כולם בורחים מן האמת

ישראל בסכנה. הגיע הזמן לא רק לדאגה אלא גם לפעולה
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

בכל קרן רחוב או בתוככי הקניון אני פוגש אנשים מודאגים. "מצב המדינה על הפנים," הם אומרים ומזמינים מקום לשתי מסעדות ומצרים על סיום הטיול למזרח הרחוק לפני יומיים. "אנשים," כך אני חושב, "משלמים מס שפתיים לדאגה ואינם קולטים מה קורה מסביבנו." הם מודאגים מדשדושנו המתמשך, דואגים לבני משפחותיהם המשרתים בצבא, אבל בורחים מעיכול של האמת.

פגשתי אישה העוסקת בהפקת סרטים ואירועים. היא גם שותפה באמרגנות – הבאת להקות שונות לארץ, בעיקר מאירופה. לדבריה האמנות הישראלית מוחרמת. אין להקה שמוכנה להתחייב להופיע בארץ בסוף שנת 2025. אין אפשרות להפקת סרטים בשותפות עם חברות אירופיות. אין אפשרות להוציא את התזמורת הפילהרמונית להופעות שתוכננו בחו"ל. ידידים שעבדה עימם עונים לה בטלפון או בווטסאפ אבל אומרים "ישראל מחוץ לטווח עבודתנו, איננו יכולים לעבוד איתכם."

כאשר אני קורא שהעיר לודז' שבפולין לא מוכנה לארח במגרשה משחקים של קבוצות ישראליות, אני רואה שעולם הספורט גם הוא הולך ונאטם כלפינו. כאשר כמה מדינות באירופה מכירות במדינה פלסטינית לא קיימת, אומרים במשרד החוץ כי ישראל תנקוט צעדים כמו החזרת שגרירים. אבל אם תחול אינפלציה בהכרה במדינה פלסטינית, מה תעשה ישראל?

איך ייתכן שהעולם פונה נגדנו? עכשיו, כאשר אנו בעיצומה של מלחמה כמעט כוללנית? הסיבה לכך איננה רק עמדות מוטות מראש. נכדתי בניו יורק אומרת לבני – אביה – "אל תנסה לשכנע אותי בצדקת ישראל. איש לא שכנע אותי לגנות אותה מעבר למסכי הטלוויזיה שבהם ראיתי משהו מהמתרחש בעזה, מעשים שנעשו ברובם על ידי ישראל".

יש אמת שחייבת להישמע גם בתוככי הארץ הזו. אין ויכוח בארץ שהאסלאם הפלסטיני והמדינתי היה רוצה בהיעלמותה של ישראל. ישראל בנתה את מקבילית הכוחות על כוח הרתעתה הדומיננטי. דשדושנו בעזה מול ארגון קטן יחסית וחילוקי הדעות המרים בישראל רומזים להם שאולי הגיעה השעה למלחמה רחבה יותר. רק השבוע קראתי מאמר ב"וושינגטון פוסט" שמדבר על "מצבה הקיומי של ישראל" ובו ניתוח על מצבו של העורף הישראלי לנוכח מלחמה של חזבאללה-איראן.

לו היו כל האנשים מפנימים את המצב לאשורו, היו מבינים שלקראת מערכות כאלו יש להקים ממשלה רחבה, להקיא מתוכה את אלו שמבאישים את ריחנו אפילו בעיני עצמנו – בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, להחליף את הקברניט הגרוע שידעה ישראל, להקים ממשלה רחבה ללא הפשיסטים המוצהרים ולנהל מאבק מדיני וצבאי להצלת המדינה ולקביעת תוואי אחר בוויכוח הציבורי שכולו מכוון לביסוסה של ישראל כמדינתו היחידה של העם היהודי.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

23 תגובות

  1. כל מילה בסלע. מה שברור לעוזי לי ודומים לנו, ממש לא ברור לכלל הציבור. במידה רבה כיוון שהתקשורת הישראלית, בניגוד לעולם, לא מראה לנו מה קורה בעזה, חוץ מחיילים רצים ויתורים.
    אנחנו במצב של האיש שנופל מהקומה ה 20 ולשאלה של איש בקומה החמישית עונה "בינתיים, הכל בסדר"…

    1. אכן כך. עוזי צודק הגם שהוא מביא דוגמאות מהצד שהוא רואה. אבל שים נא לב – עוזי כותב שאולי הגיעה השעה למלחמה רחבה יותר והוא מביא דוגמה ממה שקרא השבוע בוושינגטון פוסט שמדבר על מצבה הקיומי של ישראל. עוזי מסיק שהגיעה השעה להקים ממשלה רחבה בישראל בלי הפשיסטים המוצהרים ולנהל מאבק מדיני וצבאי להצלת מדינת ישראל. אין ספק שעוזי צודק. לנהל מלחמה רחבה שתחסל איומים על מדינת ישראל ואז ההרס שגרמנו בעזה יהיה סמן ימני למה שיקרה בלבנון ואולי גם ליתר הפרוקסיז של איראן. לאחר מכן יהיה אפשר להגיע להסכמים מדיניים שיבססו את מעמדה ועוצמתה של ישראל להרבה שנים קדימה. אגב כך יתכן שתצא דווקא מקפריסין התקפה שתחסל את נאסראללה. הוא כבר מנחש את זה ולכן דיבר השבוע לראשונה גם על קפריסין. יש מי שמסתכל עליו מפסגת הרי הטרודוס.

      1. אכן תמיד התווכחנו על כוחו של צה"ל שאתה הפלגת בו.אני שם את הדגש על מאבק מדיני ישראל בשום אופן לא בנוייה למלחמה מול אירן ומעולם לא הייתה יכולה.היו לי שעות עם מאיר דגן שכך חשב.יש לנו מגבלת כוח מוחלטת.ניתן לגשר עליה עם ארה"ב תהיה ממש אתנו בלעדי זה נראה המצב רע מבחינתנו.

        1. נכון. תמיד התווכחנו על כוחו של צה"ל. נכון. אפשר לשים את הדגש על מאבק מדיני. אבל מה יקרה אם ארה"ב לא תסכים עמנו ואיראן תתקוף אותנו. לא נתגונן? יש להסכים אתך שבמקרה כזה מצבנו יהיה רע. אבל מתי הוא היה טוב? ברור לגמרי מדוע מאיר דגן חשב שישראל תוכל לעמוד במלחמה עם איראן. ראה הישגיה במלחמה עם עיראק. בגדול איראן היא ערמת קש וגבבה שנמצאת על סף התפרקות.

          1. היו שנים שסברתי כי צה"ל חזק משהייה באמת.דרך אגב כתבתי במפורש שמאיר דגן חשב שאל לנו לתקוף את אירן.היום אני פחות בטוח ביכולותינו אחרי דשדושנו התמוה והממושך אחרי פינוי ישובי הגליל.לא תהיה ברירה נתקוף את לבנון אין לנו דרך להכריע את החיזבאללה דברי האלוף איילנד.זה זמן להסכמה אמריקאית לך תדע מה טראמפ יעשה

  2. זאת בדיוק בדיוק הבעיה. וגם אלה שלא בורחים מהמציאות מפחדים להביע את דעתם

  3. כן עוזי, ככה זה נראה. במפגשים חברתיים מעלים את הנושא, נאנחים וכפי שכתבת חוזרים לחיי היום יום שלהם. ניתן להתבונן בתמונת המצב מזווית רחוקה יותר כאשר יהודים באירופה האמינו עד הרגע האחרון שהם נוסעים ברכבת למחנה עבודה. יש פתרונות – הראשון שבהם התנאים להקמת מדינה פלסטינית בשטח של הרש"פ, כמו חיסול ספריי לימוד המלאים בשקרים על ישראל, השלכת המפות המציגות את מדינת פלסטין כבעלת כל השטח מהירדן ועד הים התיכון, ושינוי התוכן במפות בהתאם להסכם. אך מאחר שהסיכוי לכך הוא בגדר חלום באספמיה, מוטב שנתחיל להציג את הפלסטינים לעולם, כפי שהם – שטופי מוח ללא תקנה מה שגורם לחלק הארי שלהם להזדהות עם החמאס על כל המשתמע מכך.

  4. משפט המפתח הוא " לו היו כל האנשים מפנימים את המצב לאשורו". בעולם בו סקרים מראים שהקואליציה עדיין זוכה באופן עקבי בלמעלה מחמישים מנדטים אנחנו רחוקים מאוד ממצב בו כל האנשים הפנימו משהו. כול מי שמתנגד לממשלה הנוכחית יודע מה צריך לעשות בממשלה הבאה. השאלה היא איך מחליפים את הממשלה במדינה דמוקרטית ועל כך נראה שאין לאיש תשובה.

    הפגנות המוניות זה חשוב וטוב, ואולי יש בכוחן לשנות את פיטורי גלנט, אבל אני בספק אם בכוחן לשכנע את נתניהו ללכת לבחירות מוקדמות אם לדעתו התוצאות תהיינה גרועות עבורו, גם אם מליון איש יצאו לרחובות ויפגינו.
    הדרך היחידה להחלפת הממשלה היא לגרום לקרע ומשבר בקואליציה, אבל לצערי אנו נוכחים שהאופוזיציה בישראל גם היא לא מצטיינת במעשים אלא בעיקר בדיבורים.

    החרדים יכולים לצעוק ולאיים אבל הם יודעים שכנראה לא יקבלו יותר באף ממשלה חלופית, ועלול להיות שמצבם יורע מאוד. הציונות הדתית מתנדנדת על גבול אחוז החסימה ובחירות עכשיו הם חלום הבלהות עבורם.
    בן גביר לא צפוי. הסקרים מראים על 10 מנדטים, ואם הקואליציה הנוכחית תצליח להקים את הממשלה הבאה בבחירות מוקדמות כוחו בקואליציה יגדל לאין שיעור ונקבל אותו כשר ביטחון, ולא שר לביטחון פנים (בפרט אם הציונות הדתית לא תעבור). אם האופוזיציה תעלה לשלטון הוא יהיה ראש מפלגה גדולה ללא כול אחריות ביצועית (תחום בו לא הצטיין כל כך עד כה) . נקודת זינוק טובה לבחירות שיבואו אחר כך.

    האפשרות האחרונה היא של "המורדים" בליכוד. יש דעה שבליכוד עדיין קיימים מספר אנשים נורמטיבים, דוגמת דיכטר, ברקת, אדלשטיין, אנשים עתירי זכויות שמבינים את התהום הפעורה לפנינו אבל נאחזים בכיסאות מתוך אמונה שיובילו את הליכוד חזרה לשפיות ואותם לראשות הממשלה בעידו של אחרי נתניהו. יש יותר סיכויים שאמסלם יוביל את הליכוד בעידן הזה מאשר הם, אבל ככה זה עם אגו של פוליטיקאים (בכל המפלגות). אני מניח שהאופוזיציה ניסתה לקדם מרד כזה בטוב. שיחות אישיות על טובת המדינה וטובות אישיות אם המהלך יצלח, אבל עד כה זה לא עזר.

    לא נעים לומר אבל יתכן והדרך היחידה היא ברע. שהאופוזיציה תפעל להוקיע ולבייש באופן אישי כל חבר כנסת שמצביע בניגוד למה שאמורה להיות אמונתו הפנימית רק בגלל שיקולים פוליטיים ואישיים. קשה להאמין שדיכטר, ראש השב"כ לשעבר, מסכים עם ההתקפות על השב"כ שגובלות בהאשמת הארגון בבגידה. קשה להאמין שברקת, קצין צנחנים שגם נפצע במהלך השירות, מסכים לפטור גורף לחרדים. צריך בכל דרך אפשרית להעמיד את האנשים האלה מול מראה ולא לתת להם להתחמק מחשבון נפש.

    1. היי עמוס אני מתפלא שאתה אומר שלקואליציה יש יותר מ50 אחוז.כל הסקרים מראים ששני שליש מהציבור רואה את נתניהו כראש ממשלה כושל.יש קביצת ביביסטים לא קטנה שמעריצה אותו רוב הציבור חושב שהוא כושל ועליו ללכת.סילוקו הוא כמעט תנאי לפני מלחמה או הסכם הוא אבן ריחיים על גבה של ישראל שחייב ללכת איך הצעת דרכים אחדות נראה אם יצליחו

  5. אנו זקוקים לקואליציה גדולה, כזו שתוכל לקבוע סדר- יום מוסכם, להעלות את אחוז החסימה ל 5-7 אחוז (במקום 3.45 היום), באופן שלא יהיה מקום למפלגות סקטוריאליות "לשון -מאזניים" קטנות סחטניות. עם אפשרות לנוספים שירצו להצטרף על בסיס מוכנות מלאה לסדר היום שנקבע. היתה לנו אפשרות כזו בימי מפלגת "כחול- לבן" שיחד עם ליכוד אמיתי נטו היוו 70 מנדטים לפחות, אך רפיון הדעת של גנץ שאצה לו הדרך להיות ראש ממשלה, הכשילה הזדמנות נדירה זו , ולמגינת ליבי חזר פעם שניה על אותה איוולת מאוחר יותר עם נתניהו.
    האם ניתן יהיה לחדש את ההזדמנות הזו? אני מאמין שכן ( בלי גנץ בחוד) ויש לפעול בכול הכלים האפשריים לקדם זאת, כפי שפורסם באתר שלנו מספר פעמים בעבר.

  6. מר ברעם,
    איך מביאים לכך שהשינוי יקרה?
    זה ממש לא מובן מאליו.

  7. למה אתם תמימים ועדיין מאמינים באנשים נורמטיביים לכאורה. מי שמאפשר לממשלה להעביר החלטות לא דמוקרטיות, וממניעים אגואיסטיים, הוא אשם ולא צריך לאפשר לו לחמוק ממחנה הרעים כאשר יתפורר.

  8. כל אחד מאתנו פוגש יום יום את האנשים שעוזי פוגש בכל קרן רחוב והרואים עין בעין את מצב המדינה ההולך ומחמיר ומודאגים לעייפה. נראה לי שרוב אלה גם משוכנעים שהפתרון הפוליטי הוא הקמת ממשלה רחבה וסילוקם (בדרך דמוקרטית) של הימניים הקיצוניים ההזויים מהמגרש הפוליטי. כל אלה גם מצדדים בחשיבה מחוץ לקופסא במישורים. מדיניים פורצי דרך.
    אמר לי השבוע חבר גרמני ידיד ישראל, לשעבר ראש עיר וחבר הבונדסטאג: "מה קורה לכם? תמיד ידענו שהיהודים הם עם חכם…"

  9. איך אנחנו נותנים כוח לאנשים שמחסלים את החזון הציוני

  10. כל כך משקף את המציאות הנוראית.. גם אני מקבל תגובות לא פשוטות מחו"ל שאומרות שרואים רק את מה שאנחנו עושים בעזה ובכלל ללא קשר לאירוע הנוראי שהיה ב7.10 .. לצערנו מערכת ההסברה הישראלי לא עובדת לא מייצרת ולא אפקטיבית.. רק ממשלה חלופית רחבה יכול להחזיר את מדינת ישראל לחזון המייסדים.. הלוואי עוזי שתצליח להשפיע בדרכך על המהלך הזה.

  11. המאמר שלך מעורר רגשות ורצון להגיב. תגובות ארוכות ולא שגרתיות. כל הכבוד. לי אין מה להוסיף חוץ מלהגיד כל הכבוד

  12. זה הנושא הכי חשוב שצריך להעסיק את כולנו לפני כל דבר. אסור לתת לסיטואציה הקיימת להימשך. והרוב עדיין אדיש

  13. פתאום מתחילות לצוץ עדויות, וחקירות, וצעדים ננקטים כנגד מי שנהגו בניגוד למותר
    אין בכלל ספק מי התחיל במלחמה. אין בכלל ספק איזה צד עובר על כל החוקים והציפיות מבני אנוש
    אבל זה לא אומר שמותר לנו להיות טיפשים ולעשות טעויות

  14. בקשר למאמר אחר שהתפרסם באתר הזה, הייתי מסכם כי יש שתי אופציות
    או שכולם בורחים מהאמת
    או שכולם בורחים מהארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן