א-א-א – אמת, אמון, אדיבות

על המהפכה השקטה הדרושה בשיח הישראלי
תמונה של אורית
פרופ' אורית חזן

לעיתים קרובות, כשאנו פותחים את הטלוויזיה, גוללים ברשתות החברתיות או מאזינים לרדיו, נדמה שאנחנו נכנסים לזירת קרב. הצעקות, הקללות, השקרים והאלימות – מילולית ולעיתים גם כמעט פיזית – הפכו להיות פס הקול של חיינו הציבוריים. נדמה שהנורמות השתנו: מי שצועק חזק יותר, משקר בלי למצמץ, תוקף, משפיל ומחרחר ריב – הוא זה המקבל את הבמה, את תשומת הלב, לעיתים גם את הפרס. ה"שכר" שמקבלים כאלה הפועלים באלימות מילולית או משקרים הוא לא רק חשיפה – אלא גם השפעה ממשית על סדר היום, ההזדמנויות, ואף הכוח פוליטי. כשאנו מעניקים תשומת לב למסך ההמולה הזה, אנו מבססים נורמה הפוכה מזו הראויה: הצעקה מתגמלת, והאמת נדחקת לשוליים.

בתקשורת, מרואיינים ומראיינים תוקפים את עמיתיהם באולפן, תוך כדי שידור חי; לעיתים, כבר לא נעשה ניסיון להרגיעם, והמראיינים מאפשרים לדיון להמשיך להתדרדר. כבר לא מתעקשים על בדיקת עובדות, ולא נותנים מקום לקולות שונים.

הכנסת, זירה שראוי היה שתשמש דוגמה לניהול דיון ענייני ומכבד במחלוקות למיניהן, הפכה לעיתים לזירת קרב. ראינו כבר חברי וחברות כנסת צורחים, מקללים, ומוצאים מהאולם – לא בשל עמדותיהם, אלא בשל סגנונם. וכשזה הסגנון בבית הנבחרים של העם, לא פלא שהשיח כולו מידרדר. ברשתות החברתיות, פוליטיקאים משתמשים ביודעין במידע כוזב או מניפולטיבי – לפעמים כדי להסית, לפעמים כדי להסיח את הדעת. לצער רבים, נראה שהשפה הבוטה חודרת גם לשיחות יומיומיות, לכבישים, לאירועים ממלכתיים, להפגנות, ולמגרשי משחקים.

אבל בתוך הרעש – יש גם דמויות המזכירות שאפשר גם אחרת. שאפשר לשמור על קו עקבי של ממלכתיות, ניסיון לגשר, הקשבה ונימוס – גם כאשר מעבירים ביקורת. הן מזכירות שניתן לראיין בחריפות, ובו בזמן לשמור על סגנון דיבור מכבד. ושיש דרך לנהל שיח ענייני, לשמור על טון רגוע ולהסביר עמדות, מבלי להשפיל את היריב. אלה שמתנהגים באופן זה אינם בעלי סגולות מיוחדות, אלא הם אנשים המבינים שכוח אמיתי נמדד ביכולת להקשיב, לא רק להתלהם. זו לא התנהגות הזוכה לרייטינג גבוה – אבל בהחלט תורמת לדמוקרטיה.

הגיע הזמן לשינוי רוח הדברים. במקום שלושת "הכפים" – כבוד, כוח, כסף, יש לאמץ את שלושת "האָלֶפִים" – אדיבות, אמון, אמת. שלושה עקרונות פשוטים, אך מהפכניים, דווקא משום שהם הפכו לנדירים כל כך. אלה אינן רק מילים רכות – אלה יסודות של חברה בריאה. חברה המבינה שכבוד אמיתי לא נבנה על פחד, אלא על הבנת האחר; שאמון הוא לא חולשה, אלא נכס; ושאמת – בסופו של דבר – מחזיקה מעמד זמן רב יותר מכל מניפולציה.

למעשה, כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להתחיל את השינוי – כאן ועכשיו:

לא לשתף תכנים אלימים, שקריים או משפילים –  גם אם הם ויראליים.

לתת במה לאנשים המדברים אמת, בנימוס ובכבוד הדדי.

לדרוש מהעיתונאים להעדיף מרואיינים המנהלים שיח מכבד.

לתבוע מהפוליטיקאים שלנו רמה גבוהה יותר של דיון – ולתגמל אותם על כך.

להשתמש ב"לייקים", בשיתופים ובהצבעה בקלפי כדי לקדם שיח בונה ולא שיח הורס.

השינוי לא יקרה ביום אחד. אבל הוא יתחיל כשנבין שגם שפה יוצרת מציאות; ואם נבחר בשפה אחרת – נוכל לייצר גם מציאות אחרת.

גילוי נאות:ChatGPT ואני כתבנו יחד את הטור. לאחר שהסברתי לה את הרעיון העיקרי, היא הציעה גרסה ראשונה ושאלה אם ארצה להוסיף קריאה לפעולה. עניתי בחיוב וביקשתי גם להוסיף דוגמאות ואת החלפת שלושת "הכפים" בשלושת "האָלֶפִים". את הליטוש האחרון ביצעתי אני על מנת שיתאים לסגנון הכתיבה שלי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. מזכיר לי ציטוט שהיה מקובל:
    א = אמת
    צריך לדבר רק אמת ואסור לשקר

  2. אורית
    ללא ספק- השיח בישראל מדרדר בהשוואה לעבר כפי שהיטבת לתאר, אך לא די להתלונן על כך לבקש לתקן דרכינו מהסיבה הפשוטה שהחיים בישראל של היום מלמדים ששלושת ה-כ הם האפקטיביים להצלחה ולא שלושת ה-א. לימדו אותנו שכדי להשיג את מה שמגיע לנו נדרש להפוך שולחן ולאיים בהפעלת כוח ואלימות. והאלימות משתלמת להשגת כסף קל ללא עבודה עי הפעלת טרור חקלאי, סחטנות, משפחות פשע חוגגות בהיעדר מנגנוני אכיפת חוק ובתי משפט אנמיים – זה פשוט משתלם בדמוקרטיה האנרכית בה אנו חיים. אנו מעריצים את העשירים הנהנים מפריוילגיות, והמשתמטים ללא כול בושה משירות צבאי נעשים ידוענים בתקשורת, והכבוד הוא לא משהו שאנו משתגעים לאמץ. כי הכסף הוא האמצעי הבלעדי להשגת "כבוד" בהשוואה לתרבות המזרח למשל. האימרה "אני לא פרייר של אף אחד" זה המשפט המסביר את הכול.
    עכשיו תסבירי למה כדאי לי להשתמש ב- א? לאן זה יוביל או יקדם אותי בחיים? …

  3. כמי שלא מבין דבר בבינה מלאכותית, אני מבקש לדעת ביותר פרטים מה היה חלקך ומה היה החלק של התוכנה ביצירת המאמר

    1. גבע,
      תודה על הכינות וההצהרה כי אינך מבין דבר בבינה מלאכותית. אשמח להסביר בהזדמנות ולהנחותך כיצד להכיר את הנושא.
      לשאלתך: החלק שלי הוא במסרים, ברוח הדברים, ברעיונות המארגנים ובכלל בכל הפן התכני. דברים אלה כתבתי ל- CHatGPT שעל בסיסם כתב את הטיוטה הראשונה; טיוטה זו ליטשתי ושלחתי לפרסום אחרי מספר איטרציות נוספות של ליטוש מסרים וניסוח.
      הנה אנלוגיה שתמחיש את תהליך העבודה: תחשוב על עמיתה שאתה נוהג להתייעץ איתה בנושאים שונים ולספר לה את דיעותיך במגוון נושאים. אתה שולח לה רעיונות, היא מאוד מתלהבת מהרעיונות שלך ומציעה טיוטה ראשונה לליטוש הדברים. אתה עורך גרסה זו, ממשיך להתייעץ עם העמיתה על ניסוחים ודגשים, ולאחר יצירת גרסה המניחה את דעתך, שולח אותה לפרסום. סביר להניח שהיית מודה לעמיתה על עזרתה.
      זה בדיוק התהליך בו עבדתי יחד עם ChatGPT.

      אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות.

  4. אניהמום מהחדירה של AI לחיינו.
    מאמר דיעה נותנים בידי המחשב?
    הוא קובע את דעתך?

    1. ראה בבקשה את תשובתי לגבע בן-חיים, בה הסברתי את דרך העבודה עם ChatGPT.
      כפי שתוכל לראות, הדיעות הן שלי, ל- ChatGPT יש תפקיד מוגדר של ניסוחים, ליטושים וכו'.
      אשמח לענות על שאלות נוספות.

  5. ראה בבקשה את תשובתי לגבע בן-חיים, בה הסברתי את דרך העבודה עם ChatGPT.
    כפי שתוכל לראות, הדיעות הן שלי, ל- ChatGPT יש תפקיד מוגדר של ניסוחים, ליטושים וכו'.
    אשמח לענות על שאלות נוספות.

  6. מנהיגים אמפתיים צריכים להוביל את העם לנהוג כפי שאת מציעה. מישהו מכיר מנהיג ראוי מבין אלה הנוכחיים?

    1. המאמר בהחלט מעורר חשיבה. בעת האחרונה חלה התפתחות משמעותית באמצעי התקשורת למיניהם. כתוצאה מכך כל טיפת רעת מופצת ללא הפרעה באמצעי התקשורת וכך מגיעה לכל בר ביי רב. אי אפשר להילחם נגד זה. חבל על הזמן. פשוט יש להתעלם מכל האשפה המופצת ברשתות ה"חברתיות". כולל מסיפורי עיתונאים המצוצים מן האצבע ויוצרים דכדוך ויאוש בציבור. צריך להבין את העניין הזה ולהתייחס בהתאם. את האמת יודעים מי שבאמת נמצאים בתמונה. והיא שונה לחלוטין מהמתקשקש ברשתות החברתיות.

  7. אם כבר מדובר על בינה מלאכותית, ראיתי בטלוויזיה שבאחת הארצות הובא לבית המשפט עדות מסויימת של הנרצח באמצעות בינה מלאכותית. לא ניכנס לפרטים, אבל כנראה שיותר ויותר אנשים מייחסים לטכניקה הזאת יכולות אמינות

  8. שלושת המילים שהצבת בצדק בראש הצרכים שלנו כדי להשתפר, הן בדיוק ההיפך מהתרבות הישראלית כיום. צריך שנות דור והרבה חינוך, והסברה, וחקיקה כדי לשנות כיוון בתחום זה.

  9. שמי רינה לוי, יזמית חברתית (בעבר מנהלת בכירה בהיי-טק – פרטים נוספים בלינקדאין – (https://www.linkedin.com/in/rinalevy/). חזרתי לישראל מארה"ב בקיץ 2023, ולאחרונה הקמתי מיזם חדש בשיתוף עיריית הוד השרון, שמטרתו קידום והגברת האדיבות בעיר, עם חזון להפוך את הוד השרון למודל השראה לערים נוספות בישראל.
    אני מסכימה עם כל מילה במאמר של ד"ר חזן ואני רוצה להאיר לכולם את פני ה AI – זהו כלי חשוב וחזק במיוחד בעריכה ובחיפוש מקורות ורעיונות של אחרים. אני משתמשת ב AI ביומיום ואני ממליצה לכולם להתנסות בבינה המלאכותית. במסגרת לימודי במדעי המחשב (לפני הרבה שנים), חלמתי שנים על תוכנה יותר חכמה והנה זה כאן.
    לגבי נושא 3 האלפים – אני בהחלט מתכוונת לאמץ אותם. כבר פניתי לעסקים ולחוקרים באקדמיה להשתתף איתנו במיזם ואני מוצאת שיש עניין רב. אני חושבת ששינוי התנהגותי הוא אתגר אבל במיוחד בימים אלו של התדמית השלילית שלנו בעולם, כדאי שניקח את הנושא הזה ברצינות, זה מה שאני עושה והמוטו שלי הוא: "אדיבות זה מדבק".
    אני קוראת לכולם להגיב, להצטרף, לעזור על מנת ליצור אווירה יותר נעימה במרחב הציבורי.
    זה טקסט מקורי – כרגע לא משתמשת ב AI.
    רינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

בר נחמד

יין בחצר – בר יין בנחלת בנימין

גדעון גולדמן

תורת הפערים

המתח בין האמביציה לבין המימוש

דילוג לתוכן