איכות חיינו נקבעת במידה רבה לפי משך הזמן העובר עלינו במשברים וביניהם.
משבר הוא חלק מהדרך שלנו. משבר גורם לנו להצטיין, להתמקד ולשכלל את עצמנו כדי להגיע לעוד יעד, לעוד שמחה ולהגשים עוד חלום שלנו. לכן משברים תמיד יהיו אתנו, תמיד יהיו חלק מהחיים שלנו. עלינו לדעת לקבל אותם, לדעת להתמודד איתם בצורה יעילה ומועילה שתוביל אותנו בדרך לשינוי, בדרך לגדילה.
במהלך כל חיינו אנחנו נתקלים באלפי משברים, קטנים וגדולים. משבר קיים בכל דבר, החל מהרצון להחליף ערוץ בטלוויזיה (זהו משבר קטן) ועד למשברים בתחום הכלכלי, בתחום הבריאותי או משבר בתוך המשפחה. הרבה פעמים יש משבר ביחסים עם חברים, עם הורים, עם אחים או משבר בעבודה.
אולי המשבר הקשה ביותר הוא משבר אמונה. האמונה בעצמנו. כשאנחנו כבר לא מאמינים שאנחנו מסוגלים לעשות, שמגיע לנו יותר, שמגיע לנו את כל הטוב שאנחנו מאחלים לעצמנו. ועל זה צריך לעבוד. בכל משבר שבו נתקלים, החוכמה היא לדעת לגשת אליו נכון, לזהות אותו, לפרק אותו לגורמים קטנים ולהתגבר עליו. פתאום, אחרי שהתגברנו, אנחנו רואים שזה לא היה קשה כל כך, ומתמלאים ביטחון בהמשך הדרך וביכולתנו להגשים עוד ועוד חלומות.
בואו נבין מה קורה לנו כשאנחנו נתקלים במשבר, כשפתאום חל איזה שינוי, פתאום צץ משהו שמוציא אותנו מהשגרה ומערער אותנו. התמודדות עם משבר קורית בארבעה שלבים.
השלב הראשון הוא הכחשה. כשאנחנו חוטפים משהו רע היישר לפנים, מיד אנחנו אומרים "לא", זה לא יכול להיות, אנחנו לא מאמינים. המוח מסרב לקבל את העניין הזה. מה, רק אתמול דיברתי איתו. מה, אבל עכשיו ראיתי. ההכחשה היא שלב ראשוני שמרכך את ההלם.
השלב השני הוא בדרך-כלל כעס. איך זה ייתכן, למה זה קרה, מה לא עשינו, מה כן עשינו אבל אולי לא היינו צריכים לעשות, מה קרה. אם נסתכל עליו היטב, הרבה פעמים הכעס בעצם מכוון כלפי עצמנו.
השלב השלישי הוא רחמים עצמיים או עצב. איך זה קורה דווקא לי? למה זה מגיע לי? כמה כאב יש באובדן של קשר, של חבר, של משהו יקר. זה טוב ומותר לכאוב, כי אחרי הכאב מגיעה ההשלמה.
השלב הרביעי הוא ההשלמה עם מה שקרה, ופירוש הדבר שתכף נמצא דרך להתגבר.
אנשים שלווים יותר, בטוחים יותר, מאושרים יותר, עוברים את אותם שלבים, רק מהר הרבה יותר. חשבו רגע, אולי תרשמו, שימו לב איך בכל בעיה שהייתה לכם התגובה הייתה דומה כמעט תמיד. חשבו על משבר גדול שפקד אתכם ונסו לזהות את השלבים שעברתם וכמה זמן הייתם בכל שלב.
לפעמים אנחנו לא מדברים עם בן או בת הזוג, עם האחים, עם קרובים, עם חברים לעבודה. לא מדברים איתם שעתיים, יומיים, חודשיים. זה אומר שאנחנו עדיין בשלב הכעס או בשלב הרחמים העצמיים. תחושת הקורבן הזו. אז אנחנו עדיין בתוך המשבר.
רשמו על נייר איך הגבתם לשני משברים אחרונים. כתבו מה הייתה התגובה הראשונית, כמה זמן לקח לכם לעבור כל שלב, אילו דברים טובים יצאו לכם מהמשבר הזה, מה קיבלתם בסופו של דבר.
במאמר נוסף בנושא אציג עוד כלים מעשיים מהישרדות שטח כדי להתגבר ביעילות על כל קושי. אתם מוזמנים לפנות אליי ישירות בכל שאלה. אנחנו מאמינים בערך הנתינה.
