11. מנסיוני, כאשר אני חוקר ארוע או תכונה או הרגל רע או חולשה שמתחוללים בתוכי יש את שלב הניתוח ״הקר״ הלוגי אך תמיד מתלווה להתבוננות הפנימית תחושות ורגשות. גם כאשר אני מפנה את ההתבוננות החוצה, בתחילה זה ניתוח חד ובהמשך מצטרף הרגש העוזר בתהליך האמפטיה. 

  12. למה אתה מדבר על התבוננות?
    לא יותר נכון להגיד מחשבה?
    אתה הרי לא מתכוון שרואים משהו גשמי דוקא

  13. התבוננות היא מחשבה מרוכזת ומכוונת.
    סוס פרא שאולף

  14. למה לא לפעול ולעשות מה שבא לנו באותו זמן?
    למה לא להחליף מידי פעם את הרצונות שלנו?

  15. "לעשות מה שבא לנו" זה לפעול ללא התבוננות פנימה וללא התבוננות החוצה. לעיתים ניתן לפעול גם בדרך הספונטנית האינטואיטיבית וזה משחרר וטוב.
    אך מה לעשות איננו חיים על אי בודד. רק פעילות לפי דחף ויצר עלולה לגרום לנזק גם לעצמנו וגם לסובבים אותנו. התחשבות וחמלה לאחר הופכת אותנו לבני אדם יותר איכותיים. להחליף רצונות, זה רעיון שיכול להגמיש את המח ויש לשקול בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך