הנדסה והמגזר הציבורי: הילכו שניים יחדיו?

המגזר הציבורי זקוק למנהלים מהנדסים
תמונה של אורית
פרופ' אורית חזן

מנכ"ל משרד ממשלתי הוא תפקיד מרכזי וחשוב. התפקיד כולל ניהול מערכות מורכבות ותקציבים גדולים ודורש חשיבה מערכתית, פרואקטיבית וביקורתית. מאפיינים אלה של התפקיד דומים לנדרש ממהנדסים ומהנדסות. בין שמדובר בפתרון בעיות הנדסיות בתחבורה או בבנייה ובין שמדובר בפרויקטים של משרדי הממשלה, נדרשת חשיבה הנדסית. חשיבה הנדסית כוללת את היכולת לתכנן בתנאי אי-ודאות, להבין את המגבלות ואת הפשרות הנדרשות, לשקול מגוון חלופות ואת עלותה של כל חלופה, לנתח נתונים רבים, לזהות סיכונים ולמגר אותם, לתכנן את יישום הפתרון ואת האופן שבו תימדד הצלחתו, לנהל את יישום הפתרון ולהבין את ההשלכות החברתיות של הפרויקט.

מועמד או מועמדת כשירים להתמנות לתפקיד מנכ"ל במשרד ממשלתי אם הם בעלי תואר אקדמי וכן בעלי ניסיון ניהולי או בעלי ניסיון בתפקיד בכיר בתחום הפעילות העיקרי של המשרד. נראה שזוהי הגדרה רחבה למדי, ובמקרים חריגים ניתן למנות לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי גם מועמדים שאינם עומדים בתנאים אלה.

לאור מורכבות התפקיד ניתן היה לצפות כי תפקיד זה יאויש על ידי בעלי מקצועות רלוונטיים, שידעו לבסס את החלטותיהם על מומחיות בתחום העיסוק של המשרד. לאור החשיבות שאני מייחסת לניהול מקצועי המבוסס על ידע והתמחות בתחום המנוהל, בדקתי מה למדו המנכ"לים של 32 משרדי הממשלה ה-37 המכהנת כעת.

מסתבר שעשרה מהם – כשליש מהמנכ"לים – בעלי תואר במשפטים, עשרה בעלי תואר במנהל עסקים (תואר ראשון או שני), לתשעה מהם תואר במדיניות ציבורית, לשמונה מנכ"לים יש תואר במדעי החברה וחמישה בעלי תואר בלימודי ארץ ישראל וחינוך. בסוף הרשימה נמצאים שני (שניים!) מהנדסי תעשייה וניהול: מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, בוגר אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, בוגר הטכניון. כלומר, מתוך 32 מנכ"לים – 6% הם מהנדסים, 31% בעלי תואר במשפטים ו-31% בעלי תואר במנהל עסקים. היות שלחלק מהמנכ"לים יש יותר מתואר אחד, סכום התארים גדול ממספר המנכ"לים.

נתונים אלה מעוררים שאלות, כמו: כיצד ייתכן שבין מנכ"לי המשרדים הממשלתיים, מספר בוגרי משפטים הוא פי חמישה ממספר בוגרי ההנדסה, בשעה שהיחס בין הסטודנטים הלומדים מקצועות אלה הוא הפוך: כ-30% מהסטודנטים בישראל לומדים את מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) וכ-6% מהסטודנטים לומדים משפטים? אולי העדרותה הכמעט מוחלטת של חשיבה הנדסית בניהול המדינה מונעת התקדמות של תהליכים משמעותיים? וגם: היות שבכל משרד ממשלתי קיים גם ייעוץ משפטי, מדוע נדרש מקצוע זה גם מהמנכ"ל?

ידוע כי שונות חיצונית (הבאה לידי ביטוי למשל באיזון מגדרי) היא משמעותית להצלחתם של ארגונים. אך גם שונות מגדרית אינה מאפיינת את קבוצת המנכ"לים (רק מנכ"לית אחת מכהנת כעת), לכן לא אדון בשונות חיצונית כאן. טענתי היא כי נוסף לשונות החיצונית, גם שונות פנימית (המתייחסת בין השאר לתחומי מומחיות ועניין ולתכונות אופי) מיטיבה עם ארגונים. וכך, בדומה לחברות היי-טק, המבינות את תרומתם של מדעי הרוח והחברה לארגונים ומשלבות בוגרי תחומים אלה בארגונים טכנולוגיים, כך צריך לנהוג במגזר הציבורי: להכיר בעובדה כי מגוון התמחויות ייטיב עם ניהולה של המדינה ולשלב בניהולה גם מהנדסים ומהנדסות.

לכן אני פונה לכל המוסדות להשכלה גבוהה ובעיקר לאוניברסיטאות המכשירות מהנדסים ומהנדסות: חשוב להדגיש בפני הסטודנטים והסטודנטיות להנדסה את האפשרות להשתלב גם במגזר הציבורי, לחשוף בפניהם את אפשרויות התעסוקה במגזר זה, לדון במשמעותה של חשיבה הנדסית לניהולה של המדינה, לחנך למעורבות חברתית, לזמן פתרון בעיות השייכות למרחב הציבורי כבר במהלך התואר, להציע מגוון מסלולי התפתחות מקצועית המשלבים את המגזר העסקי והמגזר הציבורי, ועוד ועוד.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. מעניין מאד הסקר שעשית על תארי המנכ"לים במשרדי הממשלה. אבל אל תדאגי. אלו משרות אימון של השרים ומתמנים אלה המקורבים לשרים מבחינה משפחתית או פוליטית. זו הסיבה העיקרית שמרבית משרדי הממשלה כיום בישראל אינם מתפקדים. יש לשער שקריאתך לאקדמיה תהיה ברכה לבטלה. אבל יותר חשוב וכמובן הרבה יותר מאתגר לבדוק אם צריך כל כך הרבה משרדים ממשלתיים וקרוב ל- 40 שרים. כבר נאמר שזו התגלמות השחיתות הציבורית שלא לדבר על שוד הקופה הציבורית ובזבוז משווע של כסף. נמתין בסבלנות למאמרך הבא. יבורכו מעשי ידייך.

  2. מאמר חשוב ומעניין. הערכתי שזה הכיוון אבל לא ידעתי כמה הוא חמור. לאזרחי ישראל לא איכפת איזה שירות נותנים להם? בידי מי מפקידים את האחריות והביצוע?

  3. המינויים של מנכ"לים ובעלי משרות בכירות הם פוליטיים לגמרי. וכדי שהם ישמעו לגמרי לכל מה שהמנהיגים הפולי טיים רוצים, הם בוחרים אפסים

  4. השכלה בהנדסה מציידת את האדם בכלים חיוניים לניהול וקבלת החלטות.

    1. השכלה בהנדסה ובמדעים טכנולוגיים מצמצמת את אופקיו של האדם. ניהול ובעיקר קבלת החלטות דורשים אופקים רחבים וידע רב תחומי.
      מדע המדינה, היסטוריה, פסיכולוגיה, יחסים בינלאומיים, כלכלה וכיו"ב יכשירו את האדם לניהול על כל נגזרותיו. אם בנוסף לכל אלו ירכוש האדם גם השכלה בהנדסה – לא יזיק. אבל בהכרח לא בלעדי.

  5. את עושה נכון שאת לא מתעסקת בפוליטיקה ובמלחמה כמו כולם. יש עוד דברים בעולם.

  6. אורית- אין לך מושג עד כמה את צודקת…(ברור שאת צודקת) אני יכול רק להוסיף להפנות למסה של הפילוסוף אפלטון "המדינה" מלפני 2350 שנה..

  7. מקצוענים הם גם כאלה שאחוז ההחלטות שהם מקבלים מבלי שהן נגועות הנו גבוה יותר בבירור

  8. כשהמגזר הציבורי הופך למגזר פוליטי, לא פשוט לחזור למוטב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן