לחזור לתפקד אחרי השבר: על חוסנו של הפרט

חשיבותו של החוסן האישי, הקהילתי והלאומי (1)
תמונה של ד"ר ביצור
ד"ר אבי ביצור

בסדרת מאמרים זו אדון במושג החוסן – לאומי, קהילתי ואישי – אגדיר מהו חוסן ומה חשיבותו לפרט, לחברה ולמדינה. את המושג חוסן אבקש להסביר גם באמצעות מקרה מבחן: ישראל במלחמת "חרבות ברזל" 2023, וכיצד עברנו ממצב של חידלון למצב של אחדות תוך כדי מלחמה. כדי לתאר את מצבה של ישראל בשנה הסוערת בחייה כאומה, ומתוך תקווה לעתיד טוב יותר, בחרתי בשירה של טלי ורסנו- אייסמן: "כשאני טובעת / אין לי צורך שתתארו לי את המים / לא את צבעם, לא את עומקם, / הרי אני חשה אותם עד צווארי. / יש לי רק בקשה / אל תחדלו לרגע מלתאר לי / איך נראית / היבשה".

ובכן, חוסן הוא אחד המושגים המרכזיים הן בחיי פרטים בתוך חברה, הן בחיי קבוצות וקהילות בתוך החברה. חוסן לאומי הוא מוטיב מרכזי בחיי אומה וכפי שהוגדר על ידי הממשלה מטרתו היא שיפור איכות החיים בישראל. הגורמים שמייצרים חוסן, עמידות, יציבות ואיתנות לבודדים או לחברה או לאומה שלמה, הם רבים ומגוונים, ובהכרח ריבוי זה מייצר שלל הגדרות למושג, וגישות שונות לניתוח והבנה של חשיבות החוסן בחיי היומיום הן בשגרה והן בחירום. להבנת המושג וניתוחו על רקע אירועי משבר ואסון יש חשיבות מרכזית בהבנת תפקודן של מערכות שונות, ובשמירה על רציפותן התפקודית כשמתרחש אירוע טראומטי, ובלמידת והכנת הגורמים השונים שיחזירו את המערכות לתפקודן מחדש, אחרי השבר שהן חוות.

תחילה אציג את נושא החוסן על הגדרותיו השונות. בבואנו להגדיר חוסן, עמידות, יציבות של פרטים או קהילות בולטת ההבחנה בין הגישה הפסיכו-קוגניטיבית לגישה המיליטריסטית-אמפירית. הראשונה עוסקת בפרטים ובנפשם, והשנייה מעשית יותר לרמת הקהילה, המדינה או בשם הקוד הגנרי "חוסן לאומי". בסיכומו של דבר שתי הגישות מאוחדות בהבנה, שמשאב החוסן הפרטי או הלאומי הוא נכס מרכזי בניהול וארגון החיים האישיים תוך כדי משבר ולאחריו, וכן ארגון החיים של קהילות, חברה או לאום לאחר טראומה סוחפת, כפי שחוותה החברה הישראלית בשנת 2023.

חוסן של פרט מוגדר כיכולת של הפרט לנהל את עצמו, כשהעולם בחוץ אינו תואם את הציפיות של אותו פרט. חוסן זה עומד למבחן כשהפרט נכנס למצב דחק/משבר אקוטי, שיכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: ראשית, קיומו של איום פיזי או נפשי על אותו פרט; שנית, מתרחשים אירועים שמערערים את תפיסות העולם של אותו פרט; שלישית, מתרחש באופן פתאומי אירוע שאין זמן להיערך אליו; רביעית, המצב המשברי מתמשך ולא מסתיים. חמישית, האירוע המשברי גורם לשינויים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים.

מה קורה לפרט במצב של לחץ אקוטי? יכולים כמה מצבים: ראשית, שבירת עקרון הרציפות התפקודית, כלומר מה שתכננתי או סדר הפעולות שעליי לבצע משתבש; שנית, הגוף והמוח נכנסים למצב הישרדות אך ללא יכולת פעולה; שלישית, הפרט מרגיש (ייתכן שיקרה גם כשהוא בתוך קבוצה) שהוא בודד ומנותק מהסביבה; רביעית, הגשר בין הפרט למציאות נשבר, ולכן הוא חש חוסר אונים ולעיתים גם אשמה במה שאירע לו. ולבסוף, הגוף מתבלבל בין הציווי להילחם באיום לבין הציווי לברוח מהאיום – מצב קיפאון.

ההתמודדות של הפרט תלויה בכמה גורמים המשפיעים על היכולת שלו להתמודד: תקווה; היסטוריית המשברים שחווה הפרט, גם כהיותו חלק מהקהילה; הפעולות הננקטות ליציאה ממצב הקיפאון; המסוגלות של הפרט להתאושש ולהשתקם; העמדות שלו אל מול האיום; דרכי התקשורת שבהן הוא או הקהילה משתמשים לשיקום האובייקט שנמצא במשבר חוסן.

לסיכום, לחוסן יש הגדרות רבות, אולם אני בוחר להשתמש בהגדרה מתכללת ולפיה חוסן הוא היכולת של אדם, או קבוצה, או אומה להתמודד עם משברי החיים על ידי משאבים פנימיים כאומץ לב, עקשנות, יכולת הסתגלות והתמדה; ועל ידי משאבים חיצוניים כמערכות תמיכה ותחביבים שונים. החוסן קשור ליכולת לייצר נרטיבים שייתנו משמעות למשבר הקשה שבו הגורם הפגוע נמצא. חוסן איננו תכונה מולדת, אלא יכולת המתפתחת עם השנים שיש לחזקה, לקדמה ולשפרה כל הזמן.

בפרק הבא אעסוק בהגדרות של חוסן לאומי וחשיבותו הרבה לחייה של מדינה, לחייו של עם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

36 תגובות

  1. מאמר מדהים
    ראשון מבין כמה מאמרים???
    מרגש קריא מובן ולענין

  2. נושא חשוב מאין כמוהו שנדמה כי נשכח..
    תודה על העלאת המודעות

  3. חוסן לאומי נמדד באמינות ואחריות השלטון. שני דברים שמעוררים חוסר אמונה בקרב רבים כלפי הממשלה הנוכחית. כשזה יתוקן החוסן הלאומי יתחזק.

  4. דברים חשובים מאוד, בייחוד כפי שנרשם, לאור הטראומה שעברנו ב-7 באוקטובר.

  5. כל הכבוד על הניסיון להתמודד עם נושא כאוב מאד. אבל אנא שים לב – ב-7 לאוקטובר 2023 ישראל לא עמדה במצב של חידלון. נכון, במשך יומיים עמדנו במצב קשה מאד בעוטף עזה בגלל טמטום של מערכת מודיעין-ממשל במקומותינו. חיות האדם שפלשו לעוטף סולקו משם תוך ימים אחדים בשל היותם חובבים ובורים מבחינה צבאית. ישראל התאוששה תוך יומיים ובהמשך גרמה לרצועת עזה הרבה יותר מחידלון. המלחמה עוד לא נגמרה. כשייפסק רעם התותחים, עם כל האבל שיעטוף אותנו, האויבים שלנו יצטערו על שבכלל החלו במסע המטורף הזה. כולל האיראנים. שם באמת שינוי פוליטי החל להסתמן, לפחות על פי תוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות שם.

  6. חשוב מוסיף חוסן. גם לא מגדיל ומבהיל בהעדרו. מותר לומר מדריך להעצמה

  7. זה נושא מאוד חשוב לעולם לא נשכח את התאריך הארור 7.10
    תודה על העלאת המודעות

  8. מאמר נהדר
    חובה להבין להגדיר ולהסביר מהוא חוסן
    וחובה לקשור זאת למלחמה האחרונה
    אסור להתפרק

  9. תודה על העלאת נושא חשוב לסדר היום בתקופה שכל כך נדרש מכולנו חוסן.

  10. מילותיך נכונות ונוגעות אולם במציאות הנוכחית, אנו עדים לשבר ולקרע בהם שמערער את החוסן ואת הנרטיב

  11. ד״ר אבי ביצור
    נהנה לקרוא את מאמריך העמוקים ניכר כי הינך כותב אותם מדם ליבך

  12. ישר כח ד״ר ביצור, נושא חשוב מאוד בחיים ובמיוחד במצב הזה של החיים שלנו.

  13. חוסן הוא תופעה תרבותית, שמגיעה מהתרבות שהפרט קלט מנעוריו ועד ליכולת של החברה, שלא להירתע מלבצע פעולות קשות, בגיבוי מלא של העם.
    לא בתקופת בית ראשון, לא בתקופת בית שני וגם לא היום, לא גדל אצלנו מי שיגיד "אני מסטיח לכם דם יזע ודמעות" והאזרחים הפרטיים, כמו כל העם ביחד, נענו לקריאתו.
    את האמירה הזו אני מציג כבסיס לשאלה "היכן אתה רואה בנו את היכולת הזו לממש ולקיים לאורך זמן?". היכן הוא הצ'רצ'יל שלנו שיכפה עלינו את החוסן בכריזמה ובמהימנות שלו? אני לא רואה זאת. בהצלחה לכולנו.

  14. חוסן לאומי בנוי מחוסן פרט קהילה וחברה וממנו כדאי להתחיל

  15. לחוסן הגדרות רבות ומשמעות אחת מרכזית-לחזור למצב שהיית בו לפני המשבר!!
    מקווה שזה הכיוון שהכותב לוקח אותני

    1. אתמול ראיתי בטלוויזיה איך הבסיס שנכבש בשביעי לאוקטובר, נותר פרוץ עד היום. לא מפיקים לקחים.

  16. מאמר שממש צועק יש עוד ותקראו ותלמדו ותתכוננו לבאות מצוין

  17. התקווה והיעד להצלחה או מה שנקרא היום שאחרי צריכים תמיד להשפיע על רמת החוסן של חברה

  18. תענוג של כותב ושל כתיבה
    הלוואי וכך יראו שאר אלו המתיימרים להוביל אותנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן